הי בנות יקרות ..
התקופה האחרונה היא תקופה לא פשוטה עבורי בכלל. תקופה של הרבה דברים קטנים וגדולים שמסתיימים. סיום התואר השני וכל הפרידות הקטנות שנלוות אליו ועוד כל מיני פרידות קטנות שאולי בימים כתיקונם בכלל לא הייתי מתייחסת אליהן, או ממשיכה הלאה יותר בקלות. וזה נורא מעציב אותי. וקצת יותר מחמישה חודשים אחרי אני מבינה שצריך טיפ טיפה להניח כדי להמשיך הלאה. ואני לא יודעת עד כמה אני יכולה להניח כרגע לעצב. או עד כמה אני מספיק חזקה כדי לבנות לי מעין עולם שלם של חוויות שאמא שלי כבר לא תהיה חלק מהן.. אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.. אני יודעת שהעצב תמיד יהיה שם, אני לא מנסה להיאבק בו. העניין הוא שכשהכול נראה כאילו תלוי על בלימה יותר נוח ופשוט לטבוע בו... אז החלטתי שזה הזמן להגשים חלום ישן שלי לטיול בחו"ל - היעד עוד לא ממש סגור. וחוץ מזה, כל יום אני עושה דבר אחד או שניים קטנים שעושים לי טוב. תודה על כל מי שהמליצה פה בעבר על הספר "בנות ללא אם". אני קוראת אותו (לאט-לאט), בוכה המון, אבל גם שואבת המון כוח ועידוד.. אז רק שתדעו שאני כאן, קוראת (גם אם לא מגיבה) ומחבקת את כולכן.
וכל כך כל כך מתגעגעת אלייך, אמא.
התקופה האחרונה היא תקופה לא פשוטה עבורי בכלל. תקופה של הרבה דברים קטנים וגדולים שמסתיימים. סיום התואר השני וכל הפרידות הקטנות שנלוות אליו ועוד כל מיני פרידות קטנות שאולי בימים כתיקונם בכלל לא הייתי מתייחסת אליהן, או ממשיכה הלאה יותר בקלות. וזה נורא מעציב אותי. וקצת יותר מחמישה חודשים אחרי אני מבינה שצריך טיפ טיפה להניח כדי להמשיך הלאה. ואני לא יודעת עד כמה אני יכולה להניח כרגע לעצב. או עד כמה אני מספיק חזקה כדי לבנות לי מעין עולם שלם של חוויות שאמא שלי כבר לא תהיה חלק מהן.. אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.. אני יודעת שהעצב תמיד יהיה שם, אני לא מנסה להיאבק בו. העניין הוא שכשהכול נראה כאילו תלוי על בלימה יותר נוח ופשוט לטבוע בו... אז החלטתי שזה הזמן להגשים חלום ישן שלי לטיול בחו"ל - היעד עוד לא ממש סגור. וחוץ מזה, כל יום אני עושה דבר אחד או שניים קטנים שעושים לי טוב. תודה על כל מי שהמליצה פה בעבר על הספר "בנות ללא אם". אני קוראת אותו (לאט-לאט), בוכה המון, אבל גם שואבת המון כוח ועידוד.. אז רק שתדעו שאני כאן, קוראת (גם אם לא מגיבה) ומחבקת את כולכן.
