הילד אלים....

הילד אלים....

יש לי בן שמלאו לו שנה וחצי בימים אלו ובת בת 5.5 שנים. הבעיה היא דווקא עם הבן - הוא אלים מאוד - צובט, שורט נושך, מושך בשערות, מנסה לתלוש עינים, אפים, וכל מה שנקרה בדרכו. ההתנהגות האלימה מופנית כלפי אחותו, כלפי, כלפי אביו, כלפי המטפלת שלו ובעצם כלפי כל מי שהוא מכיר טוב ובא עימו במגע. כלפי זרים הוא לא אלים. האלימות אינה קשורה בכל פרובוקציה. לדוגמא - אני מושיבה אותו עלי, שרה לו ומשחקת איתו הוא צוחק ומשתף פעולה ואז בשניות הוא מכה חזק בפני ומנסה לעקור את העין...אחותו משחקת איתו על השטיח ופתאום הוא מושך לה בשערות ונושך אותה עד שקשה לנתק אותו ממנה...ניסיתי להסביר לו בנועם, בתקיפות, בכעס, אבל שום דבר לא עוזר. כשכועסים עליו הוא לפעמים נעלב ובוכה אבל זה לא משנה את התנהגותו. אודה על עצה, הפניה וכל דבר אחר שיכול לפתור את הבעיה.
 

דסי אשר

New member
טבעי לבקש עיצה- אבל קודם צריך

את הבעיה, את הדימיקה שלה. מה שמעודד- שמחוץ לבית הוא לא עושה זאת, כלומר בשלב זה זה רק משהו שהוא אומר לכם. מה את חושבת שהוא אומר לכם?. הוא אומר כנראה הרבה דברים. דסי
 

לאה_מ

New member
אני מסכימה עם ההארה של דסי, אבל

חשוב לי להדגיש את ההתנגדות שמעוררת בי ההגדרה "הילד אלים". אני בכלל לא חושבת שזו אלימות. אני בהחלט מסכימה שזו התנהגות לא נעימה, מכאיבה, שמבחינת הילד נגרמת אולי בגלל דינמיקה מסויימת שנוצרת ואולי בגלל צרכים פיזיולוגיים שלו שמסופקים בצורה הזו, אבל בכל מקרה לא הייתי מכנה זאת "אלימות". הבן שלי, אורי, בן שנה וחצי, גם צובט ונושך (אולי אני כבר יכולה לומר "נשך"...), וזה לא נראה לי קשור לאלימות. אבל אולי זו רגישות שפתית שלי. לעניינינו - אני מצרפת לך קישורים לדיונים שהיו כאן ממש לאחרונה, שאולי יכולים לתת לך כיוון.
 
למעלה