Johnny the Doe
New member
הישראלים בתקשורת
אתמול יצא לי במקרה לצפות בתוכנית בערוץ BBC News בשם Hard Talk. היא עסקה בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני והתארחו בה שני נציגים לכל צד. במשך כל התוכנית היה ניכר, חוץ מהתמיכה הגלוייה של המנחה בצד הפלסטיני (כאילו שלא ידענו ש-BBC הוא פרו-פלסטיני), שהישראלים פשוט לא יכולים להציג את העמדה שלנו! וזה לא בגלל שהאנגלית שלהם היתה עילגת, להיפך! האנגלית של הישראלים היתה הרבה יותר מנוסחת מאשר לנציגי הפלסטינים ולישראלים היה גם מבטא יותר טוב. אז מה בעצם הבעיה פה? הרי תמיד מתלוננים שההסברה הישראלית לוקה בחסר בכל הנוגע לרמת האנגלית של הנציגים שלנו, אבל זו לא היתה הבעיה פה. הבעיה היתה שנציגי הפלסטינים וגם המנחה הרבו להתפרץ לדבריהם של הישראלים ולמרבה האירוניה דווקא הישראלים, שידועים בחוסר הנימוס והוולגריות שלהם, שמרו על הנימוסים ולא העזו להתפרץ לדבריהם של האחרים. במשך כל התוכנית הישראלים דיברו במעין שלווה שאננה שכזו, אינטלקטואלים של ממש, ודווקא יריביהם ומנחה התוכנית היו מאוד גסי רוח, התפרצו לדברי הישראלים וקטעו את דבריהם באופן כזה שנציגינו לא הספיקו לסיים אפילו משפט אחד! ואני שואל אתכם, האין זה מצחיק/מגוחך שדווקא הישראלים לא יודעים להתפרץ ולומר את שלהם אפילו על חשבון זמן הדיבור של חבריהם לשיחה? זה נראה כאילו אופי התוכנית היה תקיפת ישראל והתגוננות מצד נציגינו תוך ניסיון להסביר למה אנחנו עושים את כל הדברים הרעים שאנחנו עושים. כעת אני נזכר בטור של אורי אליצור ממהדורת יום שישי של "ידיעות אחרונות", בו הוא אומר שלו היינו מציגים את העמדה שלנו באופן כזה שהאידאולוגיה שלנו, בדיוק כמו האידאולוגיה של הפלסטינים, היא ארץ ישראל השלמה, במקום להתגונן ולצאת מנקודת התחלה שהשטחים לא שייכים לנו, היינו מיוצגים יותר טוב בעימותים בינלאומיים כמו בתוכנית של ה-BBC והמו"מ העתידי עם הפלסטינים על השטחים היה מיטיב עימנו יותר מפני שהחזקת השטחים על ידנו היתה מקבלת לגיטימיות, מאחר וגם אנחנו רואים בשטחים כחלק מהמולדת ההסטורית שלנו, כמו הפלסטינים, ואז זכותינו על השטחים בעיני העולם היתה שווה לזכותם של הפלסטינים על השטחים בעיני העולם והדרישות לנסיגה מיידית מהשטחים היו קצת פחות לגיטימיות ממה שהן עכשיו וכך גם לגבי הקמת מדינה פלסטינית (לא לשכוח שמדינה פלסטינית היתה רחוקה מלהיות לגיטימית עד השנים האחרונות).
אתמול יצא לי במקרה לצפות בתוכנית בערוץ BBC News בשם Hard Talk. היא עסקה בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני והתארחו בה שני נציגים לכל צד. במשך כל התוכנית היה ניכר, חוץ מהתמיכה הגלוייה של המנחה בצד הפלסטיני (כאילו שלא ידענו ש-BBC הוא פרו-פלסטיני), שהישראלים פשוט לא יכולים להציג את העמדה שלנו! וזה לא בגלל שהאנגלית שלהם היתה עילגת, להיפך! האנגלית של הישראלים היתה הרבה יותר מנוסחת מאשר לנציגי הפלסטינים ולישראלים היה גם מבטא יותר טוב. אז מה בעצם הבעיה פה? הרי תמיד מתלוננים שההסברה הישראלית לוקה בחסר בכל הנוגע לרמת האנגלית של הנציגים שלנו, אבל זו לא היתה הבעיה פה. הבעיה היתה שנציגי הפלסטינים וגם המנחה הרבו להתפרץ לדבריהם של הישראלים ולמרבה האירוניה דווקא הישראלים, שידועים בחוסר הנימוס והוולגריות שלהם, שמרו על הנימוסים ולא העזו להתפרץ לדבריהם של האחרים. במשך כל התוכנית הישראלים דיברו במעין שלווה שאננה שכזו, אינטלקטואלים של ממש, ודווקא יריביהם ומנחה התוכנית היו מאוד גסי רוח, התפרצו לדברי הישראלים וקטעו את דבריהם באופן כזה שנציגינו לא הספיקו לסיים אפילו משפט אחד! ואני שואל אתכם, האין זה מצחיק/מגוחך שדווקא הישראלים לא יודעים להתפרץ ולומר את שלהם אפילו על חשבון זמן הדיבור של חבריהם לשיחה? זה נראה כאילו אופי התוכנית היה תקיפת ישראל והתגוננות מצד נציגינו תוך ניסיון להסביר למה אנחנו עושים את כל הדברים הרעים שאנחנו עושים. כעת אני נזכר בטור של אורי אליצור ממהדורת יום שישי של "ידיעות אחרונות", בו הוא אומר שלו היינו מציגים את העמדה שלנו באופן כזה שהאידאולוגיה שלנו, בדיוק כמו האידאולוגיה של הפלסטינים, היא ארץ ישראל השלמה, במקום להתגונן ולצאת מנקודת התחלה שהשטחים לא שייכים לנו, היינו מיוצגים יותר טוב בעימותים בינלאומיים כמו בתוכנית של ה-BBC והמו"מ העתידי עם הפלסטינים על השטחים היה מיטיב עימנו יותר מפני שהחזקת השטחים על ידנו היתה מקבלת לגיטימיות, מאחר וגם אנחנו רואים בשטחים כחלק מהמולדת ההסטורית שלנו, כמו הפלסטינים, ואז זכותינו על השטחים בעיני העולם היתה שווה לזכותם של הפלסטינים על השטחים בעיני העולם והדרישות לנסיגה מיידית מהשטחים היו קצת פחות לגיטימיות ממה שהן עכשיו וכך גם לגבי הקמת מדינה פלסטינית (לא לשכוח שמדינה פלסטינית היתה רחוקה מלהיות לגיטימית עד השנים האחרונות).
