היי

[ע צ ו ב ה כ ב ר]

היי

שלום.. אני לא יודעת מאיפה להתחיל אפילו..לא שאני טובה גדולה בלכתוב. כמו כולם גמני מנסה לחפש עבודה וזה הדבר הכי קשה שיש!!! במיוחד ללכת ולהתראיין אצל כוח אדם ומשם הלאה - שונאת את זה הכי! הפעם האחרונה שהייתי שם המראיינות חשבו שאני רוסיה זאת מכיוון שכנראה לא 'שלטתי' הכי יפה בשפה העיברית גימגמתי ברובו אפילו. כנראה גם המראה בילבל.אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות מזה.. אני חושבת שאף מגמגם לא הגיע אליהם במטרה לחפש עבודה אם הם לא מודעות לבעיה בכלל. הרי שלא חשבו בכלל שיש לי גימגום.

הרי שגם את המגמגמים לא כולם לוקחים לעבודה וזה הכי עצוב. מה שגם הכסף נחוץ ביותר וההורים לא עוזרים למצב כלל! הרי הם צודקים מצד אחד באים לעבודה בשביל לעבוד ולא בשביל לפטפט..אבל השלב הראשוני משתק אותי! אני לא מצליחה להימלט מהמחשבות האיומות עם המראיינות ועוד עם מה שיהיה לי בעתיד. איך מתגברים עליהם? המחשבות? והאם בכלל המוסד לביטוח לאומי מודע לקושי שלנו ולסינונים מהצד האחר? אשמח לתשובות.

 

[shuky63]

לטווח הארוך יש פתרון מצוין-ללמוד מקצוע

אחרי שלומדים מקצוע ולא חשוב איזה ורוכשים בו נסיון,אף אחד!אבל אף אחד לא מתיחס לגמגום שלכם.רק למקצועיות שלכם. לטווח הקצר,זה ידוע שאת רוב הסיוטים מהראיונות(לא את כולם כי יש גם מראינים מטומטמים פה ושם)גורמים לך המחשבות שלך וחוסר ההתנסות שלך בראיונות. את זה אנחנו מנסים לשפר במפגשים של אמב"י.ביום שני הזה יש ערב תרגול בו את יכולה למשל לתרגל ראיון עבודה מול מראין אחד או יותר מקרב המשתתפים.בעוד שבועים יש מפגש פתוח בו נדון בבחירת מקצוע וחיפוש עבודה וזה מקום אידיאלי להתעמת עם המחשבות הרעות שלך בנושא ולנסות ללחום בהן. מומלץ.

 

[hairylee]

היי

נראה לי שמה ששוקי המליץ לך למעלה יהיה אולי הפתרון הכי טוב - לתרגל את זה, אם לא בסדנא אז בעצמך או עם חברים; לשמוע איזה שאלות יכולים לשאול אותך ולבוא מוכנה עד כמה שאפשר, וכך אולי ילך לך יותר טוב בראיון. מה שחשוב זה לא להתייאש, לנסות שוב ושוב עד שזה יצליח, כי בסופו של דבר זה יצליח

אגב, היה פה ממש לא מזמן איזה דיון על נושא הביטוח הלאומי, והאם הם צריכים להתחשב בכך שיותר קשה לנו למצוא עבודה.. את יכולה לראות את זה, עמוד או שניים אחורה.

 

[ע צ ו ב ה כ ב ר]

תגידו מישהו שלח איזה מכתב כלשהו

לביטוח לאומי? כנראה הם ממש לא מודעים למצב שלנו. ראיתי את הדיון קראתי אם אפשר להגיד.אבל לא ענה לי כל כך..לגבי הראיון- הדבר הכי סיוטי עלי אדמות! אני אנסה לתרגל אבל מה שהכי משתק אותי זה לבוא לשם מבלי היכולת לפתוח את הפה. להתנסח ברור. לדבר!! שידעו יראו שאני מגמגמת. הלוואי שלא הייתי מתביישת בזה כי הרי בכך אני הורסת רק לעצמי את החיים!!

הלוואי שהייתי יודעת איך לצאת מהמעגל הכואב הזה.

 

[shoshyyy]

אני מרגישה המון עצב בייאושך ....

ורוצה להגיד שלצערי אין לי פתרונות קסם להציע לך. הדרך שלך ארוכה ולא קלה אך מה שכן עם הזמן קשה פחות. אני מדמה את זה לטיפוס על הרים. בהתחלה את לא יכולה לטפס הרבה ואחרי כל טיפוס קטן הגוף כואב לך, ואת מתה מעייפות. . ככה זה בתחילת עבודה. עם הזמן את מתרגלת לטפס על הר, זה לא הופך את זה לקל אך לסביל. תראי . . . את לא לבד בעולם עם קשיים , אם תשאלי כל אדם, הוא יטען שאצלו הבעיה הכי קשה וגם יסביר לך למה . אולי אם תגידי בתחילת הראיון: "לפני שנתחיל, חשוב לי להגיד שאני מגמגמת. אם לא תביני מילה או זתיים, אשמח לחזור עליהם". וככה הם יודעים להיות סובלניים אלייך ואת יודעת שהם יודעים שאת לא עולה מרוסיה . .

מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם אך יודעת שזה לא יעזור לך . . אין פתרון, יש התנסות ותרגול. להתראות יקירה

 

[vicz]

היי ../images/Emo140.gif

הנה כמה רעיונות: תנסי ללכת לראיון עבודה למשרה שאת לא מעוניינת בה - תרגול טוב במצב עם קצת פחות לחץ אם הגמגום שלך ניכר (ובדר"כ , אלא אם כן הגמגום ממש קל, הגמגום ניכר) - תגידי בתחילת הראיון שאת מגמגמת ושהלחץ של הראיון מגביר את זה - ככה גם המעסיק ידע מול מה הוא מתמודד וגם ממך ירד קצת הלחץ לא לגמגם ואולי הגמגום ישתפר קצת לא נראה לי שביטוח לאומי הוא פתרון נניח (בשלילה יש לומר) שהמכתב שלך נופל לידי אדם אכפתי הרי הוא לא יכול להחליטנ על דעת עצמו כל קצבה צריכה להתקבל כחוק וזה יקח שנים על גבי שנים של בירוקרטיה ועד אז תהיה בפנסיה ולא תצטרכי את הקצבה אני מאחלת לך המון הצלחה בחיפושי עבודה תכנסי לשץף אותנו בהתפתחויות ויקי

 

[ע צ ו ב ה כ ב ר]

היי, בנות

קודם כל תודה רבה על ההתייחסות שלכן.

אני אישית מעולם לא ראיתי מגמגמות אחרות..אני יודעת שאם הייתי פוגשת בנות כאלה זה היה קצת מקל עליי בדרך כלשהי. הממ רציתי לשמוע קצת על המקרה שלכן. כשבאתן לחפש עבודה אצל מראיינות לא משנה איזו עבודה אפילו הפחותה שיש (בעיניי אין כזה דבר עבודה פחותה או בדרגה נמוכה). כמעט כל עבודה מכבדת את בעליה

. איך הלך לכן? מה היה עם המראיינים? ההרגשה הכללית שלכן מהרקע ו"התחקור"? ובסוף השאלה החשובה.. התקבלתן או לא? אני יודעת שאם אשמע מכן על מה שאתן עברתן זה ידרבן אותי לא להיכנע. ולהמשיך ולנסות ולקוות לעולם טוב יותר בשבילי חח באמת בנים, אם אתם רוצים ואני מקווה שכן, שתפו אותי גם בבקשה.

רק שתדעו שזה יעזור לי מאוד. תודה!!

 

[ali052]

../images/Emo220.gif אצלי. זה...

אצלי הגימגום הפריע בהתחלה לגבי העבודה ושאר הדברים בחיים .. אבל הבנתי מהר מאוד שבלי ,,קומבינות'' או ,,פרוטקציות'' אני לא ייקבל כמו כוווווולם [כמו אדם רגיל שיכול להביע את מה שהוא רוצה...] לכן בכל משרד שיש או בכל מקום אני מישתדל ב''ה למצוא מישהו שיעזור לי גם מבחינת הביורוקרטיה..[בפרט!] לכן כמעט ואין לי את הבעיה הזו.. [אין לי כרגע זמן לפרט..אני באמצע העבודה. אולי בערב ..אני ייפרט יותר עוד בנושא הנ''ל] בהצלחה...

 

[ע צ ו ב ה כ ב ר]

אשמח מאוד לשמוע פירוט../images/Emo13.gif

ומה עושים כשאין פרוטקציה ואתה לבד במערכה? החיים לא קלים במיוחד!

 

[מודרני ישיבתי]

אמרת שאם היית מכירה בנות מגמגמות

זה היה מיקל עלייך אז למה שלא תבואי לסדנאות של אמב``י מפרסמים פה בפורום כל שבוע איפה יש סדנא אני עכשיו בדרך לשם ואני מקווה שזה משהו טוב. לא יזיק לנסות. בקשר לראיון עבודה יש לי טיפ קטן שמעת על ``רסקיו`` טיפות טבעוניות שמרגיעות זה עוזר מניסיון אולי לא לגמרי אבל זה מרגיע במקצת אפשר להשיג את זה בכל חנות טבעונית.

 

[ע צ ו ב ה כ ב ר]

היי

בזבזתי יותר מידי כסף על תכשירים טבעיים מרגיעים. לא עוזר בשיט..לא במקרה שלי. לגבי הסדנאות די רחוק לי.