היתה לי אחות.

היתה לי אחות.

ברצוני ליזעוק זעקה גדולה שכל העולם ישמע על היחס המזלזל בסורוקה. ב -04/03/04 בערב אחותי ז"ל קיבלה התקפת קוצר נשימה, לכן פינינו אותה למיון בסורוקה. במיון לאחר מס` בדיקות הוחלט ע"י רופא אנקולוגי תורן לאשפז אותה במח` פנימית למרות שידוע לו שדבר זה מסוכן לאחותי מפעת הזיעום והחידקים שבמחלקה. כשנאמר לו שדבר זה אסור שיקרה ושע"פ דברי פרו` שפילברג שאין לחסוף אותה לכל זיעום או חידקים, הרופא הוסיף ואמר שהדבר לא רלבנטי לגבה כיוון שנישארו לה מס` שעות לחיות. רק לאחר מאבק ומאמץ מילולי ובאיומים שניפנה למשטרה הוסכם לאשפזה במח` האומטולגית, שם היא קיבלה את הטיפול המינימלי שבעקבותב תמו חייהה. ברצוני לדעת האים זה תקין האים כך מתנהגים אם חולים במצב קשה ומה?
 
מאוד עצוב

אני לא יודעת אם זה תקין מבחינה רפואית - כי אני לא רופאה, אבל ברור לי מעל לכל ספק שזה לא תקין מבחינה אנושית. חוסר רגישות מזעזע כזה לחולה ולבני משפחתה הוא מקומם ומרגיז. אני יודעת שזה כאב שילווה אותך כל החיים, אבל אני מאחלת לך שהחיים יתנו לך הרבה אושר ושמחה שינחמו אותך על אבלך.
 
למעלה