לא מרגישה קרובה מספיק לזקנה
כדי לענות על השדאלה הזאת. כמו שכתבתי בתגובה לרומי בשרשור הזה, מחשבה על זקנה לא מפחידה אותי כל כך. מה שכן מפחיד אותי הוא בעיות בתפקוד השכלי או המוטורי שמגיעות מתישהו עם הגיל. אני מקווה שעד שאגיע לגיל הזה כבר יהיו פתרונות נוחים לבעיות האלו, אבל זה לא נושא שמעסיק את מחשבתי ביומיום. כשאני נכנסת למערכת יחסים אני חושבת על ההווה, ועל העתיד הנראה לעין. אני מחפשת התאמה כזאת לאישה, שאיתה יהיה לי כיף לחיות. יש את המחשבה של "איזה כיף יהיה להזדקן יחד", אבל לא בגלל המחשבה הזאת אבחר או לא אבחר בת זוג. אגב, הבחירות שנעשה עכשיו אולי ישפיעו על העתיד שלנו, אבל לא יקבעו במאה אחוז אם נזדקן לבד. סבתא שלי התאלמנה בגיל 60 ולמעשה מזדקנת לבד. נכון, יש לה ילדים ונכדים שאוהבים אותה, אבל היא חיה בלי בן זוג. מצד שני, אני מכירה נשים מבוגרות שהתאלמנו, אבל בגיל 70+ מצאו אהבה חדשה ומסעירה, כאילו היו בנות 17...