הילכך או אי - לכך

[guprnds]

הילכך או אי - לכך

מה אתם אומרים?

 

[חוכך בדעתו 2]

אם אתה "למדן" -

תְ'הַלְכֵּך'; וָלא - ב'אי לכך' תשים מבטחך.

ממילון רב מילים:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה הִלְכָּךְ מילת חיבור

למדנית אי לכך, לפיכך, משום כך, על כן, הואיל וכך (משמש להורות שמה שעומדים לומר הוא תוצאה של הנאמר קודם או כדי להציג מסקנה שעומדים להסיק מהנאמר).
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא לצירוף אֵי לְכָךְ

(נֶהגֶה בשיבוש: אִי לְכָך)
בשל כך, בגלל זאת.
• רוב המוזמנים לא באו לאסיפה, אי לכך נאלצנו לדחות את קבלת ההחלטה לישיבה הבאה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

[guprnds]

חן חן על התשובה המפורטת

 

[florentin]

מתי אסור 'את'

שלום לחכמי הפורום,
תוכלו להסביר לי אחרי אילו פעלים נחוץ 'את' ואחרי אלו לא?
מה הכלל?
תודה מראש,
פלורנטין

 

[יאקים2]

מילת היחס "את" מופיעה

לפני מושא מיודע: פגש את אחיו; ראה את הסרט; ייצג את ישראל.
מדובר בפעלים יוצאים שמחייבים מושא (ישיר).
לעומת זאת, אחרי "יש" ו"אין" אין להוסיף את מילת היחס "את".
מבחינה תחבירית שתי מילים אלה (יש, אין) הן הנשואים במשפט:
יש ספר, אין לימודים; התלמידים אינם; אין ארוחות חינם -
כל השמות הללו הם נושאים במשפט, ולפניהם לא תבוא מילת היחס "את".
בשורה התחתונה, אין לומר/לכתוב "יש/ אין לי את הספר....
נכון לכתוב/ לומר הספר ישנו (או איננו )אצלי..
אבל יש המקבלים/ מכשירים שיבוש נפוץ זה, כולל ידעני לשון לא מעטים בפורום הזה...

 

[florentin]

לתת? נתן את התשובה? או - נתן התשובה?

מהם פעלים יוצאים?

 

[יאקים2]

דוד בן-גוריון נודע צבמלחמת

החורמה שלו במילת היחס "את", ואין לכך כל הצדקה, שהרי כבר בפסוק הראשון במקרא אנו מוצאים:
"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ." דרך המלך היא הקדמת "את" למושא ישיר . השאלה הנשאלת
על המושא הזה - כדי להקל על המתקשים - היא את מי? את מה? ישנם מקרים שהיערה של "את" אינו מפריע
להבנת המשפט. נראה שחל כאן בלבול בין האיסור המוחלט על יש לי את; אין לי את, היה לי את... לבין ההצדקה
המלאה של הופעתה לפני מושא ישיר.
פועל יוצא הוא כזה שפעולתו פעילה וגורמת למושא להיות סביל: שבר את>נשבר; קרע את נקרע וכיו"ב.
נדמה לי שריענון החומר בתחביר היה עושה לך סדר במונחים הרלוונטיים.

 

[חוכך בדעתו 2]

"פועל יוצא הוא כזה שפעולתו פעילה וגורמת למושא להיות סביל:

שבר את>נשבר; קרע את נקרע וכיו"ב.".

הסבר נפלא. מעולם לא שמעתי כמותו (לעניין פועל יוצא). (ואינני צוחק).
תודה.

 

[trilliane]

באמת? זה נכתב כאן בפורום כמה וכמה פעמים בעבר...

 

[florentin]

תודה על ההסבר

אני מתקשה כרגע לחשוב על פועל שאינו גורם למושא להיות סביל...

אמשיך לחפש.
&nbsp
לצערי ריענון החומר בתחביר לא היה עוזר - כי לא למדתי מעולם מהו 'פועל יוצא'.
את השאר אני דווקא מכירה.
תודה

 

[יאקים2]

בוקר טוב

אני מקווה שתצליחי במהלך ניסיונותייך למצוא פועל כזה.
אגב, פעלים יוצאים רבים קיימים גם בבניינים פעילים אחרים. לדוגמה, האירוע הזה שימח אותי מאוד. אני שמח (זה אינו פועל סביל).
המשיכי לעקוב אחר הפעילות בפורום שלנו...

 

[trilliane]

אם זה לא מושא ישיר לא חסרות דוגמאות

נתתי לאיציק את המתנה
המתנה ניתנה (מושא ישיר)
אבל איציק קיבל את המתנה (שימוש בפועל אחר, אפילו פעיל)
&nbsp
דיברתי עם אחותי (מושא, אבל לא סביל)
&nbsp
לפעמים הבעיה היא שאין סביל מבחינה טכנית כי הבניין של הפעול הפעיל אינו באמת בניין פעיל, למשל:
איציק התנפל על מוטי
נזכרתי בחוויה מהילדות
&nbsp
כבר שנים רבות לא מלמדים בבתי הספר מהו "פועל יוצא"... אם כי לפי הגיל בכרטיס האישי שלך אני צעירה ממך במעט ואותי דווקא לימדו.