sambadijane
New member
הילדה שלי עולה לכיתה ב' בשילוב סמוי וזה קשה
משנה לשנה הלקות הולכת ומתגלה. שלא תבינו אותי לא נכון. היא בתפקוד גבוה מאוד. אף אחד לא יודע בגן שהיא בשילוב. יש לה חברות. היא הולכת לחלק מהן. אבל הורים שנמצאים איתה בגן ובבית ספר כבר שמים לב לסייעת משנה לשנה ועושים אחד ועוד אחד. הילדים שגדלים לצידה מרגישים את המוזרות. זה לא שרואים משהו בולט כמו נפנוף ידיים. אבל חוסר התשומת לב למענה מפעם לפעם. היעדר הסתכלות מעת לעת. אי הגבה והשתתקות באמצע משחק. פספוס של גירויים באינטראקציה החברתית. השאלה שלי היא להורים שהיו בשילוב סמוי: האם המשכתם את זה לא משנה מה או שבשלב מסוים, גם אם זה לא הורגש או מישהו חיצוני גילה, החלטתם פשוט לספר? אני רוצה להבהיר. אני לא חושב שזאת בושה. בכלל לא. אבל לשילוב הסמוי היה מטרות חברתיות שלדעתי יש להן ערך. חבל לוותר על זה.
מה דעתכן/ם?
משנה לשנה הלקות הולכת ומתגלה. שלא תבינו אותי לא נכון. היא בתפקוד גבוה מאוד. אף אחד לא יודע בגן שהיא בשילוב. יש לה חברות. היא הולכת לחלק מהן. אבל הורים שנמצאים איתה בגן ובבית ספר כבר שמים לב לסייעת משנה לשנה ועושים אחד ועוד אחד. הילדים שגדלים לצידה מרגישים את המוזרות. זה לא שרואים משהו בולט כמו נפנוף ידיים. אבל חוסר התשומת לב למענה מפעם לפעם. היעדר הסתכלות מעת לעת. אי הגבה והשתתקות באמצע משחק. פספוס של גירויים באינטראקציה החברתית. השאלה שלי היא להורים שהיו בשילוב סמוי: האם המשכתם את זה לא משנה מה או שבשלב מסוים, גם אם זה לא הורגש או מישהו חיצוני גילה, החלטתם פשוט לספר? אני רוצה להבהיר. אני לא חושב שזאת בושה. בכלל לא. אבל לשילוב הסמוי היה מטרות חברתיות שלדעתי יש להן ערך. חבל לוותר על זה.
מה דעתכן/ם?