הי חדשה פה...

[אעהאעה]

הי חדשה פה...

לכל הדתלשים היקרים, תענו לי! איך שורדים את זה?? כבר עברתי את כל השלב של ההצהרות והדרמות בבית וכל הכפות מסביב. הייתי באמת אבודה ומיואשת. חשבתי שעבר לי שהינה עליתי על הגל והבנתי שכנראה זה אפשרי להיות חילוני מאושר! אבל זה גם עבר איך לעזאזל חיים שאין בשביל מה? אני לא מוצאת עוד כוח בשום מקום חשבתי שאפשר לחיות אם שאלות כל החיים אבל אני מתחילה להישתגע מזה! באמת בשביל מה אתם חיים?

 

[Sonic hedgehog]

כל אחד עבור המטרה שלו

לדעתי עדיף על פני מישהו שמכתיב מטרה חיצונית לכולם

 

[מאך המוייציא]

והעיקר, והעיקר - לא לפחד כלל

כי בסופו של דבר, הם ישלימו אם זה. אני מתכוון למשפחה דתית. אצל חרדים זה יותר קשה. כולם מקבלים בסוף את העובדה שיצאת אך אצל משפחה דתית - לא חרדית - יש סיכוי גדול יותר לשמירת קשר. הדרמות והעצבים עכשיו הם חלק ריגשי וחלק באמת מתוך תקוה לשבור אותך.

אם אני עברתי בשלום את הפיצוץ האטומי עם ההורים שלי (לפני 150 שנה) - את תעברי את שלך בשלום גם כן

שנים מעכשיו בעתיד תיזכרי בשנה הקשה הזאת ותהיי מה זה מבסוטית שעמדת על שלך וניצחת. אם תישברי, לא תסלחי לעצמך בעתיד ותמיד תחשבי איך חייך היו ניראים אחרת אם היית עומדת על שלך.

בהצלחה.

 

[פורס מזור]

אני למשל חי בינתיים בשביל להראות שאפשר

לחיות בלי סיבה.
וברצינות, אם תמצאי סיבה, לכאן או לכאן, תפרסמי אותה.
(ותיכף יעלו שני אלו שאומרים שהם חיים "כי זה כיף" ו"בשביל סטייק ובטהובן")
בכל אופן, לא נשמע לך מוזר שאנחנו מחפשים סיבה למשהו אחרי שאנחנו כבר עושים אותו?
ובנוגע לשאלתך איך מתמודדים אומר לך: עם עט, נייר ומגרסה גדולה.
(ו... טוב, סטייק פטיט סירה ובטהובן או כל שלישיה חמישיה או שביעיה אחרת שמוצאת חן בעינייך).

נ.ב. יצויין שהשתדלתי לענות על "אני מתחילה להשתגע מזה", "בשביל מה אתם חיים?" ו"איך לעזאזל חיים (כ)שאין בשביל מה?" בנפרד.
מי שיקרא את הודעה זו ויערבב בין התשובות מסתכן בנפשו!

 

[אעהאעה]

שאני יחיה בשביל כלום...

זה עוד בסדר, גם ככה אני חיה. אבל להביא ילדים לחרה הזה, סתם?

 

[קפצתי למים]

מי חייב אותך להביא ילדים?

או שתגלי שזה לא חייב להיות חרא. ואולי... אולי את תגרמי שזה לא יהיה לילדיך חרא אלא כיף גדול.

 

[אעהאעה]

אין דבר שאני רוצה יותר מילד

ובנתיים אני לא מוצאת שום אישור מוסרי לעשות את זה

 

[מאך המוייציא]

אם את באמת בגיל 17 - אין מה למהר

יש לך עוד שנים לפניך בהם את עשויה אולי לשנות את דעתך.
אני משוגע על הבנות שלי, אחת ואחת (והן משגעות אותי) אבל אפשר בהחלט לחכות עוד שנים עד שתתחילי עם ילדים.
אל תתייאשי כבר עכשיו. יש בעולם דברים יפים ולא הכל חרא.
בהצלחה.

 

[פורס מזור]

א. אני לא יודע למה את בטוחה ש"כלום"

נסי לומר: "להביא ילדים למקום שתיכף תמצאי למה את נמצאת בו." מעודד יותר?
ב. "אין סיבה לחיות" ו"החיים חרא" זה שני דברים שונים. יכול להיות שאין סיבה לחיות והחיים סבבה למדי.
ג. טוב, כמו שאמרו לך למה את חושבת שאת חייבת להביא ילדים? את עונה ש"זה השאיפה הכי גדולה שלך". אם יש לך משהו שאת רוצה מאוד להשיג למה שתחשבי שצריך סיבה טובה יותר מזאת כדי לחיות? גם הם ימצאו כבר איזושהי סיבה שתהיה גדולה מספיק כדי להחזיק אותם.
ד. גם אלו שסוברים שחיים חסרי ייעוד הם חיים מיותרים, או מחורבנים, הם מיעוט. רוב האנשים השפויים לא מתעסקים בשאלה הזו. וסה"כ הם לא מצטערים על העובדה שנולדו.
ה. מה את עושה כדי למצוא מה הייעוד של הקיום שלך, חוץ מאשר לשבת ולהתאונן? קראת ספרים בנושא חיים וייעודם? נתקלת בספר "האדם מחפש משמעות"? תקראי. תכנסי לספריה עירונית גדולה, גשי לעמודת ה"פילוסופיה" וחפשי שם בכריכות האחוריות של הספרים איזה מהם עוסק בסוגיית הפואנטה. תקראי. כמובן שאין איסור לשת ולנסות לחשוב לבד על הרעיונות במקום למצוא אותם בספרים שונים, אבל זה רק בשני תנאים: א. בתנאי שאת באמת יושבת וחושבת באופן פרודוקטיבי. לא רק יושבת וחושבת באופן מעגלי בלי יכולת לשבור את מעגל ה"אוי מה יהיה". (אם תרצי אני מוכן לתת הסבר ל"מה זה חשיבה פרודוקטיבית" ול"איך חושבים באופן פרודוקטיבי") ב. זה בתנאי שאת נהנית מהתהליך, לא כשאת סובלת ממנו. אם את סובלת מהתהליך את צריכה לשאוף לקצר אותו.
ו. זהו לעת עתה.

 

[nini132]

אין לי מושג

 

[אעהאעה]

עד עכשיו חשבתי שה אפשרי לחיות חיים בלי משמעות

אבל פיתאום במשברים, אני לא מוצאת כוחות לצאת. אני לא מבינה למה ? בשביל מה זה מועיל? קראתי וחיפשתי. אבל לא מצאתי משו מספיק חזק שבאמת יתן לי כח לחיות!

 

[nini132]

לחיים שלי יש משמעות

אני לא יודע למה אני חי. זה לא מונע ממני למצוא משמעות משלי.

אשה, תחביבים, עבודה, כיף, מוזיקה, עישון, משהו, דברים, שטויות.

 

[Sonic hedgehog]

אני חיה בעיקר בגלל סקרנות

כי עדיין לא גיליתי את כל מה שאני רוצה לגלות על העולם, כי מעניין אותי מה יקרה מחר, כי אם לא חיים תגמר האפשרות ללמוד ולגלות דברים חדשים (וגם כי יש לי משפחה שאני אוהבת וצריכים אותי).

 

[מעבר לטוב ולרוע]

אני מבין אותך מאוד.

אני גם די טרי, ואותי החרידה במיוחד ההבנה שהמוות הוא חידלון נצחי.
מה מפריע לך בעיקר?.
אגב, באיזה מסגרת גדלת? מה את עושה עכשיו, אחרי שיצאת?.