הי בנות...

דבי111

New member
הי בנות...

חשוב לי שתדעו שאני עדיין כאן, גם אם אני לא משתתפת פעילה. אני קוראת ומתחברת לכאן הרבה. פשוט עברו עליי כמה שבועות די אינטנסיבים שבהם סיימתי את עבודתי במקום שעבדתי בו יותר מ-7 שנים. החלטתי לעזוב ולהתחיל דף חדש, ולבנות לעצמי חיים אחרים ולהתחיל ללמוד סוף סוף!!! היה לי קשה לעשות זאת כשאמא שלי היית בחיים, בגלל המחלה שליוותה אותה שנים ארוכות ... ולאחר שהיא נפטרה, לא היו לי מספיק כוחות נפשיים לקום ולעזוב ככה פתאום כי זה מקום עבודה שהרגשתי בו הרבה ביטחון חום ומשפחתיות,ולאחרונה (לפני 7 חודשים) כשאבי נפטר, חלה בי תפנית וקיבלתי מיאוס בבת אחת, החלטתי שאני רוצה לצאת מהמעגל הזה שאני נמצאת בו כ"כ הרבה שנים שבהם הייתי תקועה במקום. אז בכל מקרה אני כרגע מובטלת (רק שבוע) ונהנית מכל רגע...... מתבטלת וישנה עד מאוחר כמו שהרבה זמן לא עשיתי... זה שינוי שאני מרגישה שיביא איתו רק דברים טובים יותר..... אולי עכשיו יתחילו 7 השנים הטובות... ככה אני נוטה לחשוב. אז לילה טוב לכן בנות
שולחת לכן חיבוק גדול
דבי
 

קינגית7

New member
בהצלחה

אני עצמי מתלבטת אם לעזוב את מקום העבודה שלי ומצד שני, אני פוחדת שלא אמצא איזו מסגרת נחמדה ותומכת, שמכירה אותי, כמו שיש לי כרגע במקום העבודה, למרות שברור לי, שכבר מיציתי את עצמי שם ואני צריכה משהו חדש ללמוד ולעשות. אז כל הכבוד על האומץ ובאמת בהצלחה.
 

דבי111

New member
תודה.... האמת היא

שחשבתי על עזיבה הרבה זמן, שנים, אבל רק לאחרונה קיבלתי את האומץ הזה, זה עניין של החלטה, אני בעד לקום וללכת (ולקבל פיצויים כמובן) אם את מרגישה שאת ממצה את עצמך, אין סיבה לקום כל בוקר מבואסת ובלי חשק (כמו שאני הייתי... ) עבודה זה לא חתונה קתולית, ואני מאמינה שזה פוגע לנו בבריאות הנפשית והפיזית כשמגיעים למצב כזה כמו שאני הייתי. בכל אופן, תודה ובהצלחה גם לך! דבי
 
למעלה