הי בנות יקרות

הי בנות יקרות

קודם כל השם של בני המתוק הוא ירין ולא ירון. יש בי כל כך הרבה נחמה בכך שיש לי אותם את ליאורוש וירין וכל כך כואב לי שהוא פחות יהיה שם בשבילהם (בנינו מזה 2 בשבוע?) הוא הודיע לי שעוד חודש הוא עובר לאמא שלו אבל אני מתכוונת להיות שם תמיד למען ילדיי מבחינתי סגרתי מעגל מאז האובדן כל כך רציתי את הילדים האלה והנה הם היום מקסימים כל כך (אני בהמשך יצרף תמונה של ירין) ליאורוש מקבלת אותו בהרבה אהבה כשהוא בוכה היא רצה אליו מנגבת לו פליטות מביאה לו מוצץ מבלי שאומרים לה איזה מקסימה היא כותבת את כל השורות עם הרבה כאב כי לא כך יחלתי שיקרה (תמיד רציתי שנהיה משפחה הכי טובה והכי מושלמת) ומה לעשות החיים מלאיי הפתעות. אני כרגע מניקה ודיי מותשת כניראה שאתן לו בקבוק בלילה כדי שאוכל לישון כצת יותר יש לו צהבת עדיין ערך 14 והוא גם נשא של G6PD כך שהצהבת יכולה שוב לקפוץ אז אנחנו מחכים לראות מה קורה וכמובן שהברית נדחתה עד להודעה חדשה. אני אחרי הניתוח המתיש הורדתי כבר תפרים ואני מאוד מבועסת שאני לא יכולה להרים את ליאורוש (אגב בחדר התאוששות הוא הגיע וברגע שראיתי אותו ירד לי הלחץ דם לפני הכל היתי במצב רוח טוב כשהוא הגיע בכיתי והצוות צעק עליו מה עשית לה? הוא התייבש במקום ולא ידע אך לאכול את עצמו החלטתי לשור על קשר טוב עם חמי וחמתי עד כמה שניתן כי אנחנו אוטוטו מתחילים בגישור ואגב מנסים להוציא ממני מידע וכמובן שאני לא נותנת להם שום תשובות. (אגב בטיפת חלב יש שירות של מדריכות שמגיעות הביתה כתומכות אחרי לידה לנשים שזקוקות לכך וצרכים ליצור איתי קשר ) תודה על ההקשה יקרות
 

נייטי

New member
יקרה בין השורות קוראים את השמחה וגם את

ההורמונים המתרוצצים וגם את הכאב. לפני הכל אני מברכת אותך בהמון מזל טוב על הולדתו של ירין ושמחה כ"כ על האופן שבו ליאורי מקבלת אותו והחום ואהבה שיש לשלותכם ביחד. מאחלת לכם ימים של שמחה וכמובן בריאות גדולה. יקירתי, לי נשמע שמאוד כדאי לך לשוחח עם איש מקצוע. אלה ימים לא פשוטים אחרי הלידה שמתווסף להם קושי עצום שאת מתמודד איתו, קושי שאובייקטיבית הוא נוראי ובשילוב עם קשיים של תינוק, ניתוח, הורמונים ועוד פיצקית בבית, יכולים להביא לקריסה קשה. אני מפצירה בך יקירתי, לכי לדבר עם משהו. קחי לך שעה בשבוע ותפני מקום לעצמך, לנפש שלך. את חייבת את זה. תומכת לידה של טיפת חלב זה יופי לירין ולך כאמא אבל זה לא במקום. אני מקווה שבעלך ידע בכל זאת איך להקל עליך ולעזור ואני מקווה שאת תדעי להשען על העיזרה הזאת למרות הרגשות הקשים שיש לך כלפיו. בהחלט נכון להעזר גם בחמך וחמותך, כל זוג ידיים בסביבה זה טוב בשלב הזה. מתוקה, שני אחר צהרימיים בשבוע זה זמן לעצמך וזה כבר התחלה טובה. ולגבי ההנקה - מותק, אם זה קשה על תוציאי על זה אנרגיות שאין לך. באמת, את זקוקה לכל טיפת כוח. חיבוקים גדולים ושוב המון מזל טוב.
 
למעלה