הירדמות לבד...

הירדמות לבד...

שלום יש לי בת מתוקה בת שנתיים וחודשיים. נולדה פגית (שבוע 32, 1.334 ק"ג) ושהתה 6 שבועות בפגיה. עד גיל שנה היא ישנה איתנו באותו חדר, כשהתרגלנו להרדים אותה במיטה שלנו, ומשם להעביר למיטה שלה. מגיל שנה וקצת העברנו את המיטה שלה לחדר נפרד, אבל עדיין המשכנו להרדים אותה במיטה שלנו, וגם כשהיתה מתעוררת באמצע הלילה היינו לוקחים אותה אלינו למיטה. האמת... הסידור היה לנו די נוח. אבל בהדרגה, היא התחילה להירדם יותר ויותר מאוחר מה שהקשה עלי מאד (רק אחרי שהיא נרדמת אני יכולה לעשות כל מיני דברים בבית וכו' - וכל עוד היא במיטה הגדולה אני לא יכולה לעזוב אותה מטעמי בטיחות...). בנוסף, עוד כמה חודשים אם הכל יהיה בסדר
תיוולד לנו תינוקת חדשה.. כך שזה נראה זמן מתאים להרגיל אותה להירדם ולישון במיטה שלה. עכשיו מה שקורה הוא, שלוקח לה ה-מ-ו-ן זמן עד שהיא נרדמת (אני משכיבה אותה ב- 20:00-20:30 והיא נרדמת רק ב- 21:30-22:00); כל הזמן היא רוצה "חלבי", "חיבוקי", ואם אני יוצאת מהחדר, תוך זמן קצר היא מתחילה לקטר ולבכות... אני לא כ"כ יודעת מה נכון- להישאר על-ידה עד שתירדם, מתוך הנחה שאם היא תרכוש בטחון היא תוכל אח"כ להירדם לבד; או לנסות כבר להרגיל אותה להירדם לבד- מתוך הנחה שאחרת היא לא תלמד להירגע בכוחות עצמה. כדאי אולי גם לציין שהיא ילדה עם רגישות מאד גבוהה לרעשים ולהסחות דעת סביבתיות, וצריך להיות ממש שקט וחשוך כדי שתירדם. ולבסוף- אני לא מאסכולת ה"לתת להם לבכות"- כך שעצות מסוג זה לא רלוונטיות לגבי...
אשמח מאד לתובנות........
 

יה-יה

New member
אצלנו - בן 3 ושלושה ח' ושוכבים לידו

אנחנו התחלנו בלינה משותפת, תענוג שנגמר בגיל שנתיים וחצי בערך. העברנו אותו בשמחה רבה לחדר משלו, מיטה משלו וכו'. הוא עזר לי להעביר את הדברים לחדר שלו והיה נרגש מהמעבר. מאז הוא ישן בחדרו בלי בעיות. אמ-מה...? אחד מאיתנו שוכב לידו עד שנרדם. אנחנו מספרים שני סיפורים, שרים לפעמים, מדליקים אור קטן ונרדמים (וכשאני אומרת 'נרדמים', אני מתכוונת, לצערי, שברוב הפעמים גם אנחנו נרדמים...
). זה כיף לכל הצדדים. הוא נרדם בהרגשה בטוחה. אני מפנה לעצמי את השעה הזו (או פחות, אם הוא לא ישן צהריים) ומרדימה תוך כדי את הקטן (על הציצי, כמובן, טעות מספר שתיים...
). אני לא רואה אופציה אחרת ומעדיפה להקדיש את הזמן הזה, למען שלוותם של הילדים ושנתם המתוקה. עד כאן, ממה תרזה
 
כמה דברים

אני לא בעד להשאיר לבד יותר מידי. בדקת כמה זמן היא ישנה בגן בצהריים? אולי היא עוד לא עייפה מספיק? האם יש לכם שיגרת ערב? גם בגיל הזה ילדים צריכים לדעת מה הסדר יום שלהם בשביל לאפשר להם להיכנס לשגרת לילה. גם רננה עדיין זקוקה שמישהו ישב לידה. אחרי סיפור ושיחה קצרה אנחנו אומרים לה לילה טוב וזהו, יושבים בלי לדבר, נותנים לה יד מקסימום עד שהיא נכנסת לרגיעה ונרדמת. אם יש לה טונוס שרירים גבוה, כדאי אחרי מקלחת ערב לעשות עיסוי (גם בגיל הזה) ולהרגיע את הגוף כהכנה לשינה.
 

