הילדה מרביצה

[בעזהר]

הילדה מרביצה

שלום רב, בתנו בת השנה ועשרה חודשים, ילדה מתוקה ובלתי בעייתית בעליל, הפכה יום אחד את עורה והחלה להרביץ, לדחוף, לנשוך ולהתאמן בהטלת חפצים קשים וכבדים לעבר ילדים אחרים ולעברנו. ברור בתכלית שהמוטיבציה לפעולות אינה כעס או תסכול, אלא שעשוע. כמו כן נראה כי היא מבינה היטב שהיא עושה דבר שאסור לה לעשות. כשילד מחזיר לה היא פורצת בבכי תמרורים, וגם תגובה זו אינה אופיינית לה. ככלל, היא הפכה לתזזיתית מאוד וחסרת מנוחה. תגובתנו לאירועים היא לקיחתה על הידיים, הסבר ברור וחד-משמעי שככה אסור להתנהג והתייחסות לסבלו של ה"קורבן"-הבכיין-הקטן. ידע כללי: בת יחידה, ילדה בריאה ומפותחת מאוד מבחינה שכלית, רגשית ומוטורית (חרף פולניותנו המתפרצת, תאמין לנו, היא באמת כזו). נמצאת במסגרת גן מגיל חמישה חודשים. ילדה שמוקפת אהבה ותשומת לב מאיתנו (שנינו עובדים מהבית ונמצאים איתה המון)וכן מצד סבים, דודים וחברים. הגננת טוענת שזה שלב וזה יעבור. אנ מניחים שהיא צודקת, אבל סבורים שלא כדאי להתעלם משינוי כזה. נשמח לשמוע הסבר על התופעה, אם זו בכלל תופעה ולא מקרה פרטי, ומשך הזמן המקובל שהיא נמשכת. כמו כן נשמח אם תתייחס גם לאופן התגובה הרצוי. המון, המון, המון תודה בעז וזהר

 

[גרא.]

ילדתכם,נמצאת בשיא גיל העצמאות

הראשון,בריאה ומאד מפותחת מבחינה שכלית,רגשית ומוטורית,אבל כנראה שאוצר המילים שלה,הנע בגילים אלה בין 20-5 (כמובן שיש חריגים),עדיין אינו מפותח דיו כדי יכולת לתקשר מילולית עם הילדים בני גילה,שבסביבתה,היא עדיין,אינה מודעת לסבל שתוקפנותה גורם לילדים אחרים,למרות שהיא עצמה בוכה כשפוגעים בה,היא עדיין לא מודעת לסבל של הזולת.כלומר,עדיין לא רכשה יכולת לאמפטיה..ולא מודעת מספיק לקשר שבין סבה-תוצאה.בגילה העצמאות בו היא נמצאת כרגע,אחת התופעות המרכזיות,החא בדיקת גבולות.עד כמה מותר לי (לה) לעשות כל מה שאני רוצה,מתי שאני רוצה,וכמובן "עכשיו"..רצוי עם רקיעה...לכן בעז וזוהר,אין לכם מה לדאוג כלל.כדברי הגננת,זו תקופה בה בתכם בודקת גבולות,ותלמד להתנהג במסגרתם,אם רק תדעו לשים תה את הגבולות הנכונים.לא לקחת אותה על הידיים,אחרי התנהגות תוקפנית,אלא ומר לה בגובה העיניים (על הברכיים),בקול אסרטיבי,לא יותר מאשר אסור להרביץ,או בכל סגנון שתרצו.אין טעם בהסבר של סבלו של הקרבן,החא עדיין אינה מסוגלת להבין את זה,רק בינתיים.וכל שתגדל,עניין של חודשים,היא תבין יותר,תוכל יותר להגיב נכון על גבולות,ותחדל הדרגתית להרביץ..ולבסוף,מכל מה שאמרתי אתם יכולים להבין שהתנהגות כזו שכיחה ביותר,ומרבית הילדים עוברים את התקופה הזו..עד שהם מתיישבים בדעתם,נרגעים,ואז מתנהגים על פי הנורמה של ילדי הגן בו הם לומדים.