היתה לי אמא רעה שממש שנאה אותי ,ואני תמיד נזכרת

[סיביאס6]

היתה לי אמא רעה שממש שנאה אותי ,ואני תמיד נזכרת

בזה ומדברת עם כמעט כל אחד/ת על ההשפלות הקשות שהעבירה אותי, עד
כדי כך שאחותי אמרה לי שזה מעיד על הפרעה נפשית,
ואחרים אמרו לי שאני צריכה לסלוח לה, וזה מה שיעזור לי
להחלים ולהיות יותר עצמאית לעשות מה שאני רוצה, ואני לא מסוגלת לסלוח לה.
השאלה שלי האם דמיון מודרך יירפא אותי מהקיבעון הזה ומהתחושה הזאת
שאני לא יכולה להעז ולעשות בגלל הזכרונות הקשים שלי מאמא שלי ?

 

[ladybug4NLP]

אכן דמיון מודרך ו-NLP יכולים מאד לעזור

אני מצטערת לקרא את החוויות הקשות שאת חווה לאורך החיים.
אהבת הורים ובמיוחד אהבת אם היא חשובה מאד לגדילה וצמיחה של כל ילד באשר היא מניחה את היסודות להבנת
הילד לעולם כגון אמון, אהבה, קבלה עצמית וקבלת האחר.

ניתן ורצוי וכדאי לטפל בנפש הפגועה של הילדה וללמד אותה שכשאנחנו לא סולחים
אנחנו בעצם עושים רע לעצמנו. אנחנו לא סולחים לעצמנו ואנחנו "דופקים" את עצמנו בלבד.
במקום שהאנרגיה תלך לכוון של עמידה על הרגליים והתקדמות בחיים, האנרגיה מופנית לטינה, לשנאה, לקורבנות
ואלו תוקעים חיים של כל אחד ואחד (ולפעמים מביאים גם מחלות פיסיות ונפשיות).

ולמרות זאת - מגיעה שעה בחיינו שכדאי שנתבגר ונבין כי בעצם אנחנו אחראים על חיינו וגורלנו.
כמה זמן אפשר להאשים את אבא או אמא? הרי שעכשיו כשאני בוגרת אני יכולה להחליט שאני היא האחראית לחיים שלי
לא מישהו אחר.

הסליחה לא אומרת שמה שעשו לנו זה בסדר.
הסליחה אומרת שהחלטתי לשים מאחורי את ההתעסקות עם מה שהיה, ולבנות את המשאבים שיש לי כדי לפתח את החיים שלי.

כל אחד עושה את הטוב ביותר באותו זמן נתון וחשבי על זה, שתמיד כדאי וניתן לשפר.
לעבוד עם הילד הימי הפגוע, לתת לה כלים ולתת לה לגדול עד ימנו לאישיות יציבה למצב הטוב ביותר האפשרי.

ואני מצטטת את ריצ'רד בנדלר שאמר (ובצדק) "כל אחד זקוק ומגיע לו שתהיה לו ילדות מאושרת
ובהחלט מטרה טובה וברת השגה

אז... האם הגיע הזמן שתחיי את החיים שאת ראוייה להם?

 

[סיביאס6]

וניצולי השואה, שעונו בידי פושעים נאצים שלא נתפסו עד

היום בעינויים הכי גדולים שיכולים להיות, צריכים לסלוח לפושעים האלה ?

 

[ladybug4NLP]

את ניצולת שואה? כי כתבת שיש לך בעיה עם אמא שלך.

אם אמא שלך היא הניצולה כבר יש לך סיבה טובה מדוע היא היתה רעה וקשה. עבדתי עם ניצולי שואה וגם עם מי שנוצלו מינית.
אם יש הבנה מה זו הסליחה - המאפשרת לנוע קדימה בחיים במקום לחיות בסבל ובקורבנות.
מי שאינו סולח, לא עושה רע לתוקפן אלא לעצמו ולסביבתו.

קשה לי להאמין שאת היא ניצולת השואה כי אז את צריכה להיות לפחות בת 75-80. אבל גם אם כן-זה לא מאוחר מידי

אבל כפי שכתבנו הסליחה היא עבורך ולא עבור מישהו אחר ולא נותן לגיטימציה לדברים הרעים שעשו לך או לאימך.
ויפה שעה אחת קודם

 

[סיביאס6]

לא. אבל אמא שלי התייחסה אליי כמו שהנאצים התייחסו לקרבנותיהם.

 

[ommerl]

לפי מה שידוע לי הנאצים רצחו את קורבנותיהם

את עדיין חיה...

 

[ladybug4NLP]

אני מניחה שבאיזו צורה את משווה את עצמך לקורבנות הנאצים

אני גם מניחה שזה מתוך קריאה והזדהות.

מה בדיוק לדעתך אמא שלך עשתה או עושה לך

מה ההשקה בינך לבין קורנות הנאצים? הם לא רק הושפלו אלא הורעבו, עונו גופנית ונפשית, חוו ראיית של קרובים ואחרים
נרצחים, נשרפים ועוד.

למרות כל זאת יש כאלה שיצאו משם, הקימו בית, ילדו ילדים, והמשיכו בחיים פרודוקטיביים.
חלקם הצליחו לשמוח, חלקם לא והם חיו עם זכרונות. חלקם אפילו ראו את השרדותם כנצחון על הנאצים בכך שהצליחו
לא רק להשאר בחיים אלא להניח אחריהם דורות של צאצאים.

יש כאלה שנפגעים ויש כאלה שמתחשלים.
אני שוב חוזרת על זה שאת לא ניצולת שואה ואולי גם אמך לא ולכן אל לך להשוות למשהו אחר.
את יכולה לחזור לחיים נורמטיביים אם תקבלי כלים נכונים אבל החובה והרצון חלים עלייך.
מי שלא מוכן לזה למעשה נותן לאחר לשלוט בו ולא לקחת אחריות על חייו.
ויפה שעה אחת קודם.

ושאלה קטנה: מה עם אחותך? היא לא סבלה מאמא? איך היא חיה היום עם עצמה עם הסביבה ועם אמא?

 

[ommerl]

מחזק את מה ש ladybug כתבה

אם את צריכה לסלוח, או משהו אחר, את זה אי אפשר לדעת בלי להכיר אותך יותר טוב. אין תשובה נכונה לכולם..
&nbsp
NLP ודמיון מודרך יכולים לעזור לך להשתחרר מקבעונות ומרגשות ותחושות שאת לא רוצה, ולחשוב, להרגיש ולהתנהג כמו שאת רוצה לחשוב להרגיש ולהתנהג. בעצם לקחת שליטה על החיים שלך ולכוון אותם לאן שאת רוצה.