היציאה מהארון

[חמוד53]

היציאה מהארון

אני דובי בן 53. גרוש. בגיל ההתבגרות, כבר הייתי מודע לנטיותיי ההומוסקסואלים. עליתי לארץ - שירתתי בצבא - אני חי מאז בקיבוץ. בגיל 20, החלטתי לדחוק את נטיותיי. התחתנתי - גידלתי 4 ילדים. לפני כ- 8 שנים תוך כדי טיפול זוגי שיתפתי את האקס שלי - על נטיותיי שהלכו והתחזקו. במשך כשלוש שנים המשכנו בטיפול זוגי עד שהחלטנו שלא הולך יותר. קבענו שלא נפרק את התא המשפחתי ושכל אחד יחפש בן זוג מחוץ לנישואים. לא היה לנו טוב. החלטנו להפרד - להתגרש - זה קרה לפני כשלוש וחצי שנים. חודש לאחר הפרידה - החלטתי לספר לבנים שלי על היותי הומו. קודם לשלוש בנות (21 - 19 - 18) ולאחר מכן לבן שלי (בן 10). כולם קבלו בהבנה ושוחחנו די הרבה על הנושא. לאחר מכן שיתפתי במקביל את המשפחה הקרובה (אמא - אחים), ידידים וחברים לעבודה. היום - בתפקידים הניהוליים שאני ממלא בקיבוץ ומחוצה לו, אני מניח שכולם יודעים עלי. להערכתי - היתה רכילות - אבל כולם ממשיכים לקבל ולהעריך אותי כפי שהיה לפני זה. אני מרגיש שלם עם הצעדים שעשיתי - קודם כל עם העצמי ועם הבנים שלי. אני לא צריך לשקר כדי שיהיו לי חיים משלי. אשמח שתספרו על החוויות שלכם - ואם לא יצאתם מהארון, מדוע? אשמח לענות על השאלות. כל טוב.

 

[mountain0goat]

ואללה בחיים לא חשבתי שזה אפשרי!

אגיד לך את האמת, צריך מלא ביצים למעשה כזה. אני גם רואה שאתה בן 53 אז בטח זה הצטבר לך בחזה כל הזמן הזה. אני שמח בשבילך שהקמת משפחה למרות היותך הומו! ובקשר לסיבה למה אני עוד בארון זה אותה הסיבה שהייתה לך לפני שנים כנאה...

 

[חמוד53]

זמנים שונים...

שלום לך. בתקופתי - לפני 30 - 20 -אפילו 10 שנים זה היה שונה לחלוטין לצאת מהארון - היום הנושא הוא "לחם של יום-יום": אצל חברים - משפחה, בטלוויזיה וברדיו, בעיתונות. בכל עיר גדולה יש אירגונים, מצעדים. מתקיימים חוגי דיון בבתי הספר ובכלל. אני אסביר לך מה היה לי קשה. יש מסגרות לדיון ותמיכה: לנערים ונערות שיצאו מהארון. יש חוגים להורים וקרובי משפחה של בנים ובנות שיצאו מהארון. אין קבוצה של הורים שיצאו מהארון. זה היה קשה. לא היה לי עם מי להתיעץ. הלכתי לפסיכולוג באותם הימים שיצאתי מהארון - אבל הוא לא היה מנוסה בכלל - והחיים מתגלגלים מהר - והמפגשים איתו היו של פעם בשבוע בדרך כלל או לעיתים רחוקות יותר. הצטרכתי לקבל החלטות לבד - ללא התיעצות - על פי הרגש והאינטואיציה שלי: איך לספר לבנים? מה להגיד? איך יגיבו? האם לספר לכל אחד לבד או לכולם ביחד? ואלף שאלות אחרות. זה היה קשה. אבל החלטתי שאני חייב לבצע את הצעד הזה. לא הייתי מוכן ברגע שהחלטתי, לחיות בשקר. היום, אני מרגיש חזק כדי להתחלק בחוויה ולעזור לאחרים. כל טוב לך.

 

[fman1]

כל הכבוד

צריך הרבה אומץ כדי לבצע צעד גדול שכזה. ועל כך אני מוריד את הכובע בפניך, ומוסיף חיבוק. אני יצאתי מהארון באופן מלא בסביבות גיל 22 כך שזה שונה לגמרי. רציתי לשאול אותך איך הצלחת להדחיק כל השנים הללו את נטיותיך? איך בכ"ז הבעת רגשות אהבה לאשתך (גרושתך) על כל המשתמע מכך (כן, כולל מין..)? זה היה כ"כ מודחק עד כדי שהצלחת לזייף הכל, או שבאמת היתה לך משיכה כלשהי אליה?

 

[חמוד53]

תשובתי

שלום לך. ברצוני לענות על השאלות שהפנית אלי. בהחלט, נכנסתי לתפקידי בתור הטרו-סקסואל. הזמנים היו אחרים והאופציה לצאת מהארון הייתה קשה אפילו שרמזתי להוריי ולחבריי. כשהתחתנתי אהבתי את אישתי ועוד אני אוהב אותה עד עצם היום הזה. היא חשובה לי בתור בן אדם שאני מעריך ובתור אמא של הבנים שלי. הייתי מאושר בחיי המשפחה שהיו לי וכשהפסקתי להיות מאושר אז הנטיה ההומו יצאה החוצה. מה קדם למה איני בטוח וזה לא חשוב. מאז שיצאתי מהארון היו לי שני בני זוג לשנה הראשון ולשנתיים וחצי השני. שניהם צעירים מימני בהרבה. את האהבה שאני מרגיש כלפי גבר - בן זוגי - את התשוקה ואת ההנאה - היא פי כמה ממה שחשתי בחיי ההטרו. אני אוהב גוף גברי בתור גבר אל גבר. אני מקווה שעניתי לך.