הירהורים נוגים...

[freewoman]

הירהורים נוגים...

התחושה הזאת של הלבד... שאין באמת משפחה רק קשר דם. האמת היא שאחרי כל כך הרבה שנים שחלפו מאז היציאה בשאלה חשבתי שההתמודדות תהפוך לקלה יותר, אך זה מתעצם עם הזמן התחושה של הבדידות הרצון להרגיש שיש מישהו שבאמת אוהב אותך ודואג לך... אני שואלת את עצמי איך לעזאזל אפשר להתעלם מבשר מבשרך מהאדם שאתה החלטת להביא לעולם, פשוט להיתעלם מקיומו לעזוב אותו לבד בהתמודדות מול כל מה שבחוץ... ואפשר לישון בלילה בלי להעלות על קצה חוט המחשבה את מה שעלול חלילה לקרוא לילד שלך שכל כך רחוק ממך? זו אכזריות לשמה או שמא עיוורון? אוווףףף אני בחיים לא אצליח להבין את זה, אני לא חושבת שקיימת התשובה. צריך רק להשלים עם המצב...

 

[Patrick kim]

אנשים כועסים יש בכל מגזר.אנשים

שכועסים כדי לרצות את אלהים והחברה בה הם חיים כי לא ענית על הציפיות שלהם להראות לכולם בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך. מצטער להגיד הורים כאלה פרימיטבים כמו הורים שציפו לילד רופא או עו`ד ויצא שוטר או נהג באגד.אני לא מרחם על הורים כאלה אני בז להם עד רקיקה בפנים.(וירטואלית)..כי זכותו של הילד לבחור כל דרך חוץ מעבריינות פלילית מכל סוג.ואם בחר בפלילים שיטפל בו החוק.``עבריינות`` דתית אין לה מקום שהחברה והמשפחה תנדה ותידחה.ושיזדיינו הרבנים ומה יגידו השכנים.תוכיחו שיש אלהים מצווה והבן לא יצא-בשאלה.ועדיף שאלהים יוכיח.

 

[dirty white boy]

ומנגד

תשאלי למה חלק מהיוצאים מתעלמים מההורים? העניין פה לא פשוט ולא קל לכל הצדדים, לא כל מקרה דומה לרעהו,יש אכזריות לשם שמיים ויש אכזריות בשם החופש,

 

[Patrick kim]

בדרך כלל הילד מחפש לגיטימציה אצל

ההורים. אני משער שיש ילדים שלא נידחו ע`י משפחתם ואעפ`כ הילד ניתק מגע וקשר.אני סובר שמקרים כאלו נדירים מאד ויתכן שיש סיבות בסביבת המשפחה שגורמים לנתק הזה.

 

[mnm6]

זה לדעתי בה ביחד קודם ההורה דוחה את הילד

ואז הילד פגוע כועס ורוצה להוכיח את עצמו ואז הוא דוחה את ההורים

 

[uri80]

../images/Emo201.gif

 

[barr1969]

בשביל זה יש חברים

ובלי קשר דם- החברים האלו הם משפחה כשרוצים.

 

[מתלבט13]

אני לא יודע אם זה מנחם אבל.....

את לא היחידה. יש כאן די הרבה כמוך. בהקרנת הבכורה של הסרט של מני פיליפ, שמתי לב כמה אנשים כאן מרגישים תחושה דומה מאד. איזה שהוא דחף בתוכי רוצה להתחיל להסביר איך דבר כזה קורה. אם ממש תתעקשי אני יכול להתפלסף מעט על זה, לא נראה לי שזה מה שחסר לך. אולי כדאי לבנות ולמצוא חברים וכו'. לגבש קשרים מכל מיני סוגים. לשמור עליהם. זה לא תמיד מגיע לבד, לעתים צריך ליזום.

 

[נמאס להתבחשש]

הזמן לא מקהה כאב

אבל כן גורם להתמתנות והשלמה. בצעדים מיניאטורים. עם המון רגרסיות אבל איכשהו מתישהו מגיעים לאיזון. ברוב המקרים.