הילד משגע אותי

  • פותח הנושא in12
  • פורסם בתאריך

in12

New member
הילד משגע אותי

אז ככה

לפני כשנה הבאתי כלבה מעמותה - שילמנו 600 שח בשבילה
קניתי לה אוכל ,אילפתי אותה כשהייתי מגיע מעבודה.
טיילנו איתה לא מעט.
היא היתה קשורה בחוץ לצערי ליתר דיוק בכניסה לבית, כי לא היה מקום בבית.
אף בסוף החזרנו אותה לעמותה ושוב שילמנו 600 שח.

מדוע החזרתי אותה ? - כי היתה נובחת על כל חתולה שהיתה מתקרבת למרפסת שלנו (אנחנו גרים בקיבוץ אז הכל פתוח)
ובאחת הפעמים החזקתי את הבן שלי על המדרגות( בן 3 שבועות ) הכלבה רדפה אחרי החתולה והחבל שלה נכרך סביב הרגלים שלי והיא העיפה אותי והבן שלי נחת על הפנים. ירד לו דם ונסענו למיון.

גם לבנים ולבת שלי החבל היה נכרך וחותך את הרגליים.
זה חבל שקניתי בחנות לחיות מצופה בפלסטיק האדום.

החלטתי ביום למחרת להחזיר את הכלבה - למרות התנגדות של אשתי ושל הבן הבכור (בן 9)

טוב - סיפרתי בקצרה על החוויה שהיתה לנו מגידול הכלבה.
עד היום מדי פעם אנחנו נזכרים בה, ויש לנו מעט צביטה וגעגוע בלב.

בינתיים הבן הבכור הלך לחוג כלבים, בסיסי מאוד. אני לא ממש בטוח שהוא יודע לאלף ברמה מקצועית. אבל אני די סומך עליו בהתמודדות עם כלבים. למשל יש כלב ענק שקשרו אותו באחד המקומות הלא קרובים לקיבוץ, אני די חושש להתקרב לשם.
הוא סיפר לי כשהוא הלך עם אחיו שקטן מממנו בן ה 7.
הוא התקרב אליו בצורה הנכונה אחרי שנרגע הכלב, הוא אפילו ליטף אותו- אני נפלתי כשהוא סיפר לי - אמרתי לו שזה כלב ענק שהוא יכול לטרוף אותו...

אז למה אני מספר לכם את כל זה?

הוא מבקש שאני אביא לו כלב - וכל פעם מראה לי את הפרצוף העצוב שהוא רוצה.
אני כל הזמן ממש רוצה להביא לו , אבל אני יודע מניסיון העבר על האחריות הרבה.ואני חושש שהההתלהבות תדעך ואז האחריות תיפול עליי - ואין לי זמן לכלב.
ועוד במיוחד שלחברים שלו יש.

יש אצלינו משפחה שיש לה כלב קטן מעורב שנותנת לכלב להסתובב חופשי, והוא כלב מאוד נחמד שמצאו ברחוב.
אין לי בעיה שיהיה לנו כלב כזה, אבל אני צריך לדאוג שלא יטרוף את הטווסים והתרנגולות במשק חי, או שינבח ויפחיד את החברים בקיבוץ במידה ויצטרך להסתובב חופשי.

עוד נקודה, הבן שלי מראה לי שהוא אחראי ויהיה אחראי לכלב למשל ...יש לנו לול תרנגולות - הוא די מטפל בו בשישי - מנקה ומסדר .

מה אתם מציעים לי?

צירפתי את הכלבה שהיתה לנו שמה דבש

 

KallaGLP

New member
לא לקחת כלב נוסף בשום פנים ואופן.

בנך, בגילו, אינו אמור ואינו יכול לקחת על עצמו את האחריות, ההורים הם תמיד האחראים ואתם כבר יודעים שכלב זה לא בשבילכם. חבל שעוד כלב יגמור כמו הכלבה הראשונה שלכם.
תנאים נורמליים לגידול כלב אינם כוללים קשירה ו/או לתת לו להסתובב חופשי ללא השגחה. כלב צריך לחיות אתכם בתוך הבית או מקסימום בחצר סגורה הרמטית שממנה אינו יכול לברוח. יש להקדיש לו זמן ותשומת לב ולצאת איתו לטיולים באופן סדיר. קשירה, כמו שראית בעצמך, מסכנת גם את הכלב וגם אתכם, וכך גם להסתובב לבד בחוץ ללא השגחה: הכלב עלול להיפגע בתאונה או בריב עם כלב אחר, להיגנב, ללכת לאיבוד, לאכול מזון מורעל וכו', או שהוא עצמו עלול לפגוע במישהו (למשל, בחיות המשק). לגדל כלב זו אחריות גדולה והמבוגר האחראי הוא זה שאמור לרצות ולהיות מוכן לקחת את האחריות הזו על עצמו. כל עוד זה לא המצב, עדיף לא להכניס כלב הביתה.
אם בנך כל כך אוהב כלבים, אולי תציע לו לעבוד בתור דוגסיטר או דוגווקר או להתנדב בעמותה כלשהי. כך כולם ירוויחו. וכיגדל - תמיד יוכל לקחת כלב.
 

