היפרסנסיטיביות

[5hm]

היפרסנסיטיביות

היום שמעתי לראשונה את המושג "היפרסנסיטיביות" ורציתי לדעת איך אני יכולה לבדוק אם זה מה שיש לי? לפי מה שמצאתי באינטרנט מדובר רק על ילדים ובעיקר על חוש המגע. אני בת 35 וידועה שיש לי חוש ריח "של כלב", אני ממש סובלת מריחות חזקים ומריחה דברים שאחרים בכלל לא מריחים. כשיש יותר מדי רעש או רעש חזק מדי, זה מלחיץ אותי (אפילו כשאמבולנס עובר ברחוב אני סותמת את האוזניים עד שהוא חולף). ועכשיו נזכרתי שגם כשהייתי קטנה לא הייתי מסוגלת לשבת על הדשא (עד היום במשפחה צוחקים עלי איזו מפונקת הייתי... עכשיו אולי יש לזה סיבה?

) גם במשך שנים מגע של חיות הגעיל אותי, מצד שני אני מאוד אוהבת מסג'ים ומגע של אנשים שאהובים עלי וקרובים אלי...
מישהו נתקל בהיפרסנסיטיביות בגיל מבוגר? האם יש טיפול?
אשמח לכל פיסת מידע או עצה מאחר ורק היום גיליתי שיש דבר כזה, השאלה אם אני נכללת בקטגוריה?
תודה מראש

 

[0 אור 0]

היפרסנסיטיבות לא "עוברת"

התופעה של רגישות יתר אצל ילדים מוכרת וידועה, וכפי שאת מתארת לגביך אישית היא יכולה להתבטא אצל אנשים שונים בצורה שונה ולגבי חושים אחרים.
הסיבות שהתופעה מדווחת ומדובררת רק לגבי ילדים הן:
1. לילדים יש מבוגרים שאחראים עליהם ומנסים לטפל בהם - כל המבוגרים האלו מהורים ודרך מורים ושאר אנשים שעובדים עם ילדים מייצרים מאמרים והדרכות איך לנהוג ואיך לטפל.
מבוגר אשר סובל או נהנה מרגישות יתר לפעמים יטפל בעצמו בצורה דיסקרטית או לא לפי החלטתו, כלפי הסביבה לפעמים יחשב כתמהוני או כמוכשר או סתם יקבלו אותו כפי שהוא. אבל אין מי שיכתוב על זה מאמרים, אלא אם כן איזה חוקר יחליט ליזום מחקר על הנושא מסיבה כלשהי.
2. במהלך החיים הרבה פעמים חושים מתקהים מעט - אנו רואים את זה מצוין לגבי חוש הטעם והריח כאשר תינוק חש בטעמים וריחות עדינים ביותר, בעוד בוגר צעיר כבר יעדיף טעמים מאד חזקים ומודגשים.
חושים כגון ראיה ושמיעה גם הם מתקהים, וגם החושים שמעבר לפיזי בד"כ נעלמים.
3. גם כאשר רגישות החושים עצמה נשארת גבוהה, את לומדת במהלך החיים להתמודד אתה אחרת. למשל במקרה שלך , את עדיין בעלת חושש מישוש רגיש יותר אך למדת ליהנות ממנו ולקבל את חוית המגע.
אצל ילדים , לעומת זאת, העוצמה החזקה של התחושה גורמת לתגובות חזקות - הטיפול בעצם מתמודד בתגובה לתחושה, לעתים בדרך של חשיפה חוזרת לתחושות בצורה מבוקרת, לעתים בדרך של מודעות , אך איננו מוריד כשלעתמו את עוצמת התחושה.

 

[freearth10]

ברגישות יתר ניתן לטפל

כמו בכל מחלה/תופעה אחרת.
לדעתי את צריכה לשמוח שאת כזאת מן רגישה. רגישות זו ברכה. נכון, לא תמיד זה כל כך נעים. כשמישהו מזיע את רגישה יותר לריח מאדם רגיל, אבל את גם נהנית יותר מהאוכל. ל"קנות" אותך זה ממש קל, רק להביא לך משהו שאת אוהבת להריח, לשמוע, להרגיש ...
לי יש אחד כזה ב

ואני כל כך מקנאה בו. לראות את ההנאה שלו אוכל משהו טוב, זה תענוג מדבק

. בעבורי אוכל הוא רק אוכל, אבל הוא נהנה מכל ביס וביס.

