רעות של הכלבים
New member
הי חברים
חזרתי לאחר גלות, ואני בטוחה שעם הזמן שעבר ועם כל החברים החדשים יתכן ואני לא ממש מנצנצת בזכרונכם (כתבתי בזמנו תחת רעות 85).. הרבה פעמים כשקראתי סיפורים ותגובות כאן, הרגשתי שחזרתי בשאלה לא הייתה קיצונית כל כך, ביחס לרוב הכותבים כאן. האמונה שלי עוד כאן, אבל הרבה דברים אחרים איבדו מעצמם- חגים, שבתות וכו' כבר לא אומרים לי הרבה, אם בכלל.. כבר שנה וחצי אני חיה מחוןץ לבית ההורים. בפסח שעבר ניקיתי וזרקתי חמץ, אכלתי את הלב על כמויות המזון שהלכו לפח. השנה, שום נקיון בבית, האוכל של הכלבים הוא חמץ חמצוצי במיוחד (יש בונזו כשר לפסח, ידידי!) ויש פיתות, לחם ובירות כמו כל דבר אחר במקרר. ו.. לא מזיז לי. פשוט לא אכפת לי ברמות שמדהימות אותי. האם במעברים כאלה גם אתם הרגשתם שהשינוי לקח זמן? אני לא דתיה כבר 7 שנים, פחות או יותר, אבל תמיד נשאר בי איזשהו קודש לדברים האלה. ועכשיו... כלום.
חזרתי לאחר גלות, ואני בטוחה שעם הזמן שעבר ועם כל החברים החדשים יתכן ואני לא ממש מנצנצת בזכרונכם (כתבתי בזמנו תחת רעות 85).. הרבה פעמים כשקראתי סיפורים ותגובות כאן, הרגשתי שחזרתי בשאלה לא הייתה קיצונית כל כך, ביחס לרוב הכותבים כאן. האמונה שלי עוד כאן, אבל הרבה דברים אחרים איבדו מעצמם- חגים, שבתות וכו' כבר לא אומרים לי הרבה, אם בכלל.. כבר שנה וחצי אני חיה מחוןץ לבית ההורים. בפסח שעבר ניקיתי וזרקתי חמץ, אכלתי את הלב על כמויות המזון שהלכו לפח. השנה, שום נקיון בבית, האוכל של הכלבים הוא חמץ חמצוצי במיוחד (יש בונזו כשר לפסח, ידידי!) ויש פיתות, לחם ובירות כמו כל דבר אחר במקרר. ו.. לא מזיז לי. פשוט לא אכפת לי ברמות שמדהימות אותי. האם במעברים כאלה גם אתם הרגשתם שהשינוי לקח זמן? אני לא דתיה כבר 7 שנים, פחות או יותר, אבל תמיד נשאר בי איזשהו קודש לדברים האלה. ועכשיו... כלום.