היפנים, היפנים...

[אסף ב6]

היפנים, היפנים...

שמעתי מורה רוחני אומר למורה רוחני אחר שהוא מהיום מוכן ללמד רק יפנים בגלל המשמעת החזקה שלהם.
כאשר הוא אומר להם תשבו חצי שעה בלי לזוז, הם יושבים חצי שעה בלי לזוז,
אומר להתרכז בנשימה, והם עושים את כל המאמצים להתרכז בנשימה,
אומר לשבת חמש שעות, יושבים חמש שעות,
אומר להם להגיע להארה, והם מגיעים להארה.

פשוט, לא?

 

[צחי שוחט]

בקיצור הוא מלמד רק "רציניים"....

פעם המורה הסיני של חבר שלי בארה"ב, אמר לו שהוא מכיר הרבה מורים שחיכו ללמד את הידע והסודות שלהם רק לתלמידים רציניים. הוא אמר לו שחלקם מתו עצובים משום שלא העבירו את הידע שלהם.
זו אכן דילמה, העניין של הרצינות.

סתם לצורך העניין - אם אני אומר לתלמידים לעשות 20 שכיבות שמיכה - יש שעושים הכל בלי בעיה ויש כאלו שלעשות 3 לא מסוגלים. יתכן אלו שעושים 3, מתאמצים הרבה יותר מאלו שעושים 20.

לכן, כשמלמדים תלמידים "רגילים" לא "מורעלים", כאלו מהיומיום, העניין הוא לראות את הניצוץ הפנימי בתלמיד וללמד אותו בדרכו, במיוחד בהתחלה. אחר כך אולי הוא יגיע למצב בו הוא עומד בדרישות ה"שיטה".

וגם אם לא - עדיין, אם במעט שהוא עושה, זה המקסימום שלו, הרי זה מצויין.

זו אכן דילמה ויש מורים שמפסיקים ללמד בגללה ויש שמלמדים רק רציניים.

הפתרון לאלו שמלמדים רק "רציניים" - לתפוס תלמיד רציני אחד וללמדו כיצד ללמד לא רציניים.
אני למשל לא מלמד ילדים מתחת לגיל 10, אבל מעודד תלמידים שלי שהם מורים בעצמם ורוצים לעשות זאת, לעשות כך. אחרת הם יחשבו (גם אם רק בתת מודע שלהם) שקונג פו מתאים מגיל 10.
כך לכולם טוב.

אבל לא חייבים. העיקר לא למות עצוב

.

 

[ינוקא1]

לפי זה הכי טוב ללמד רובוטים.

תמיד יעשו מה שתגיד להם.

(ולא פלא שיפן ידועה בתחום הזה).

 

[אסף ב6]

בטוח שהכי קל ללמד רובוטים.

 

[דניאל גליקר]

האם במושג רובוטים

אתה מתכוון ב-"נעשה ונשמע"?
האם הציות העיוור לאלהים או למאסטר גדול הוא עשייה רובוטית?

 

[ינוקא1]

ציות עיוור

לאדם הוא מבחינתי דבר פסול.

(ציות עיוור לאלהים אני מסוגל להבין כי אלהים מדבר גם בתוכינו , אז פעמים רבות זה לא ציות למשהו חיצוני.
אבל גם כאשר בא משה וביקש מבני ישראל להקשיב לו ולהאמין בדבריו , הוא עשה לפני זה כמה דברים כדי להיות ראוי לאמון הזה.
הוא לא ביקש ציות עיוור סתם "ככה").

גם אני כמורה מאוד אשמח אם התלמידים שאני מלמד יגיעו לתובנות טובות משלהם ויחלקו על דברי אם צריך.
וזכיתי למורים טובים שגם הם עודדו אותי לחשוב ולהרגיש בעצמי.

מורה טוב איננו דורש ציות עיוור , ממה שראיתי מורה טוב הוא בדרך כלל "מציע" דרך , הוא לעולם לא כופה.

ואפרופו משה -
אני חושד כי הסיבה שעם ישראל במדבר כל כך הרבה פעמים לא שמעו לדברי משה , היתה כי כן היה שם איזשהו מימד של כפיה.
בתקופה ההיא עדיין הנתק בין האלהי לאנושי היה מאוד רחב , וזה יצר מצב של אנשים מורמים מעם - כמו משה ואהרון , לעומת שאר העם שבקושי היו מסוגלים להבין אותם.
גם עצם עשיית המופתים והדרישה לציות מכח המופתים זה מימד של כפיה.
לכן היה שם קונפליקט תמידי כל משך היותם במדבר ופעמים רבות לא שמעו בקולו - למרות כל האותות והמופתים שעשה ה' ביד משה.

ולכן משה לא נכנס לארץ -
כי במקום לדבר אל הסלע (=לב האבן של בני ישראל) בלשון רכה , הוא היכה בסלע.
הכאה בסלע זה מסמל את הרצון לתוצאות כאן ועכשיו. זה מסמל את הרצון לציות דרך כפיה.
הדיבור אל הסלע מסמל את זה שהמאסטר יורד אל התלמיד , לא כופה עליו כלום. נותן לתלמיד מעצמו להבין את הדרך , ונותן לו את אפשרויות הבחירה.
זה לוקח הרבה יותר זמן וזה לפעמים מתסכל מאוד כשהתלמיד הולך בדרך ההפוכה , אבל זו הדרך הטובה בסופו של דבר.

