הילדה שלי? מכות???

[adi 25]

הילדה שלי? מכות???

שלום לכולן אני קוראת פה המון ולומדת בכל רגע שחר בת שנה ושבע מקסימה ונבונה. לאחרונה היא התחילה להרביץ כשמשהו לא נראה לה ואפילו סתם בלי סיבה. היא הולכת למשפחתון מגיל 9 חודשים אבל תופעת המכות התחילה ממש לא מזמן. הגבנו לזה בצורה מאוד חד משמעית בכל פעם שהיא מכה אנחנו מזיזים אותה מהמקום ומסבירים בטון חמור שאנחנו לא מרביצים ושזה לא נעים לאותו אדם. בהתחלה היא הייתה בוכה בכי נעלב אבל מפסיקה את המכות. בימים האחרונים היא חוזרת לאותו אובייקט ומכה אפילו יותר חזק היא מביטה בנו במבט מתריס של דווקא!!! מה עושים? איך מגיבים? להתעלם לא נראה לי פתרון חכם מצד שני כשזה נהפך לנושא המרכזי זה לא נעים לאף אחד מהצדדים ונראה לי גם לא נכון? אשמח לקבל רעיונות. תודה עדי

 

[שרון שיאצו]

עדי, תגבותך נראית לי נכונה. התמידי

בה, המכות יחלפו. אני הייתי שולחת את דור לחדר ואומרת לו שעד שהוא לא יבקש סליחה לא אשחק איתו. הוא בכה בחדר המון זמן, לפעמים חצי שעה. כל פעם הצעתי לו לצאת ולבקש סליחה (הסליחה אצלנו היא במילה+ חיבוקים ונשיקות) והוא סרב. אחרי חצי שעה של בכי לכל היותר הוא נרגע וביקש סליחה. למשך כל אותו היום הילד נהיה בובהל'ה. (לפעמים נדמה לי שהוא ממש רצה להוציא זעם דרך הבכי, בלי קשר לסיבה בגללה הרביץ) עוד משהו- אנחנו אומרים לדור (כיום בן שנתיים וארבע) : אבא מרביץ? הוא עונה ללללאאאאא!!! ואמא מרביצה? ללאאא! וטובה (הגננת) מרביצה? לללאאא! אז גם לדור אסור להרביץ. לאף אחד אסור להרביץ. מנטרה שהוא חוזר עליה.

 

[לאה_מ]

אל תלחצי - זה לא שהיא ילדה מכה או

אלימה. זו התנהגות מאד מאד אופיינית לגיל, ואם תרצי אוכל לקשר לך הרבה דיונים בנושאים דומים של מכות, נשיכות וכיוצ"ב בדיוק מטווח הגילאים הזה. מה אפשר לעשות? להיות חד משמעיים - כפי שאתם אמנם נוהגים. לומר בתקיפות שלא מרביצים, לאחוז ביד שלה ולא לאפשר לה להרביץ, וכד'. להציע לה אלטרנטיבות - לא מרביצים לחבר. את יכולה להרביץ לכרית, אם את רוצה. ללמד אותה מגע עדין - לעתים המכות נובעות מחוסר יכולת לווסת את עצמת המגע - אפשר לקחת את היד שלה, ללטף איתה ולומר לה "לא מרביצים. את יכולה ללטף את אלון. הנה, ככה". אם כי איכשהו מרוח הדברים שלך נראה לי שזה לא בהכרח הכיוון. אבל תראי איך זה מרגיש לך.