היתה לנו שוב פעם פגישה אצל ניועץ

[מיקי (שם בדוי)]

היתה לנו שוב פעם פגישה אצל ניועץ

אין שום שינוי בכלום. לאחר שחזרנו הביתה, עשינו קניות והיא שוב פעם נסעה לי-ם לחברה שלה. במוצ"ש, כשהיא חזרה, הפעם היא היתה דוקא רגועה. הלכנו לבית קפה, דיברנו, והיא עדיין מסבירה לי בצורה מאוד רגועה שהיא לא אוהבת אותי יותר. אני עדיין שואל את עצמי איך תוך 3 חודשים, מהרגע שהיא התחילה ללכת לפסיכולוגית, מפסיקים לאהוב מישהו? אני זוכר שלפני 3 חודשים, דיברנו ואמרתי לה שאני מרגיש שאני מאבד אותה. היא אז ענתה לי שאני לא מאבד אותה, שהכל זהיא עם עצמה ושהיא אוהבת אותי. שבזמן הטיפול שלה היא צריכה מרחב. ותוך שבועיים, כל הבעיות שלה הן בגללי. שכבר 10 שנים היא לא אוהבת אותי. אחד הדברים שהיא גילתה בטיפול הוא שהיא למדה לאמר "לא" ושהיא הפסיקה להיות אישה כנועה. אני מבחינתי עושה הרבה חושבים בחודשים האחרונים. אחד הדברים ששאלתי את עצמי הוא למה אני אוהב אותה. ואחת התשובות לזה היא שאני חוושב שהיא בן-אדם מיוחד עם אופי חזק וההיפך מאישה כנועה כמו שהיא חושבת. בכל אופן, האוירה ביננו היא שכשאנחנו לא רבים, אני מרגיש רע, כי בצורה קרה היא מסבירה לי כמה היא לא אוהבת אותי. היום אני מרגיש ממש רע וזקוק באמת לארבה עידוד...

 

[סולו]

פרידה זמנית

מיקי יקר פעמים רבות, במהלך טיפול פסיכולוגי, עולים כעסים מודחקים של שנים רבות, ואז יש מן "הצפה " של המערכת. זה משהו שלא ניתן לברוח ממנו. אבל, מטפל טוב יעזור גם לסגירה של מעגלים ופתרון נכון של הבעיות והכעסים. כלומר, הארועים הבעיתיים לא ימחקו מן ההסטוריה, אבל לא יהיו סיבה לכעסים עכשויים. כך שהבעיה היא מה קורה בינתיים. באותו פרק זמן של כמה חודשים קשים. אם המצב הוא ממש בלתי נסבל עבור אחד מכם לפחות, וכך זה נראה עבור אשתך, כדאי לחשוב על פרידה מוסכמת לזמן קצר. זה עשוי לתת לשניכם כמה דברים חיוביים: 1) זמן לחשוב, להרגע ולנוח זה מזו. זמן לשקילה ובחינה של היחסים מחוץ לסיר הלחץ. 2) הזדמנות להתגעגע (אולי) לדברים הטובים שבזוגיות. 3) עצם העובדה שזו פרידה קצרה וזמנית, מורידה חלק עצום מן המתח שבפרידה "סופית". לא צריך "לסגור" דברים (חלוקת רכוש, סידורים עם הילדים, וכו´). לדעתי כדאי דוקא לך להציע את זה, בגלל כמה סיבות: 1) אשתך תרגיש שאתה מפרגן לה ומאפשר לה לנוח ממך, למרות שאתה מעדיף זוגיות. זה יתן לך "כמה נקודות" אצלה. 2) אתה תרגיש שהעניינים גם בשליטתך ולא שהכל תלוי בגחמותיה העכשויות. נכון שגם פרידה זמנית היא קשה, אבל עשויה לתת מענה לפחות לתקופה הנוכחית. לטעמי, אם באמת אין מקום לזוגיות בכל מקרה, עדיף להתחיל את תהליך הפרידה מוקדם יותר, ופרידה זמנית עשויה להקל בכך. ומצד שני, אם יש סכוי להציל ולשקם, תוכלו לגלות זאת תוך כדי אותו פסק זמן. בכל מקרה - אני מקווה שתרגיש טוב ובהצלחה!