aila10

New member
הפרדות הדרגתית

אצלנו הדבר היחיד שעבד, היה לשבת לידה עד שתירדם וכל שבוע התרחקנו קצת מהמיטה, עוד שבוע ליד הדלת כשהיא רואה, עוד שבוע מחוץ לדלת, כיום אנחנו נמצאים בחדר לידה זה קיצר את זמן ההרדמות שלה משמעותית! כשהיינו בטווח הראיה שלה, לקח לה מלא זמן להרדם שלא לדבר על ההתעוררויות בלילה... אלו נפסקו רק כשלמדה להרדם לבד ושיהיה לילה טוב
 
זה מה שאנחנו תכננו לעשות

רוב הזמן היא משחקת במיטה ואנחנו יושבים לידה (אחרת היא בוכה) עד שהיא נרדמת (לוקח כשעה-שעה וחצי ביום טוב,אתמול לקח 3 שעות!!!) אבל לפעמים היא מאוד בוכה ומתעקשת שניקח אותה לידיים אז את אומרת שלמרות שלוקח לה המון זמן להירדם, צריך להמשיך להתרחק בהדרגה? אני פשוט לא מבינה למה בצהריים זה כל כך קל ובערב כל כך קשה. היא בוודאות עייפה מאוד כשמשכיבים אותה לישון. בצהריים (בסופ"ש.... באמצע שבוע היא ישנה בגן) שמים אותה במיטה, יוצאים מהחדר, והיא נרדמת בעצמה בלי בכי. עוד דבר שחשבתי שמפריע לה לישון - אנחנו תמיד שמים אותה במיטה עם הבובה האהובה עליה (בובת תינוקת). היא משחקת איתה, מושיבה אותה, נותנת לה מוצץ, מכסה אותה, מושיבה אותה על הברכיים שלה.... אולי אם תהיה איתה בובה "פחות אטרקטיבית" היא תשחק פחות זמן ותירדם מהר יותר?
 

פלגיה

New member
מה קורה בשנת הצהרים שלה?

יכול להיות ששנת הצהרים "מתדלקת" אותה עד שעה מאוחרת כזו? מה יקרה אם תשכיבי אוה רק ב- 21:30?
 
../images/Emo51.gif על התשובות... אתמול היה לנו לילה לבן

לקח לה יותר משעה וחצי להירדם והיא לא נתנה לי ללכת. אח"כ בסביבות 2:00 התעוררה ולא חזרה לישון במשך כשעתיים וחצי!!! בסוף הבאתי מזרון פעילות לחדר שלה, השכבתי אותה על-ידי ונרדמנו יחד. אני כן מקפידה על שגרת לילה שכוללת ארוחת ערב (אם אפשר לקרוא לקצת שהיא מועילה לאכול
), אמבטיה, בקבוק וסיפור. בגן היא ישנה לפעמים שעתיים ולפעמים חצי שעה... גם שם לפעמים לוקח לה המון זמן עד שהיא נרדמת. ואגב, גם בסופ"ש כשהיא שוכבת לישון מאוחר, לוקח לה המון זמן להירדם כך שאני לא חושבת שאיחור שעת ההליכה לישון יעזור (וזה גם לא נראה לי נכון שילדה בת שנתיים תלך לישון ב- 21:30-22:00). בינתיים היא במיטת תינוק - הזמנתי לה מיטת מעבר שאמורה להגיע בעוד שבועיים ואז לפחות אוכל לשכב לידה, אולי זה קצת יקל עלינו. תודה לכולכן על העצות.
 

פלגיה

New member
אני לא יודעת אם נראה נכון או לא

אבל אצל הבת שלי היה כלל קבוע - ביום שבו היא ישנה צהרים, לא היה סיכוי שתירדם לפני 22:00, ולי הרגיש לא נכון להכריח ילדה לשכב שעתיים שלמות במיטה רק כי בספרים כתוב שזו שעת השינה בגיל הזה. התעוררות באמצע הלילה זו בעיה אחרת. כדאי לוודא שאין לה תולעי מעיים, הן יכולות מאוד להפריע לשינה רגועה ושלווה.
 
למעלה