לדעתי ארומותרפיה תוכל מאוד להתאים לך, אבל כמובן גם כל תרפיה אחרת, אליה את מתחברת.

מאיה

 

[oversensitived]

רגישות יתר זוהי אינה מחלה

וממש לא דבר שצריכים לטפל בו, אלא לקבל אותה. נכון שבעולם של ימינו יש הרבה חסרונות בלהיות "אדם רגיש מאוד". אבל יש גם הרבה יתרונות, ויש לפתח אורח חיים מתאים על מנת לתמוך בכך. זה לא כל כך קל אבל בסוף מצליחים.
יש ספר נפלא שאני ממליץ לכם לקרוא "The higher sensetive person" שגם אמור להיות מתורגם לעברית.

 

[5hm]

מבינה אבל...

אני מבינה את אלה פה שאומרים שצריך להסתגל וצריך לקבל את זה אבל זה בלתי נשלט, כשאני מריחה ריח של בושם מתוק אני ישר חוטפת כאב ראש, זהו, מספיק ששניה מישהי עברה לידי או יושבת לידי, כשאני מריחה ריח חזק של אוכל ואני שבעה, קרה כבר שרצתי להקיא. אלה לא דברים שאני מקבלת או לא מקבלת או "מסתגלת", זאת פשוט התוצאה כשאני מריחה ריחות לא נעימים. אז איזה "אורח חיים מתאים" אני אמורה לפתח פה? ללכת עם אטב על האף?
אני יכולה להבין את זה כשמדובר על מגע או על שמיעה ורעש, אבל אצלי דווקא החוש ריח הכי מפותח אז זה מאוד מתסכל שאנשים מנסים להגיד שאפשר להסתגל לזה או לקבל את זה.

 

[5hm]

לא חשבתי על זה ככה...

תודה רבה מאיה, לא חשבתי על זה ככה

אבל עדין זה יכול להיות מאוד קשה, אפילו ריח בושם מתוק יכול לגרום לי לכאב ראש, אני שמה לב לכל רעש קטן כמו לעיסת מסטיק, תקתוק מעצבן ועוד דברים שאני מתביישת להודות בהם שתופסים את תשומת לבי ומפריעים לי חחחח
אני אבדוק את נושא הארומתרפיה.
תודה שוב

 

[כנרת שיאצו]

גם ברפואה סינית או בשיאצו אפשר לעזור

 

[Arkady Volman]

ביופידבק ומיינדפולנס יכולים לעזור

בביופידבק אפשר לאבחן אספקטים מסויימים של היפרסנסטיביות,
ובשילוב של ביופידבק ומיינדפולנס אפשר להתאמן לווסת את התגובות הפסיכופיזיולוגיות
ולהגיע לכך ההיפרסנסטיביות לא תהווה יותר מתרד.

שבוע טוב

 

[ינוקא1]

בהבנה שלי

זה אומר שהחושים כביטוי של הנפש "פורצים" החוצה כי אין להם עיגון חזק בתוך הגוף.

ממילא אם יוצרים עיגון כזה אז הם יותר "מרוככים".
העיקר זו בנייה של דם וחומר בגוף , וזה יוצר את העיגון.

ואכן אם זה הרעיון , אז מסאג'ים איטיים זה טוב לך.

(אהיה במילואים שבוע הבא , אינני יודע האם אוכל לענות).

 

[freearth10]

חזור הביתה בשלום

 

[ינוקא1]

תודה

 

[יעל ND]

זאת לא מחלה

זאת רק תכונה כמו כמו תכונה אחרת. מתרגלים ולומדים להסתגל.
זה גם לא קשור לריחות. רגישות לריחות זאת תופעה נוספת, גם אליה אנשים לומדים להסתגל, כפי שאת בטח יודעת על עצמך.