 

[פלסטיק]

מיקי, אתה צריך פה כוח

כנראה שכדאי לך להמשיך עוד קצת לנסות, אבל אם היא מאוד ברורה יכול להיות שאתה משקיע את האנרגיה שלך במקום לא נכון. נראה לי שעם כל הכאב אתה צריך לקחת בחשבון גם את האפשרות שלא תשארו יחד. תקווה לאפשרות הטובה אבל תקח בחשבון גם את הרעה להשלמה עם המצב לעיתים יש המון כוח, זה נותן אפילו כוח לתקן אותו. אתה הרגע "מובן מאיליו" שלה. גם היא מאוד קשה לך נפשית ולא מתחשבת אתה שם כדי להגיד לה שאתה אוהב אותה. אם אתה תתנהג אחרת, אני מתכוון לא ברמה של דוקא אלא פשוט תמצא משהו אחר להעסיק בו את עצמך חוץ מלרצות אותה, לדעתך יש סיכוי שזה ישנה אצלה משהו? אתה נשמע טיפוס מאוד אוהב ומתחשב, נראה לי שהרבה בנות, גם בפורום הזה, היו לוקחות אחד כמוך בשתי ידיים. יכול להיות שמגיע לך משהו טוב יותר בחיים ממישהי שמאמללת אותך. בכל אופן, אם תצליח לקבל את אהבת אישתך בחזרה בהצלחה, וגם אם לא, בהצלחה בדרך אחרת

 

[מיקי (שם בדוי)]

קודם כל, תודה על ההתיחסות

אני פשוט עדיין לא מאמין שעדיין הגיע הזמן להחליט שזהו. אני יודע שברגע שזאת תהיה באמת ההחלטה שלי, יהיה לי יותר קל. בסה"כ ביינו רק בשתי פגישות אצל היועץ, כך שאני חושב שעדיין יש זמן להחלטה כזאת. וכל עוד זהו המצב, אז פשוט קשה לי. באמת יש כאב שהוא כבר כאב פיזי אבל, אני יודע שכל עוד אישתי עוברת את הטיפול, אני חייב להיות פה בשבילה. חוץ מזה, היא לא מאמללת אותי. כשהיא התחילה את הטיפול, אמרתי לה שאני אהיה פה בשבילה, אפילו בתור שק איגרוף (לא לכל החיים אבל בזמן הטיפול) אם היא צריכה. אולי זה מה שהיא עושה כרגע, ובסוף הכל יסתדר, ואולי לא, והרגשות שלה כלפיי לא יחזרו לעולם. אבל היום, אני עדיין לוקח את האפשרות הראשונה. אבל מכיוון שזה קשה להיות שק איגרוף של מישהו, אני מחפש כאן את העידוד. אני אפילו לא יודע אם אני מוצא אותו, אבל אני מחפש אותו. תודה

 

[אורית אורית]

רק לתת כתף

אני לא מהכותבות הקבועות כאן בפורום, כשאני קוראת עד כמה אתה זקוק רק למילת עידוד אני חייבת לכתוב לך רק חזק ואמץ. מקווה מאד בשבילך שתוכל להשיב אליך את אשתך, מקווה שכל המאמצים שאתה משקיע ישאו פרי ויום אחד עוד תכתוב כאן, הנא היא חזרה אלי והיא אוהבת אותי. אורית אורית

 

[מיקי (שם בדוי)]

תודה לך אורית

אני באמת מקווה שעוד כמה זמן אני לא אצתרך להיכנס יותר לפורום הזה, ושאני אכנס רק כדי לעזור לאנשים אחרים, כמו שמנסים לעזור לי פה. ושלא אצתרך להשתמש בשם בדוי. אלף תודות לך

 

[האלי]

אכן

הזמן שעד לקבלת ההחלטה הוא הזמן הקשה ביותר. ואין (עד כמה שאני יודע) שום דרך להקל עליו. אני רק יכול להגיד לך שצריך לתת להחלטה את הזמן שלה להבשיל, אל תנסה להאיץ בה ואל תחליט בחופזה (מה שנדמה לי שממילא אתה לא עושה). בשעות שנדמה לך שאין תקווה ואין סיכוי, נסה לזכור שבסופו של דבר, ההחלטה תתקבל. שולח לך אמפטיה וסימפטיה ואת כל הכוחות שאפשר, שלך, האלי.

 

[בעקבות אחרים]

הזדהות וחיזוק../images/Emo24.gif

מיקי כמי שעוברת תהליך מאוד דומה עם בעלי , רציתי מעט לחזק ולעודד. מה שחשוב באמת הוא: שגם אם הדברים לא יסתדרו בסוף לפי רצוננו, נוכל לפחות לדעת כי עשינו את המקסימום לתקן את הדברים.

 

[אסתיה חוטר גזע]

הכרתי בחור שכך זה קרה עם אישתו

לעיתים עודף הזדהות של המטפלת בצד שהיא מטפלת בו/בה גורם להקצנה. חשוב שהמפגשים יהיו תמיד של שני האנשים. כעת זה אולי מאוחר מדי. אם היא אמרה לך שהיא איננה אוהבת אותך אז כל שנותר לך זה לכבד את רצונך. שב לדבר איתה וראה האם יש בה רצון כלשהו למצוא את הרגש שהיה ביניכם אך במימד חדש של דו קיום. אם אין לה כל כוונה לשתף פעולה הרי לפניך נפתח הוה חדש שאולי בגלל ההרגל יראה לך ריק אך יש בו מקום להגשמה עצמית. אי אפשר להכריח אף אחד לאהוב. מצטערת, אך זו האמת. אסתיה