היתייעצות עם חברים ...

[מירב שוהם כהן]

היתייעצות עם חברים ...

שלום רב !
יש לי בן בגיל 6 מגיל מאוד מאוד קטן נמשך לשמלות ולכל הדברים של הבנות במיוחד לצבע הורוד ועד היום זה נמשך
למרות שבגן צוחקים עליו לו זה לא מפריע והוא בשלו
אני אמא מאוד ליברלית ובכלל לא שמרנית אין לי בעיה בכלל מה הילד שלי ירצה להיות בעתיד הכי חשוב לי שיהיה מאושר, אבל רציתי לשאול ואשמח לקבל תגובה מכל אחד
גם אצלכם היה מגיל קטן משיכה לכל הדברים של הבנות בובות תסרוקות ורוד וכו ... ואחרכ עם הגיל זה פשוט לא עבר?
מה הייתם עושים במקומי לתת לילד חופשיות ולזרום עם כל מה שהוא אוהב או לעצור בעדו כי החברה מאוד אכזרית ויגיע שלב שיוכל להיפגע חברתית מכך ?
בתור ילדים מה אתם הייתם רוצים שיהיה ?
אני בהיתלבטות מאוד קשה אני מתה על הבן שלי אבל לא רוצה שייפגע
למרות שכלום לא בטוח לא מחייב שיהיה גייז ולא מחייב שלא יעבור לו אבל בכל זאות אצלכם הכל התחיל גם מגיל כל כך קטן ?

 

[גיי40 גברי]

שלום אם חביבה

כן, אצלי בגיל צעיר כזה כבר נטיתי לשחק משחקים שקטים "של בנות", אהבתי אסטטיקה, ולא אהבתי לשחק כדורגל או משחק פרוע. אבל אני לא אתיימר לדעת שזה סימן בטוח להומוסקסואליות.
ההורים שלי לא ניסו למנוע ממני לעשות מה שרציתי באופן טבעי, והם לא ניסו לעשות ממני "גבר"

אין לי מושג מה טוב יותר לילד, אולי תבקשי ייעוץ מפסיכולוג טוב ולא מוטה...
בהצלחה לך ולילד.

 

[ספר יקר]

לפני כחודשיים הייתה כתבה ב"מוסף" "הארץ" על

ילדי אמצע, או ילדים ורודים, או מונח אחר בסגנון. היה כתוב שם שאחוז ניכר מילדים אלו אכן גדלים להיות הומוסקסואלים. לא זוכר מספרים.
ומה שלא יהיה-לשדר מגיל צעיר קבלה מוחלטת. זה הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות כדי לגדל את הילד כמאושר. לדעתי.

זה נכון שהוא עלול להפגע מיחס החברה. אבל הילדים תמיד ימצאו את הקורבן בסביבה. אם זה השמן / הממושקף / הגרוע בלימודים / המגמגם / העני / הנמוך / הגרוע בספורט / בעל המבטא וכו' וכו'.
אף אחד לא מבטיח לך שאם הילד שלך יחליט לזנוח את הנטייה הזו לורוד/ברביות וכו' (מה שאם יקרה, לדעתי, יקרה כי זה יבוא ממנו, ולא מאף גורם חיצוני אחר..), הוא יהיה חף מכל סיבה אחרת בעתיד להיות מושא ללעג...

חוץ מזה-הוא נשמע לי כמו אדם (קטן) שיודע לעמוד על שלו ולא מתבייש במי שהוא. אז אני מאמין שהוא יוכל לדאוג לעצמו גם בגילאים יותר בוגרים ועם סביבה יותר ביקורתית

 

[גנימדס]

שלום מירב...

קודם כל , ריגשת אותי קצת
הכותרת שבחרת יפה " התיעצות עם חברים".
יש בזה משהו חביב מאד.
ומתוק מאד...
תודה......


לגבי בנך.....
1.היום צוחקים עליו ולא אכפת לו? כל הכבוד!!!!!!! כשהייתי בן 8 הבנות החליפו גלויות בינהן, וגם אני רציתי. מאד אהבתי את זה............ וכשהבנתי שזה משחק של בנות ולא של בנים, ממש התביישתי, והפסקתי משהו שנהניתי ממנו. זה דבר טוב להכנע ללחץ חברתי? לא יודע.
אולי מתישהו החברה תשפיע על הילד שלך כך שלא יביע את עצמו. ויעשה מה שמצפים ממנו.
חכי עד גיל העשרה....

2.נמשכתי להרבה דברים של הבנות. לדברים ורודים-לא כל כך, אבל כן משחקי הבנות ובגדי הבנות ענינו אותי יותר. אך אני ידעתי שמה שמותר בבית- אסור בחוץ. ואם יכולתי לשחק בגומי עם אחיותיי- אסור היה בתכלית האיסור לשחק בגומי עם בנות כתתי.

3. מצד שני- מענין שכאשר בנות עוברות משהו כזה , סולחים להן....בת דודתי היתה טום -בוי אמיתית. התסרוקת, הבגדים, ואפילו השם שלה היו של בנים...אפילו כשעשתה עגילים- הורידה אחד מהם כדי שתלך רק עם עגיל אחד...... הייתי בטוח שהיא לסבית,
וכשהיה לה חבר בצבא הייתי מאד מופתע.

היום היא מתלבשת בצורה קצת יותר נשית, נשואה עם ילד.

לכי תדעי מה יהיה.....

4. כל הכבוד לך שאת מבינה עד כמה חשוב אושרו של הילד. אני מציע לך תני לו להבין לבד ולהחליט לבד. אם הוא מספיק חזק אופי בגיל שש(כמו שאמרו לפני) כל הכבוד לו. אולי בגיל ההתבגרות זה ישתנה. אולי מתישהו כשיצחקו עליו זה יפגע בו מאד,
אולי זה יגרום לו להפסיק לאהוב דברים נשיים- אולי לא,
כך או כך כל עוד תהייי שם בשבילו- ולא תחליטי בשבילו מה לאהוב- את עושה עבודה נהדרת!!

 

[מירב שוהם כהן]

תודה רבה לך !!! המון אושר ושמחה בהמשך....

 

[חול פירמידות]

תשובה מקסימה, גנימדס!

 

[גנימדס]

תודה רבה!!