 

[דניאל גליקר]

מסכים עם חלק גדול

מדבריך.

שאלת תם:
מה אם אדם-בשר ודם, מהווה מכשיר שדרכו אלהים מעביר את המסרים שלו לבני האדם?
ראה למשל את דוגמת משה, רוב הקשיים במדבר נבעו מכך שהעם לא הקשיב לדברי אלהים שבאו מפיו של משה.

 

[ינוקא1]

שבוע טוב

ותודה.

מה שכתבתי קודם כל כך הרבה על משה בא בדיוק כדי לענות על "שאלת התם" שלך.

ואם לסכם את זה בקיצור אז עניתי שתי תשובות -

1. לפני שמשה בא ודרש שיצייתו לדבריו בשם אלהים , הוא עשה כמה אותו ומופתים לעיני העם , עשרת המכות , קריעת ים סוף מתן תורה וכו'. הוא לא דרש ציות עיוור לפני זה.

2. למרות כל האותו והמופתים עדיין העם לא הקשיבו למשה והתמרדו כל הזמן. כי היה כאן אלמנט של "כפיה" , גם אם זה נעשה באמצעות אותות ומופתים.
גם לבקש ציות באמצעות אותות ומופתים זה סוג של כפיה וזה לא האידאל.
מה שכן , באותו זמן המצב היה כזה שלא היתה אפשרות אחרת - היה פער גדול בין האלוהי לאנושי והיה פער גדול בין משה לשאר העם , ולכן משה נהג כך בדרך הזו של כפיה.
זה מה שהוביל בסופו של דבר לחטאו של משה , ולאי כניסתו לארץ.

 

[דניאל גליקר]

תודה

ישביננו עדיין השוני בהבנה של האנושי והאולהי.
לאדם יש פוטנציאל אלוהי.
למי שלא זוכר: בראשית א כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:
אדם (כמו משה) שהגשים את מלוא הפוטנציאל הזה, מלה שלו דומה להפליא למלה של אלהים.

לגבי אותות ומופתים, מי שראה אתמול (אני לא), אפילו פרופ. קרסו יכול לעשות "אותות ומופתים".

 

[ינוקא1]

אני מסכים עם זה

לכן גם בתורה משה נקרא "איש האלהים".

אדם יכול בתודעתו להגיע לאלוהי - במידה מסוימת.

 

[דניאל גליקר]

לא ראיתי

שכתוב בפסוק "...בצלם אלהים במידה מסויימת...".

למה אנשים לא יכולים לקבל את התורה כמות שהיא.
למה כל אחד יש לו פירוש משלו.
"פוסקי הלכה" למינהם.
בין אם גדול בתורה או קטנטן.
בין אם בעל תודעה מפותחת ביותר או סתם גמד.

ברור שאני לא מדבר עליך.
אני מדבר על אלה אותם אתה מצטט.
שחלקם פוסק הלכה א' ואחרים פוסקים הלכה ב' שונה ב-180 מעלות מזו שב-א'.

 

[ינוקא1]

בגלל זה :

"ויאמר יהוה אל-משה, גם את-הדבר הזה אשר דיברת אעשה: כי-מצאת חן בעיניי, ואדעך בשם.
ויאמר: הראני נא, את-כבודך. יט ויאמר, אני אעביר כל-טובי על-פניך, וקראתי בשם יהוה, לפניך; וחנותי את-אשר אחון, וריחמתי את-אשר ארחם.
ויאמר, לא תוכל לראות את-פניי: כי לא-יראני האדם, וחי.
ויאמר יהוה, הנה מקום איתי; וניצבת, על-הצור.
והיה בעבור כבודי, ושמתיך בנקרת הצור; ושכותי כפי עליך, עד-עוברי.
והסירותי, את-כפי, וראית, את-אחוריי; ופניי, לא ייראו." {פ}

 

[דניאל גליקר]

זה ברור לגמרי

אבל.
אדם נברא בצלם אלהים, פירושו לפי הגוף או הפנים של אלהים.
לאלהים אין לא גוף ולא מראה.
אדם נברא בצלם אלהים ברמת התודעה שלו.
הוא יכול לחיות תודעה אלוהית.
שוב, לא בערך, לא כמעט ולא די-קרוב.
מ-מ-ש בתודעה הגבוהה ביותר שיכולה להיות.

 

[ינוקא1]

אני סבור שלא.

ביום מן הימים אני מעריך ששנינו נדע מה האמת , אם כדברי או כדבריך

 

[דניאל גליקר]

כמו אצל אלהים

הכל נמצא כבר בנו.
כל הידע.
כל החכמה.
כל האפשרויות.
צריך רק לסלק את העננים שמעבים על שמש הידע הזו.

 

[Mist2]

גם אלוהים צריך לסלק את העננים?

אני שואל אותך כיוון שמתברר שאתה מומחה גדול בכל מה שקשור באלוהים...

 

[דניאל גליקר]

לא.

לאלהים אין עננים.
כך גם לא לאדם בהארה.

אני לא מומחה גדול במה שקשור לאלהים.
יש לי ההבנה שלי בנושא.