היכן ירושלים?

[גרי רשף]

היכן ירושלים?

היכן חוגגים את שושן פורים? רק בעיר העתיקה המוקפת חומה (באדיבות סולימן המפואר)? בכל התחום המוניציפלי של ירושלים כפי שנקבע על ידי משרד הפנים? באזור חיוג 02 כפי שנקבע על ידי משרד התקשורת ובזק?

 

[תּמר]

באזור החומה

אבל נראה לי שהכוונה אינה לחומה הטורקית, אלא לכותל המערבי, וכל מה ש"סמוך ונראה": סמוך - רצף בתים נראה - כפשוטו, שרואים את החומה ממנו. נראה לי שירושלים לא היתה מוקפת חומה בזמן לפיו קבעו, אבל היא היתה עיר מכובדת, ולכן "משתתפת" בכלל הזה. ישנן עוד ערים בארץ בהן חוגגים בט"ו, כמו טבריה.

 

[hillelg]

ירושלים ודאי הייתה מוקפת חומה

בימות יהושע בן נון. [בטבריה חוגגים מספק יומיים.] והכוונה אינה לכותל המערבי (שהוא חומת הר-הבית מימי הורדוס), כי אם לחומותיה של ירושלים (שאמנם חרבו ונבנו, אבל לא זו הנקודה, שכן גם כרך שחרב נידון ככרך). בהקשר זה יצויין שאני מכיר פוסק שאומר (להלכה ולא למעשה) שיש לקרוא בירושלים בי"ד, שכן היא כבר לא עיר מוקפת חומה (אם כבר אז "בלבה חומה"), ונתקיימה הנבואה "פרזות תשב ירושלים".

 

[or99]

אבל מה שהיה מוקף חומה...

בימות יהושוע, אינו נמצא כלל בעיר העתיקה של היום, אלא בשטח הקרוי "עיר דוד"! והיום קוראים למעשה בט"ו בכל השטח המוניציפלי של ירושלים. לא?

 

[hillelg]

כל מה שסמוך ונראה

לעיר דוד (אין הבדל בפועל). היו ויכוחים במשך השנים על שכונות אלו ואחרות, אך בסוף המנהג התקבע (לפחות ברוב ירושלים) לקרוא בט"ו בלבד. ויש אגב מי שסובר (הרב אויערבאך זצ"ל, דומני) שאכן הולכים על פי הגבולות המוניציפליים.

 

[גרי רשף]

חייכתי..../images/Emo13.gif

זה תופס גם כששר הפנים הוא פורז משינוי?.. מצד אחד אני מבין שיש בעייה עם ההגדרה של ירושלים מכיוון שמאז מלחמת ששת הימים היא משתרעת על שטח עצום שתחום על ידי שכונות שמלכתחילה היו מנותקות טריטוריאלית מהרצף העירוני (גילה ורמות למשל). לפני כמה שנים כמעט שצרפו את מבשרת לירושלים, בעיקר מטעמי מיסוי (עוד בימי אולמרט העליזים). היה קצת משונה לו החלטה אדמיניסטרטיבית שכזו היתה גורמת לשינוי במנהגי החג שם. לא נראה לי שיכול היה לקרות שיפסקו שגבולות ארץ ישראל הם הגבולות המדיניים שלה. אני משער שהכוונה היא שכל מה ש"ידוע בציבור" כירושלים- הוא ירושלים.

 

[תּמר]

שכונות שבעבר היו מנותקות

היום כבר מחוברות, בגלל הבניה הרבה בשכונות היהודיות והערביות. מבשרת נראית מירושלים, ולכן לא ברור לי אם נוהגים שם בי"ד או בט"ו. אבל לי יש שאלה בעניין ה"סמוך": מירושלים יש רצף בניה עד לבית-אל לפחות (וזה כולל את פסגות גם כן), ובכל זאת למיטב ידיעתי חוגגים שם בי"ד. הכיצד?

 

[hillelg]

יש מחלוקת

האם סמוך וגם נראה, או נראה או סמוך, ומה המרחק של מיל שמופיע בהלכה עושה.

 

[תּמר]

פסגות בהחלט נראית

והיא די סמוכה. לפחות כמו מבשרת. מה המנהג שם? ושמעתי שמועה שהרב נויבירט (בעל ה"שמירת שבת כהלכתה") המתגורר בבית וגן, קורא מגילה גם בי"ד.

