הילד ניתק מגע,

michaly43

New member
הילד ניתק מגע,

קיבלתי משמורת קבועה על הבן הגדול, כיוון שיכל להביע את רצונו עקב גילו. האב קיבל משמורת על שני ילדי האחרים, והם עדיין קטנים ולא מתחשבים ברצונם. בני הקטן נמצא בצרות, ואין מי שמקשיב, בנוסף שוטפים את מוחו ולפני שבוע באופן מאוד פתאומי הוא ניתק כל קשר איתי. החלטתי לתת לו את הזמן שלו, כי עד ליפני שבועיים הוא אמר בקול רם שהוא בא לגור איתי, ופתאום אין מגע. עכשיו מתברר שעובדים עליו מכל הכיוונים, ואם הוא ירצה לבוא אז צריך להתחיל מחדש את ההליך של משמורת? ומה אם איחוד אחים? ולא חשוב מה הילד רוצה? נכון הוא רק בן 12, מתי כן יקשיבו לו? למי לפנות שלא משוחד ויכול להיות אוביקטבי? ממש לא יודעת מה לעשות. גם בדיון לא דיברו על זכויות ביקור. אז היכן אני עומדת? אובדת עיצות..... מה שחשוב: מרגע שבני הודיע לאב וליועצת בית הספר ששנה הבאה הוא עובר אלי, ניתק המגע ביניינו, והתחיל עליו לחץ . זה מה שקרה בשבועיים האחרונים. וזה הסיפור: מיולי שנת 2000 הילדים היו אצלי.(הגענו ארצה כתושבים חוזרים) עד שנעשה לי מחטף עי פקידת הסעד של בית המשפט.עברתי מקום בגלל מצב כלכלי קשה, אך האב הוציא צו מניעה לעבור מהישוב. מרגע זה הילדים הוחזרו לישוב שעזבתי, אחרי עשרה ימים במקום החדש. העובדת הסוציאלית איימה בהפעלת חוק הנוער-(בפגישה ההיא עוד לא הבנתי מה מהשמעות של הצעדים האלו) הילדים עברו לגור עם האב באופן זמני עד שאמצא דרך לחזור לישוב שאותו עזבתי.(לא אלאה אותך בפרטים טכניים, וכמה זה היה קשה פיזית ונפשית). בלי עבודה ועכשיו גם בלי מזונות, כי הרי הילדים היו אצלו,לא הסכמתי להתגורר בדירתו כפי שפק"ס הציעה. מכאן רק נותר לחזור לארה"ב כי הוצאה לי עבודה וגם רכשתי בית. עברתי 4 בתים בארץ, כדי לצמצם הוצאות, שלושה באותו ישוב. מזונות הגיעו רק אחרי הוצאה לפועל,כך שמה שלא ניסיתי לעשות, לא הלך כלום. מבחינת עבודה, הגיל שלי שיחק תפקיד ולא הכישורים שלי. כן לשכת הרווחה: לא רק שלא עזרו (הנחה לבית הספר)-הם זלזלו ושאלו מדוע באתי לגור שם, אולי עמידר זה פיתרון (אין עמידר בישוב). ניסיתי להיות איתם (לשכת הרווחה) בקשר: טלפון,פקס ואימייל: אף פעם לא קבלתי תשובה. ניסיתי ליפות את כוחה של אחותי, שתהייה מעורבת, אבל לא ניתן לעשות גם את זה. גרושי ניתק את הילדים מהצד שלי(אחותי ובנה), עכשיו הוא עושה את אותו דבר כלפי. כשהייתי בארץ לקחתי את בני אחת לשבוע לטיפול פסיכולוגי, לצערי זה לא קורה עכשיו. אין אפשרות לחייב את האב. תודה מראש מיכל
 

גרא.

New member
מיכל,../images/Emo24.gifגדול, כי אני חש במצוקתך

הנוראה,אבל מעבר לכך, איני יודע איך אפשר לעזור לך, איך אני יכול לעזור בםורום הזה שמטרתו היא ייעוץ ותמיכה.התחושה שאת מעבירה, היא שנגרם לך עוול גדול, מן הסתם על ידיהמערכת שמולה עמדת..וגם אם היה פה ושם בסיס חוקי/משפטי או אחר לגביעת העובדות בשטח,את נותרת בלי ילדייך..ואין דבר איום מזה..מה את יכולה לעשות? אולי לפנות לאירגוני נשים כמו נעמ"ת או ויצ"ו בבקשת סיוע, משפטי או אחר..אולי לפנות לחברת כנסת זו או אחרת העוסקת בכך..אולי לפנות בסיפורך לעיתונות? אני פשוט איני יודע מה לומר ואיך אני כאן, אנחנו כולנו, יכולים לעזור לך, פרט להבנה, לתמיכה ולאמפטיה..אם יש לך מחשבות כיצד, אנא אמרי לי.
 
למעלה