היריד בנורדאו
נתחיל בזה שאני לא יוצאת נגד אף אחד, לא קוראת לפטר אף אחד, ואפילו מאוד רוצה להישאר באותו יריד. אבל ויש אבל מאוד גדול, המחיר לא מאפשר לי. מה שאני שומעת מכולם מסביב זה לחכות שהיריד יתפוס ואז להצטרף, אבל אם כולנו נחכה שהוא יתפוס... מי יהיה שם בנתיים וישלם את הסכום המוגזם הזה 150 ש"ח לשבוע. לכשלעצמו זה לא נשמע מופקע, 150, הבעיה היא שזה יריד שבועי! זה יוצא 600 ש"ח לחודש!1200 לחודשיים ו1800 ל3. זה המון כסף בהתחשב בעוד דברים, כמו זה שהקהל עוד לא בדיוק מודע לקיומו של היריד, או מודע ולא טורח עדיין להגיע, כי גם הוא מחכה שהיריד "יתפוס", או זה שהאינטרס שיהיה יריד קבוע, של עבודות יד ולא סתם בזאר made in china הוא של כולם, שלנו, אבל גם של העירייה שרוצה למנף את חיפה ואת הדר ולהפוך אותה ממה שהיא עכשיו למקום טוב יותר ומושך יותר, לא כזה שאפילו סטודנטים שמציאים להם לגור שם כמעט בחינם, לא מוכנים להשתתף בניסוי האנושי הזה. בכל מקרה אין לי הצעות למארגנים כי אני לא יודעת מה החישובים שלהם. יש לי הצעות רק לעצמי, ולצערי זה פשוט להפסיק להגיע, כי אני בקושי מחזירה הוצאות, כמו שאמר נדמה לי איתן (לא לתפוס במילה), "לעבוד פעמיים בחינם", גם לייצר וגם למכור בחינם. אז זהו, ניסיתי שלא להתלהם יותר מדי כי אניי ממש מנסה להגיע לפתרון הגיוני, עם עוד אנשים שמגיעים או שוקליןם להגיע לנורדאו אבל כן, לא יכלתי שלא לבטא את האכזבה שלי ממה שקורה שם. האמת היא שאני כבר לא בטוחה שאני צודקת, אולי אני טועה... לא יודעת. אולי אין מה לעשות וזה מה שצריך לשלם בשביל יריד שהוא קבוע ומספק שולחן. אולי בסוף זה ישתלם. אגב אני חייבת להוסיף שמבחינתי הניהול של המקום הוא מעל לכל ביקורת, אדיבות עם חיוך. אבל זה פשוט לא מספיק לי, חיוך. הלוואי שלי היו משלמים 150 בשביל לחייך.
בנתיים זה מה שאני מצליחה.
נתחיל בזה שאני לא יוצאת נגד אף אחד, לא קוראת לפטר אף אחד, ואפילו מאוד רוצה להישאר באותו יריד. אבל ויש אבל מאוד גדול, המחיר לא מאפשר לי. מה שאני שומעת מכולם מסביב זה לחכות שהיריד יתפוס ואז להצטרף, אבל אם כולנו נחכה שהוא יתפוס... מי יהיה שם בנתיים וישלם את הסכום המוגזם הזה 150 ש"ח לשבוע. לכשלעצמו זה לא נשמע מופקע, 150, הבעיה היא שזה יריד שבועי! זה יוצא 600 ש"ח לחודש!1200 לחודשיים ו1800 ל3. זה המון כסף בהתחשב בעוד דברים, כמו זה שהקהל עוד לא בדיוק מודע לקיומו של היריד, או מודע ולא טורח עדיין להגיע, כי גם הוא מחכה שהיריד "יתפוס", או זה שהאינטרס שיהיה יריד קבוע, של עבודות יד ולא סתם בזאר made in china הוא של כולם, שלנו, אבל גם של העירייה שרוצה למנף את חיפה ואת הדר ולהפוך אותה ממה שהיא עכשיו למקום טוב יותר ומושך יותר, לא כזה שאפילו סטודנטים שמציאים להם לגור שם כמעט בחינם, לא מוכנים להשתתף בניסוי האנושי הזה. בכל מקרה אין לי הצעות למארגנים כי אני לא יודעת מה החישובים שלהם. יש לי הצעות רק לעצמי, ולצערי זה פשוט להפסיק להגיע, כי אני בקושי מחזירה הוצאות, כמו שאמר נדמה לי איתן (לא לתפוס במילה), "לעבוד פעמיים בחינם", גם לייצר וגם למכור בחינם. אז זהו, ניסיתי שלא להתלהם יותר מדי כי אניי ממש מנסה להגיע לפתרון הגיוני, עם עוד אנשים שמגיעים או שוקליןם להגיע לנורדאו אבל כן, לא יכלתי שלא לבטא את האכזבה שלי ממה שקורה שם. האמת היא שאני כבר לא בטוחה שאני צודקת, אולי אני טועה... לא יודעת. אולי אין מה לעשות וזה מה שצריך לשלם בשביל יריד שהוא קבוע ומספק שולחן. אולי בסוף זה ישתלם. אגב אני חייבת להוסיף שמבחינתי הניהול של המקום הוא מעל לכל ביקורת, אדיבות עם חיוך. אבל זה פשוט לא מספיק לי, חיוך. הלוואי שלי היו משלמים 150 בשביל לחייך.