היכן נחצץ הגבול...?

[d a n i e l s 5]

לא יכולה שלא להתייחס....

"אם קרובים זה בסדר, זרים מחוץ לתחום" ! האם ידעת ש.....מרבית מהמיקרים שעשו בילדים "מעשים" הם דווקא מהקרובים להם.....האנשים המוכרים? חושבת שליד ה"בסדר" צריך להוסיף ....בסדר אך במידה ושוב הכל בהתאם לגיל, ובהתאם למצב....

 

[יערית]

התוספת חשובה ביותר ../images/Emo51.gif

 

[M י ו ח ד ת]

../images/Emo45.gif

 

[Kטלנית]

צחוקיה ...

אני קוראת אותך וכל כך מבינה את הדילמה מפחיד כל מה שכתבו כאן ואולי כי זה באמת נכון אני מאמינה בכל ליבי שיש עניין ללמד אותם לא לדבר עם זרים(גם אם הם חייכנים) לא לקחת מכל אחד ממתקים ולא לעלות לרכבים וכ"ו שמענו כבר גם על על המקרים המצמררים בתוך המשפחה זה הפך למכה

בעיה רצינית העלת כאן אני חושבת שיש בזה עניין רצני ונקודה למחשבה עמוקה לשים גבולות ללמד אותם שיש לשם לב ... לפקוח עין.... למזלך הם עוד קטנים והם לא מסתובבים עדין ללא השגחה זה גם סוג של הקלה אני מאמינה שבאיזה שהוא שלב בחיים הם כבר יהיו מספיק בוגרים נבונים וחכמים לעשות את ההפרדה הנכונה ושתהיה להם את האינטואציה הנכונה להבחין "בין הטוב לרע"

שבת שלום מתוקה

ונשיקות לנסיכים שלך

 

[Rinattt]

מכירה את המשפט...

"לא כל הנוצץ זהב" ולא כל מי שמחייך אלינו יש לו כוונות טהורות וטובות אני אישית מלמדת את הבנות לא לדבר עם זרים, ואם מישהו רוצה להביא להן משהו - לא לקחת! ולא כל מי שמחייך הוא אדם טוב! למה? כי קרו מקרים מעולם... ולמה בעצם לא חשבת על זה לבד? ואיך באמת לא העלית אל דעתך שכך את צריכה ואמורה לנהוג? כי לא לימדו אותנו להיות הורים, כי לא הכל אנחנו בעצם יודעים, כי התקופה שגדלנו שונה לחלוטין מהתקופה בה אנו מגדלים את ילדנו, אם כי גם אצלנו קרו "מקרים" [לא עלינו] אבל המודעות הייתה בהרבה יותר קטנה והתדירות גם כן לצערנו

אומרים: "אין הביישן למד..." ומי שלא מתבייש ושואל? יודע ומחכים! כך עצם העובדה ששאלת וביקשת לדעת מעידה על רצון טוב ללמוד לחנך אותם לדרך הטובה והמאושרת ביותר. תארי לעצמך שלא היית שואלת? אז בהחלט הייתה לך סיבה לדאוג

אז תסבירי "ככה בפשוט..." כמו שכתבה דניאל'ס, בעדינות ובדרך אגב כשאת באמצע נסיעה, בסתם בטלה במיטה יחד איתם בין בדיחה לבדיחה, ברוגע ובשלוות נפש והם יפנימו ויישמו.

 

[robbar]

רינת - את באותה קבוצה כמודניאל.

 

[Rinattt]

יפה לי... ../images/Emo9.gif

 

[maof]

מוקדש עבורך והבן שלך ../images/Emo141.gif

אם ילד חי תחת ביקורת הוא לומד להאשים אם ילד חי בביטחון הוא לומד להאמין אם ילד חי באיבה הוא לומד להילחם אם ילד חי בשותפות הוא לומד להיתחשב אם ילד חי באמת הוא לומד צדק אם ילד חי בידע הוא לומד חוכמה אם ילד חי בבושה הוא לומד להרגיש אשם אם ילד חי בשימחה ואושר הוא ימצא אהבה ויופי אם ילד חי בהרגשה שהוא רצוי הוא ידע לימצוא אהבה בעולם אני משוכנע שתמצאי את הדקויות ותדעי לתת לו את הכלים בכדי לשמור על עצמו, ויחד עם זה שלא יאבד את אהבה והרכות. מעוף

 

[ט ל י ה ב ת]

אהבתי מאוד

 

[צחוק בלב]

גם אני מאוווד אהבתי..

החיוך לא יירד לי מהפנים אם אצליח הלכה למעשה...כל מה שכתבת.

 

[שושן פרא]

גבולות זה אנחנו ../images/Emo141.gif

אנחנו ההורים, זאת אומרת. אני מאמין שילדים נולדים עם רצון טבעי להתקרב לאחרים ולתת בהם אמון, ותפקידנו כהורים להסביר להם שיש סביבם מעגלים חברתיים, ודרגת הקרבה שמתאימה למעגל הפנימי ביותר (המשפחה הגרעינית) אינה בהכרח מתאימה למעגלים חיצוניים יותר (המשפחה המורחבת, חברת הילדים בגן, העוברים והשבים עם החצ'קונים). לא צריך להפחיד אותם, אבל צריך ללמד אותם. ומי אם לא אנחנו ילמד אותם ? אני, אגב, לא משתגע על התמימות המפורסמת. מצידי, שתישאר בסרטים של וולט דיסני. היא לא נותנת לילד שום יתרון התפתחותי או אחר.

 

[חיפוש ית]

מעבר ליתרון התפתחותי

יש משהוא בזה שבא לי שתישאר בו התמימות אבל מה שיותר קשה זה להיות זו שתנפץ לו אותה. עדיין יש בי את המבט הזה שהיה לאפרוח כשניפצתי בו תמימות מסויימת (סיפור ארוך) לא בטוחה שאוכל להתמודד עם מבט נוסף כזה. בכלל לא פשוט להיות זו שמנפצת חלומות/תמימות.

 

[שושן פרא]

לא חייבים לנפץ ../images/Emo141.gif

כשהיזמה בידייך, את יכולה לחשוף את המציאות בדרך מדורגת שמתאימה ליכולת ההכלה של הילד. כשהתמימות מתנפצת שם בחוץ, ואת זו שצריכה להתחיל להסביר מה קרה שם - זה כבר הרבה פחות סימפטי.

 

[deena]

וזה בשער ../images/Emo43.gif