../images/Emo63.gif סיפור אמיתי
סיפור אמיתי מתומצת לשבת שיגרום לך לחיוך, לתקווה. לי ולאחרות הוא יזכיר נשכחות...
אפריל 2010 נזרק לפורום רעיון למפגש ספונטני, תוך דקות התגבש לו צוות שלקח על אחריותו את ניהול המפגש (נשים נו...) ומרגע זה התחיל "מבצע מפגש פורום". תאריך נקבע, "פגישת עבודה" התקיימה אי שם בדרום (התארחנו בביתם של זוג נשים חמודות מהפורום), ביתה של מנהלת הפורום הפך להיות חמ"ל... כאן בפורום, בחזית הורגשה התרגשות מסוימת כולן חיכו ליום המיוחל- למפגש. כשבעורף טובי המוחות המשיכו "במבצע מפגש פורום", אחת תכננה בקפידה את נושא ההסעות (כי אם נשים, מהצפון ועד הדרום רוצות להגיע למפגש, אנו עושות ככל יכולתינו לאפשר להן להגיע!) אחרת עבדה על התפריט, מי תביא מה, כמה (וברור שהכל מעשי ידינו), השניה עשתה "שיחות וידוא אלמונית", השלישית פתחה מפות וחיפשה מיקום למפגש, הרבעית גיבשה תוכנית חברתית, החמישית קנתה ציוד והשישית עמלה על השילוט. ממש מבצע צבאי שלא היה מבייש שום גדוד חי"ר. כמו כל מבצע צבאי הרגע הגדול יצא לדרך, נתלו השלטים, נשלחו המסרים, נבחר המיקום, נאפו הפשטידות, תפחו העוגות והנשים לדרך יצאו. נפגשנו באמצע בין צפון לדרום (בשפלה) תחמנו מקום עם בלונים וסרטים, פרסנו מחצלות, נפתחו כסאות, ונתמלאו השולחנות בכל טוב מעשי ידינו. נפגשו, התחבקו (חוץ ממני כמובן), ישבו הנשים לשיחת הכרות, נפגשו העיניים, התמלא החיוך, הלב פעם, פתאום טורטיתת קיבלה פנים, והחליפה צבעים, הכינויים התחלפו לפנים, שמות, חיוכים... זו פגשה את זו וזו פגשה את זו ועברה שנה ו...ויש
חתונה (צחוק מתגלגל ו -ik211 )
מאז היו עוד מפגשים, ועוד אהבות נרקמו... ומה עם מפגש הפורום הבא? קדימה- מרימה את הכפפה- מי מגיעה (כך מתחיל כל מפגש- בבדיקת ההענות)? שבת של