היי,
מה איתכם? הרבה זמן לא היתי פה כתבתי לכם ומאז כלום לא ניאשר
כשהלב בוכה יחד איתו הנשמה שהיא פצעוה וכאובת וגם יחד הדמעות שבאות בסי הכאב הדממה הזאות השקט הזה שמיסביב שהורג אותי לחתיחות קטנות לשברים שאף אחד לא ראוה שהכאב בעצם שקוף שכולו לבד שם יושב לו ובוכה למה הוא חיי<? שמקלל את היום שבו הוא נולד שאוהב אותך לא מרפה מהכאב שיחד עם הכול מיתגבר ואומר לעצמו הרגשות שלי טועים אולי אבל אני יודע שאהבתי אבל גם שנאתי וכעסתי והיתרגזתי הרבה לרוב בכתי ועשיתי מעצמי שקוף כאבים היו מוסתרים ולבד ישבתי וחשבתי על כול המר שהיא ..... ורוצה שיחזור המתוק לבד שכאבי בעצם שחורים שבעצם כואב לי יותר והלב פעום בום בום
מה איתכם? הרבה זמן לא היתי פה כתבתי לכם ומאז כלום לא ניאשר