הי דליה תשובה

הי דליה תשובה

קודם את ואפרת מביאות לי את השמש ע"י כך שאתן נימצאות. הילד מאד אוהב את אבא שלו, והאבא מאד אוהב את הילדים והם מאד מאד חשובים לו. אבל אני מרגישה שהוא לא תורם מספיק למערכת, והכל נופל עלי לבד וזה מאד קשה, ניסיתי להסביר לו כמה פעמים שיבוא פעם בשבוע מוקדם כדי להקדיש לבר, וגם לילד השני, שחוץ מלחבק ולנשק ולאהוב אותם הרבה, יש מעבר לזה עבודה מאד קשה, אבל את יודעת אנו האימאות מה לא נעשה למען הילדים שלנו. מרוב שאני עושה הכל לבד ריצות לפסיכולוג לנירולוג אני כבר לא סומכת על אף אחד רק על עצמי. שלך פזית
 

יוניא

New member
פזית בתור אבא אני שומע את התגובות

האלה של לא נמצא מספיק כל הזמן גם מאישתי אמנם אני משתדל לבוא לפגישות עם הפסיכולוגית והנוירולוגית אבל לא מוצא זמן ללכת איתו לשאר הטיפולים ונכון זה נופל על אישתי עם כל הצער אני מאמין שבעלך "נקרע" מפנים על שהוא לא יכול להגיע לפגישות האלה וגם בגלל שאתן לא סומכות על אף אחד (זה כנראה אצלכן בגנים )
אז אנחנו סומכים עליכן. יוני
 

הרהרנית

New member
אנחנו לפעמים רוצות יותר הערכה

בשמי ובשם חברותיי, דיברנו על זה מספר פעמים. זה לא בהכרח שאנחנו רוצות שאתם הגברים תעשו יותר, זה יותר שזה יהי בסדר לקטר לכם שלפעמים קשה מבלי שתרגישו אשמים ומחויבים לעשיה. וגם שלפעמים תגידו שאתם סומכים, שאתם מעריכים, ולא לקחת כמובן מאליו.אוזן+רשות לקטר+הערכה=אשה מאושרת=ילדים מואשרים יותר.
 
הערכה או עשיה או שניהם?

אני אישית מעדיפה עשיה והערכה יד ביד, כלומר - אני מבינה אם לאחד ההורים יש בעיה לוצתר על שעות עבודה כדי להגיע עם ההורה השני לטיפול, אך יש מקומות לפיצוי - כמו למשל להחליף מדי פעם את ההורה שמגיע יותר לטיפולים, או לשאת בנטל של חלק מעבודות הבית על בסיס קבוע. אולי לתת להורה שעות שינה ביום שבת? יש לי מלא רעיונות...
אפרת
 

דליה .ד

New member
אני פשוט לא ויתרתי לו!

אם אני כבר חיה במערכת זוגית אז אני דורשת ממנו שהוא יתפקד. לא היתה אספת הורים שהוא החמיץ, לא היה רופא ילדים שנאלצתי ללכת בגפי. אין אפס. כשברית היתה בת 3 שבועות והוא רק הסתכל בה מרחוק, ואז עוד לא הגיע לקיבוץ הטיטול החד פעמי. יום אחד אחרי מאתיים אלף החלפות השארתי אותה לו מחורבנת והלכתי מהבית כי הוא פשוט לא עשה כלום. כשחזרתי כעבור שעה הילדה היתה מקולחת מוחלפת מבושמת ו...השמיים לא נפלו! ומאז הוא מחליף ומקלח, שם מדחום ולוקח לרופא ואנחנו משתדלים לחלק את האחריות ביננו. עם 5 ילדים אין ברירה אי אפשר שאני רק אחמיץ ימי עבודה. למה? העבודה שלו יותר חשובה? אז פעם הוא לוקח את הילדה הזו לבדיקת עיניים ופעם אני עם האחרת. פעם הוא מלווה את הילד לתחרות ופעם אני. וזה כבר כל כך ברור לכל מי שסביבנו: היום הוזמנו לישיבה עם הפסיכולוגית והגננת בקשר לעליה של אופז לכיתה א´. בעלי נאלץ לאחר כי הקפיץ את הבן השני להסעה לשחייה. הגננת פתחה עלי כאלה עיניים "מה יוסי איננו?????" יוסי הגיע כעבור 10 דקות ואז היא נרגעה...
 
תשובה ליוני

תירוצים שקשה להגיע לנירולוג ולפסיכולוג יש עד הודעה חדשה. אני גם אמא שעובדת משרה מלאה ואחר כך מגיע הביתה לעוד עבודה קשה שזה כמובן הבית והילדים, גם אני "נקרעת" מבפנים, אבל מה לעשות אני מפנה לי זמן ולוקחת את הילד לטיפולים, בדיוק באותה מידה עם הרבה רצון ונכונות האבא יכול לפנות זמן וגם קצת לרוץ, ואז תאמין לי הייה לו סיפוק שהוא גם תורם למען הילד, אני חושבת שצריך לעשות הכל שווה בשווה, לא רק העבודה שלו חשובה, גם העבודה שלי חשובה לי ומעבר לכל הילדים אז המשך יום נפלא פזית
 

דליה .ד

New member
פזית! אני איתך באש ובמים!../images/Emo61.gif

מלים בסלע! אחותייייייי....
 
הי אפרת דליה וכולללם......

קודם יום אהבה שמח לכולם שכחו מהכל רק ליום אחד. דבר שני אפרת אני מסכימה אתך, הכל שאלה של רצון שהייה סוף שבוע טוב לכולם. שלכם פזית
 
למעלה