הילד מרביץ...

galia26

New member
הילד מרביץ...../images/Emo122.gif

וזה לא היה ממש מטריד אותי, אלא שהגננת שלו מוטרדת. הוא בן שנה+9 עוד מעט ולפני חודש וחצי נולד לו אח ובכלל הוא ילד מאוד אנרגטי ובימים האחרונים עקב מזג האויר הם שהו הרבה בבית הילדים ולא הייתה לו את ההזדמנות להוציא את האנרגיות שהוא רגיל להוציא וד"א הוא הובחן בעבר כילד בעל תת-רגישות ע"י מרפאה בעיסוק. הגננת הסבירה לבעלי שזו לא היתה בעיה אלא שהוא ילד גדול וחזק והוא מטיל אימתו על שאר הקבוצה (אולי לא במילים אלו אבל באותה הכוונה) והיא נאלצה לתת לו לשחק חלק מהיום לבד. לפני כניסתנו לפעוטון סיפרתי לה על הילד ועל הגירוי העמוק שהוא צריך בשביל לווסת (מתה על המילה הזאת) אותו. אני אוסיף ואומר שהאח הקטן שלו הוא צרחן לא קטן והוא לוקח ממני המון משאבים והוא לא מוכן להיות אצל אף אחד מלבדי, אני לפעמים מרגישה שזה בא ע"ח הזמן עם הגדול אבל אני מאוד משטדלת שלא ואני עושה ככל יכולתי לתת לגדול את תשומת הלב לה הוא זקוק. רציתי לשמוע דעתכן ולשאול איך הייתן נוהגות באותה הסיטואציה.
 

tonti

New member
מה אתם עושים עם תת הרגישות הזאת?

כי גם הפשפש שלי כזה. לא הלכנו לאיבחון מקצועי אבל דודה שלי שעוסקת בתחום אומרת שיש לו קצת חוסר תחושתיות. מה שאנחנו עושים ומאוד הוכיח את עצמו זה מסז'ים לפני השינה. אפשר באמבטיה, חפיף כזה, לא צריך להשקיע בזה יותר מדי, אבל לגעת בכל הגוף, בעיקר ידיים ורגליים. לנגב אותו במגבת קצת קשה ולמצוא ספוג שנעים לו ולסבן איתו. ותוך כדי לספר לו מה אתם עושים ולמה. (אצלינו זה תפקיד של אבא והוא תמיד אומר לו "אנחנו עושים מס'ז לידיים החמודות שיזכרו לחבק, ללטף וכו'") תצפי שתוך כמה ימים הוא ירצה לעושת גם לך
ויעשה לעצמו עם החומוס/קוטג' בהנאה
. גם בבוקר לעשות מס'ג צ'יק צ'ק. בתקופה שהקפדנו על זה ממש ראינו שיפור. עכשיו אנחנו מחפפים אבל הוא מרביץ הרבה פחות. מה הגננת עושה כשהוא מרביץ? מאוד חשובה התגובה שלה. הוא מרביץ יותר מאז שיש לו אח קטן או שתמיד היה כזה?
 

galia26

New member
אנחנו עושים כל מה שהזכרת +

נותנים לו לדחוף דברים כבדים (עכשיו הסטייל זה לדחוף את העגלה של אחיו), אנחנו נותנים לו להרים דברים כבדים כגון בקבוקי 1.5 ליטר, אני מעבירה לו על הגוף כדורי תחושה, כאמור מסג'ים, לשפשף חזק עם ספוג באמבטיה וגם המון המון לקווצ'ץ אותו ובאמת בבית הוא ילד ממש ממש נחמד (מלבד כמה כאפות לאח שלו). בבית הילדים אני מניחה שהחצר, הטיול והמשחקים בחוץ ענו על הצרכים שלו כי עובדה שעכשיו שאין אותם גברו ההרבצות.
 

קרן ט

New member
קודם כל שהגננת תתמודד

היא צריכה לגלות אמפטיה לילד ולמצוא דרכים להגיע אליו!!!!! שלא תגלגל את הכדור עליכם, הוא נמצא בגן רב שעות היום וה"טיפול בבעיה" צריך להיות שלה. מכיוון שלא יעזרו שיחות בבית (אחרי הגן) משום שהוא עדיין קטן. תראי כמובן שיש מה לעשו גם בבית, כשאני מרגישה שבני הגדול (בן 5) מלא אנרגיה ובגן היא רומזת שהיה לו קשה אנחנו הולכים למישחקיה או לגינה. שם אנחנו משתוללים, רצים, משחקים בכדור... כך הוא מוציא אנרגיה.... האם אתם בטיפול של מרפאה בעיסוק? למרות שלא נראה לי שזה קשור. אני הייתי מבקשת שיחה עם הגננת, לבוא אליה בגישה שאתם צריכים עזרה (גם עם זה לא כך) שבוא ביחד והחליטו על דרך פעולה שתתאים גם לבית ותתחשב בעובדה שיש לו אח חדש.... אני גיליתי שכשאני מדברת יותר מדי עם ילד מרביץ שנמצא באמצע "מריבה" זה אף פעם לא עוזר. אני או מחבקת את הילד המרביץ, חיבוק גדול וחזק ואומרת שאני אוהבת אותו ואני אשמור עליו... או שאני אומרת לו לעשות אגרוף עם הידים ולספור עד 10 כדי להרגע...
 

לאה_מ

New member
אין לי נסיון עם תת תחושתיות

אבל מה שטונטי כתבה מאד נשמע לי! בהחלט הייתי מנסה את זה. בנוסף, כדאי לשוחח עם הגננת על דרכים בהן היא יכולה לאפשר לו להוציא אנרגיה במסגרת הגן (למשל, לשלוח אותו לרוץ להביא לה משהו מהמחסן או להיות "העוזר" שלה בכל מיני שליחויות שאפשר לעשותן בצורה גוזלת אנרגיה). בדרך כלל אם זו בעיה של הוצאת אנרגיה, אפשר לתעל את זה למקומות שיהיו נוחים לכולם. לילד אין "אינטרס" להרביץ לשם ההרבצה. ונדמה לי שעוד לא אמרנו לך מזל טוב - אז באמת
, ונשמח לשמוע חוויות ותובנות חדשות
 
למעלה