הילד לא נגמל

הילד לא נגמל

אהלן. זהו הביקור הראשון שלי בפורום הזה ובכלל, זה הצ'אט הראשון שאני גולשת אליו. מקווה לקבל עצות טובות. אני אמא לבן שנה ועשרה שכבר יותר מחצי שנה לפעמים מבקש לעשות את צרכיו בשירותים ואף מצליח בכך - מתאפק, מחכה ועושה גם "גדולים" וגם "קטנים" באסלה. לפני כחודש הוא היה בחופש מהמעון ובמשך כשלושה ימים הוא היה עם תחתונים בלבד וכמעט ולא פספס ואפילו בלילות הוא נשאר יבש ובבוקר הספקתי לקחת אותו לשירותים לפני שתיקרה "תאונה". אך ברגע שהוא חזר למעון (יש לומר שהגננות לא ממש ששו לעזור בתהליך בגלל החורף אך הסכימו להראות לו את השירותים ולשים לו תחתונים אם הוא מבקש) הוא התחיל לפספס והפסיק לבקש כמעט לגמרי. לא אכפת לי לחכות עם הגמילה כי זה באמת לא דחוף לי אבל הבעיה שהוא מתעקש לשים תחתונים (אני משתמשת בפול אפס למזעור הנזק) וכל טיטול הוא מלחמה. אני אובדת עצות ומקווה שתוכלו לייעץ לי - האם להתעקש ולגמול אותו עכשיו או להילחם ולחכות לימים חמים יותר כעצת הגננות?
 
שנה ועשרה זה מוקדם

בערך 8-9 חודשים לפני תחילת גמילה אצל הרוב המכריע. אז גם אם היתה אפיזודה של התנסות בגמילה כ"כ מוקדם, לא הייתי מנסה ללחוץ, לטפל, לדאוג או להתייחס בחצי שנה הקרובה אלא פשוט זורמת עם הקצב של הילד. התערבות שלך בגיל הזה יכולה להיות משמעותית להתפתחות האישיותית שלו (הקבעון האנאלי המפורסם) - אני הייתי נזהרת מאוד, ופועלת מאוד בעדינות ובאופן תומך.
 

irisgh

New member
שאלה לי ליליה,

את יכולה לתאר איזו התערבות עשויה לעצב איזו אישיות?
 
מתצפית מאוד לא מקצועית וקריאה

יש כאן סוג של הליכה על קצה האצבעות - כל מה שמלחיץ את הילד ולו מעט בגיל פחות משנתיים. סימנים של נסיגה ומרד של הילד הם אינדיקציה טובה. סתם דוגמה: בן של חברה שלי עבר גמילה מוקדמת שאביו התעקש עליה. הילד שיתף פעולה יפה - אבל יש לו עצירויות עד היום (גיל 9). העצירות הזו היא גם נפשית ואישיותית בגילאים האלו, בזכות חיבור סימביוטי מאוד בין גוף למפש (שאנחנו כמבוגרים, אולי לצערינו, אבדנו חלק ממנו). הספרות (לפחות זו שאני קראתיבמשך השנים) מייחסת לגמילה מוקדמת תכונות כמו קמצנות (רצינית, לא חסכנות), קושי בהבעת רגשות, חוסר בטחון עצמי וכולי. אני פוחד פחד ממשי מהרצת תהליכים בגילאים הללו ולדן די נזעקת לשמוע על גמילה מוקדמת שלא באה כולה מן הילד/ה (ויש ילדים שבאים לבקש להגמל - לא עליהם אני מדברת).
 