שירן ל11

New member
מסכימה עם כל מילה של Kalla

כלב הוא באחריות המבוגרים, גם אם הילדים בני 16. יתרה מכך, אין לכם כרגע את התנאים המתאימים לגידול כלב. כלב לא קושרים בחצר בשום אופן- זה מאמלל את הכלב. גם לא נותנים לו להסתובב חופשי כי הוא יכול להגנב, להידרס, לנשוך או להנשך.
זאת מתנה מדהימה לגדל כלב, אבל זאת השקעה גדולה וצריך להתאים את החיים אליו, ולא נראה לי שזה יתאים לכם כרגע.
 

קרמיט524

New member
לא לקחת כלב.

מסכימה עם מה שכתבו מעלי. כבר החזרתם כלב אחד לעמותה. מבחינת התנאים לגידול כלב לא השתנה אצלכם שום דבר. יש לכם אותם תנאים כמו שהיו קודם, וכבר אז לא התאימו לגידול כלב. לפי מה שסיפרת אין לכם גם את המשאבים הדרושים מבחינת מוכנות, פנאי נפשי, מוטיבציה ואחריות כדי לטפל בכלב ולצרף אותו למשפחה שלכם.
ילד לא יכול לטפל בכלב. גם אם הוא ילד בוגר, אחראי ורציני. כמו שלא היית נותן לבן שלך להיות אחראי על הטיפול באחיו התינוק, כך אין לצפות ממנו שיהיה אחראי על כלב. אם תביאו עוד כלב, פשוט תגרמו לעוד כלב להיות אומלל ותשברו לו את הלב.
 
אני אמא לשני מתבגרים (בן 14 ובת 16)

ויש לנו שני כלבים כי אני ובעלי רצינו כלב!
כלב הוא בן משפחה
וצריך לדאוג לו וזה עולה כסף! לפעמים הרבה כסף... לילדים שלי לא היה כסף לשלם עבור עקירת השן שנשברה לכלבה וגם לא לדלקת שהייתה לה בחניכיים והיה צריך לרוץ איתה לבית חולים לכלבים בסופ"ש. גם כשהיא בלעה שקית ניילון והיה צריך צילום רנטגן, לא היה לילדים שלי כסף לשלם - אני שילמתי!
אני משלמת גם עבור האוכל של הכלבים (וזה י-ק-ר) וגם עבור הפנסיון שבו אנחנו משאירים אותם כשאנחנו יוצאים לחופש.
הילדים מאוד עסוקים, בין ביה"ס לבין חוגים, לבין מבחנים, אין להם זמן להוציא את הכלבים לעשות צרכים, בד"כ אני מוציאה אותם!
ולא, כלב לא יכול לחיות קשור בגינה! כלב הוא בן משפחה, הקשירה יוצרת בעיות התנהגות, כלב קשור הוא לא כלב שמח, אתה רוצה לגדל כלב לא שמח? הבן שלך רוצה שתגדלו כלב לא שמח?

אז יש שתי אפשרויות, הראשונה היא להחליט שאתם, ההורים, רוצים כלב, ואז מאמצים כלב שחי בתוך הבית ומקבל תנאים טובים בשביל להיות כלב שמח. או שאומרים לילד, שמע חמוד, אנחנו לא בנויים לזה, בוא תגדל דגים... כשתהיה גדול ויהיה לך בית משלך תגדל בו כלב. זה מה שההורים שלי אמרו לי... היום אני מגדלת כלבים.

כלב חי בערך 15 שנים, הילדים יעזבו את הבית לפני שהכלב ימות בשיבה טובה, הם ילכו לצבא, לטיול במזרח, לאוניברסיטה... מי יגדל את הכלב בזיקנתו?
שמע, אם אתה לא רוצה כלב, רד מזה... עשה טוב, חבל על הכלב... כלב זה חיה עם רגשות, פגעתם מספיק בכלבה שלקחתם והחזרתם.
 

DAHUJI

New member
מסכים. תשובה נכונה, ראויה ולמרות הטון לא מתלהמת.

 

DAHUJI

New member
אתה לא צריך להחליט כלום, התשובה בגוף השאלה שלך...

קודם כל הסיבה בכותרת - "הילד משגע אותי".
שנית, התשובה בגוף הפוסט שלך - "...ואני חושש שהההתלהבות תדעך ואז האחריות תיפול עליי - ואין לי זמן לכלב..."
אין לך זמן לכלב... נגמרה השאלה.
מה שכתבו מעליי נכון וצודק. כלב הוא בן משפחה. להיות קשור, לא להוציא לטיולים, לא להיות אחראי במידה הראויה, לתת לו להסתובב חופשי - אלו פתרונות רחוקים מאידיאליים ונטולי אחריות.
כלב זו אחריות.
אם אין לך זמן או רצון להתחייב (=אחריות) למשך שנים ארוכות לרווחתו של הכלב, פשוט תוותר על זה.
אין פה שאלה בכלל.
 
עוד אפשרות, קח את הילד להתנדב בצב"ח

שם הוא יוכל לממש את אהבתו לכלבים, לטייל איתם, לתת להם אהבה, בלי לגדל כלב בבית. יש המון כלביות שישמחו לקבל עזרה מנער מתלהב.
 
למעלה