היי

[snowgirl53]

היי

אני חדשה כאן ויש לי כמה שאלות קודם כל אני בת 15 ו9 חודשים בקיצור נכון שאומרים לאנשים לאהוב את עצמם כמו שהם אני לא יכולה לקבל את זה כי נגיד אתה שעיר קוף ואףגדול איך אפשר לאהוב את זה? ושאמרתם כאן שיוהבו אותך כמו שאתה אני ילדה שקטה מאוד ושדאני בחברה כל הזמן אומרים לי למה את לא מדברת וזה כבר מתחיל להפריע לי אבל פשוט אין לי מה להגיד ואני שונאת את איך שאני ניראת ואני מאוד קנאים למשל היתי רוצה להיות מישהי אחרת ואם אני רואה מישהי יפה והכל בבצפר אני אומרת הלווי והיא לא היתה קיימת או הלוי וטאני היתי היא וכשאני מגיעה לבית אני בוכה המון וכזה על כלום פשוט בא לי לבכות וזה לא פורק ממני כלום כי אני ממשכה לבכות שעתים שלוש רצוף.....תודה אם את יכולה לעזור לי במשו ואם לא אז גם...ביוש

 

[מיכל הררי]

הי snowgirl53 ../images/Emo140.gif

הי, קודם כל -

יש לי כיוון עבודה אפשרי שאולי יכול לעזור לך. את אוהבת לקרוא ספרים? יש כמה ספרי עבודה עצמית שיכולים מאד לעזור. את רוצה לשמוע? הביקורת העצמית שלנו נוסעת מתכנות שקיבלנו בבית. למדנו לבקר את עצמנו ולהשוות את עצמנו לאחרים. אפשר להשתחרר מזה

נ.ב. האם קראת חלק ממאמרי הפורום שיש כאן? אולי חלק מהמאמרים יוכלו לעזור

 

[snowgirl53]

אז ככה

אםקראתי עוד כמה מסרים שאת רושמת כל יום ואני לא כל כך אוהבת ספרים וגם אם תמליצי לי על אחד אני לא יקנה אותו כי ההורים שלי לא יביאו לי כסף ועוד כמה מישפטים כאן שאני לא מבינה אותם אם את אומרת שאת מחליטה מה יהיה בחיים שלך ואם יהיה לך טוב באותו יום אם אני מחליטה שמחר יהיה לי חבר אני יכולה להחליט אבל זה לא יההיה ככה ואי אפשר להחליט שהיום בבצפר יהיה כיף כי אם פתאום יבואו ויעליבו אותי או משו? אז הם לא מישפטים נכונים כל כך..לדעתי. ובבית לתגובות אני לא מאמינה לכלום אם אני מראה לאמא שלי תמונה של בר ראפאלי היא אומרת לי את יותר יאפה ואם אני שואלת את אבא שחלי בבוקר אם השער שלי בסדר הוא אומר כן בלי להסתכל אז אני לא מאמינה כבר לכולם שאומרים לי דברים.. גם לא בחוץ כי אם יגידו לי החברות יפה או משו כזה אם הם אומרות את זה כי הם חברות שלי? אז אני לא מאינה אני יאמין רק שבן מהכיתה שלי ייד לי דבר כזה או משו כזה

 

[מיכל הררי]

זה הולך אחרת...

זה לא שמישהו אומר לעצמו סתם כך שיהיה לו טוב, והוא לא עושה כלום בשביל זה, והוא גם לא באמת מאמין למה שהוא אומר והוא סתם אומר את זה, ואז יהיה לו טוב. אם מישהו רוצה שיהיה לו טוב, זה תהליך, ולא איזה סיסמה שהוא אומר לעצמו. זה דורש בין היתר גם ריפוי של מה שלא טוב לו בחיים. יש לנו יכולת ליצור עבורנו את המציאות הרצויה. אבל זה לא סתם קורה, אלא זה תהליך עם אקטיביות, כוונה, עבודה, ריפוי, הבנה של עצמנו, הבנה של העולם, הכרת עצמנו ועוד רכיבים נחמדים

באהבה

 

[misty10]

מסכימה לכל מילה ועוד משהו קטן

אני מסכימה לכל מילה שנכתבה פה על ידי הקודמת. משהו קטן נוסף זה שאולי חסר לך הרבה ובטונות ביטחון עצמי. ואת משדרת את זה בצורה חזקה: את לא מדברת בחברה (לדעתי האישית, לא יכול להיות שאדם בחברה אין לו אפילו מילה אחת להגיד לחברו), את שונאת את עצמך ואת המראה שלך עד כדי שהיית רוצה להיות מישהו אחר. את פשוט לא רואה את היופי שלך (ואני לא יודעת איך את נראית). להגיד מחר יהיה לי חבר בלי שאת מאמינה לזה ובלי שאת עושה משהו כדי שזה יקרה זה לא יקרה, ויכול להיות שגם אם תאמיני חזק זה לא יקרה מחר בדיוק, אבל אז, ורק אם את מאמינה, שלחת אנרגיה ליקום, והוא יחזור אליך חזרה בדמות חבר. תשאלי את עצמך מה היית רוצה לשנות בעצמך בצורתך החיצונית, ותשווי את זה למה שאת מרגישה בתחושות הפנימיות שלך, יכול להיות שדווקא אז תביני שאין שום מקום לשינוי, ואת נראית מצויין. תתחילי לעשות דברים להגברת הביטחון העצמי שלךך, ואת זה רק את תדעי מה לעשות (ואם את עדיין בלופ, תוכלי להעזר באיש מקצוע אם זה אפשרי למשל הפסיכולוגית בבית הספר תוכל לתת לך כיוון) אבל את העבודה את תצטרכי לעשות בעצמך. תבכי אם זה עוזר לך, אבל אם לא תנסי למצוא דרך אחרת לפרוק את הכאבים שלך, אולי לפתח הובי חדש כמו קרב מגע, שיוצא חלק מהאגרסיות, ואולי משהו שיתן לך היכרות עם אנשים חדשים שיתנו לך קצת פרספקטיבה שונה על עצמך... בהצלחה