 

[בניא]

במבשרת

עפ"י רוב הפוסקים חוגגים ביום ט"ו (!). הרב עובדיה יוסף - בדעת מיעוט - פסק שיש לחגוג בי"ד. רוב אנשי מבשרת חוגגים בט"ו ויש מי שחוגג בי"ד [בטענה המנצחת: 'רגע, אז אתה רוצה להגיד לי שהרב עובדיה טועה?]

 

[or99]

יכול לקרות!

לעניינים מסוימים באמת אנו אומרים שיש משמעות גם למקומות בהם אנו שולטים היום. אילת לדוגמה אינה חלק מא"י, ולמרות זאת גם אלו האוסרים לנסוע לחו"ל, מתירים לנסוע לאילת. ועיין כאן במיוחד בסעיף האחרון.

 

[גנגי]

באזור הגעגועים שלי.

 

[shellyland]

אצלי בבית!

האם שושן פורים תופס רק לגבי השטח, או גם לגבי התושבים? כלומר, ירושלמי שנמצא בגלות (כמו דורותי, למשל) חוגג על פי מנהג המקום או על פי היותו ירושלמי, כמו חו"לניק שמבקר בארץ וחוגג שני חגים?

 

[ספלינטור]

אוהו, שאלה גדולה שאלת

או כפי שאמרה לי הספלינטורית בשם אחד ממוריה, "בן עיר שהלך לכרך" היא הסוגיה שנכתבו עליה הכי הרבה מאמרים וחידושים, אבל תכל'ס, אף אחד לא יודע איך באמת צריך לנהוג.

 

[בניא]

עפ"י המקום בו נמצא

למרות שאירועי פורים נפתחים כבר בערבו של יום עם קריאת המגילה בתפילת ערבית, החיוב לגבי יתר מצוות החג נקבע עפ"י המקום בו היית עם עלות עמוד השחר. לפיכך, ירושלמי שישן בקריית שמונה יחגוג ביום י"ד. אם באותו היום יחזור לירושלים ויעשה את הלילה שבין י"ד לט"ו כבר בירושלים יחוייב בכל דיני פורים מחדש ויחגוג גם ביום ט"ו. עוד שתי הערות: הערה ראשונה למרות שזהו החג הכי גאוגרפי שלנו יש עוד הלכות חגים גאוגרפיות כמו 'האם מותר לעשות מלאכה בערב פסח?' והמשנה במסכת פסחים דנה בכך. נקבע כמדומני שבכל מקום ינהגו כמנהג המקום תוך הדגשה שאם מי שבא ממקום בו לא נהוגה מלאכה בערב פסח בא למקום בו נוהגים מלאכה בערב יחמיר על עצמו ולא ינהג מלאכה ומי שבא ממקום בו עושים מלאכה למקום בו לא עושים מלאכה לא יעשה מלאכה. בלשונה החסכנית של המשנה פשוט אומרים: מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות, עושין; מקום שנהגו שלא לעשות, אינן עושין. ההולך ממקום שעושין למקום שאינן עושין, או ממקום שאינן עושין למקום שעושין--נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם, וחומרי מקום שהלך לשם; ואל ישנה אדם, מפני המחלוקת. פסחים פרק ד', משנה א'. הערה שניה הרעיון עדיין מבשיל אצלי - אבל אלה עיקרי הדברים; אתמול, תוך קריאת המגילה בבית הכנסת, חשבתי שאולי ההקשר הגאוגרפי של פורים אכן קשור למונח העברי רב המשמעויות 'מקום'. מרדכי אומר לאסתר: אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים. כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת. הרוח וההצלה יעמדו 'ממקום אחר'. זו הרמיזה היחידה לקב"ה במגילה - במילה 'מקום'. אולי אנו מתבקשים לגלות את אותו 'מקום' גם מתוך ההלכות הגיאוגרפיות של פורים, המגדירות לנו מהו מקום פיזי בו עושים רצונו של מקום על מנת שימשיך לעמוד לנו רוח והצלה מאותו מקום. נס ההצלה היה גם בי"ד וגם בט"ו באדר [ובעצם גם בי"ג באדר - יום התענית, שהרי בו נגזר שיהיה השמד]. ברגע שההצלה נחוגה בשני הימים ע"י קהילות שונות מודגש הנס שהתפרס על פני כמה ימים ואלמנט המקום מודגש.

 

[תופס עוגב]

ובאמת, למה לא חוגגים בבאזל

את שושן פורים? (היא היתה מוקפת חומה, ממנה נשארו בעיקר שערי העיר)

 

[גנגי]

פיייי.... אנטישמים!../images/Emo5.gif