irisgh

New member
אני דווקא

אני דווקא רואה בזה פספוס של ההזדמנות. חורף או קיץ, צעיר או בוגר, היוזמה באה ממנו. ויש לו את היכולת. אז ממש חבל שהן לא שתפו פעולה. (יש לי נסיון כזה בעצמי, עם גננות שלא משתפות פעולה. זה ממש תסכל בזמנו, והחזיר את הילד אחרורה, כשהן אלו ששמו לו פול-אפס). אבל, קשה מאוד להלחם בגננות. אם הן לא באמת רוצות לשתף פעולה, קל להן להכשיל את העניין. אז השאלה, מה את מעריכה שיהיה איתן? האם ניתן לעשות איתן שיחה, בו אפשר יהיה לברר את הנקודה הזו בכנות. ואחריה, אם תגיעו להסכמה שגומלים אותו, הם ילכו עם זה עד הסוף? כי בלי שיתוף פעולה שלהן, אין בעצם אפשרות ממש. כרגע, נראה שקצת פספתם את המומנטום. (בגלל שהוא הפסיק לבקש). אז יכול להיות שעכשיו, הכי פשוט להמשיך עם הפול-אפס, ולתת לו לעשות בשירותים כשהוא מבקש. אגב, יש לו אחים גדולים? מה ההתעקשות על התחתונים?
 

נורית מ.

New member
"וכל טיטול הוא מלחמה"

לדעתי, אין להכריח ילד להוריד חיתול כשהוא עדיין לא מעוניין בגמילה ואין להכריח ילד לשים חיתול כשהוא כבר לא מעוניין בו. ה"עבודה" שלך צריכה להיות מול הגננת. לדעתי צריך להבהיר לה שהילד מסרב לשים חיתול ויכול כבר לשלוט בתהליך וזה תפקידה ליצור במעון סביבה שמתאימה לו. גם אם הוא קצת מקדים את בני גילו בעניין הגמילה, אם אכן זהו המצב והוא מעוניין בה, אז שיקולים כמו מזג אויר הם משניים.
 

לאה_מ

New member
שנה ועשרה חודשים זה ממש צעיר

אני לא אומרת שהוא לא יכול להגמל בגיל הזה, אבל כדאי לך לנסות לעשות ניתוח של התהליך ולבדוק עם עצמך כמה זה באמת היה זרימה מצידך עם הבקשות שלו ועד כמה זה היה בקשות שלו שנובעות מנסיון לתת מענה לציפיות שלכם (אין לי מושג מה קורה אצלכם - אני מציינת את זה רק משום שזה גיל צעיר לגמילה). מה קרה בשלושת הימים של החופש? האם הוא הלך לשרותים מיזמתו או מיזמתך? אני שואלת כי את כתבת "בבוקר הספקתי לקחת אותו לשרותים לפני שתקרה תאונה" מה שגרם לי לחשוב שאולי את היית אחראית על התהליך הזה, ולא הוא. אם הוא באמת בתהליך שנובע ממנו עצמו - אני בעד לשוחח עם הגננות ולנסות להשיג יותר שיתוף פעולה מצידן. להראות לו את השרותים ולשים לו תחתונים אם הוא מבקש לא נשמע כמו יותר מדי רצון טוב שלהן, וזה באמת יכול להפריע בתהליך. מצד שני, אם התהליך הזה נובע מכם, ההורים, ולא ממנו - הייתי מחכה עוד קצת עם הגמילה - לאו דוקא למזג אוויר חם יותר, אלא לרמת מוכנות גבוהה יותר מבחינתו.
 
תודה

תודה לכן על כל התגובות. עזרתן לי מאד. אך מתעוררת אצלי שאלה - אמנם, הילד אכן מבקש לבד מס' פעמים ביום ולא מסכים לשים טיטול אך עם זאת, לעיתים הוא שוכח וצריך להזכיר לו. על כל 4 פעמים שהוא מבקש לבד אני גם צריכה להזכיר לו משהו כמו 4 פעמים (וזו הייתה כוונתי כשכתבתי שבבוקר אני מספיקה לקחת אותו לשירותים - אני מזכירה לו שצריך). השאלה שלי היא: האם כשהילד מכון לגמילה לא צריך להזכיר לו בכלל והוא לא שוכח לבקש גם כשהוא עסוק במשחק או שמא צריך להזכיר לו בימים או השבועות הראשונים עד שהוא מבין? ועוד שאלה - מה דעתכן על השימוש בפול אפס כאמצעי לגמילה כי מהחודשים האחרונים יש לי הרגשה שזה מעכב את התהליך כי הילד לא נרטב כשהוא 'מפספס'ולכן לא מבין את ההבדל בין תחתונים לטיטול.
 
למעלה