היי..

[פשוט קייט]

היי..

שלום אני קייט (זה רק כינוי) ורציתי לשאול על כמה דברים לפני חצי שנה ויומיים (אני סופרת חחח) התחלתי דיאטה בהתחלה לא חשבתי שהיא תהיה כזו נוראית והכל.. אכלתי איזה 900 קלוריות ליום.. ובאה אלינו לכיתה דיאטנית, והיא אמרה ש800 קלוריות זה אנורקסיה ממש ודיי נבהלתי.. אבל אני הייתי כ"כ שמנה.. (אני עדין חושבת שאני כזו גם אחרי חצי שנה) ולא שמתי לב שתוך כמה חודשים ירדתי ל600 קלוריות.. ל400.. ל300.. והיום, הגעתי אפילו ל50 קלוריות ביום.. וזה מספיק. אחרי שאני אוכלת בא לי להקיא.. אני גם רואה אוכל בא לי להקיא.. אפילו בטלוויזיה זה עושה לי בחילה נוראית ואני לא מקיאה, הקיבה שלי הצטמצמה ואני לא מסוגלת להכיל הרבה, ההורים שלי דוחפים לי אוכל וכדורי ויטמינים נושרות לי השערות אני עושה מלא ספורט ואני נהייתי כ"כ חלשה.. אני לא רוצה לעצור את הדיאטה בחיים! אבל אני לא יודעת כבר מה לעשות ואני לא מספרת להורים שלי כמה אני אוכלת.. פעם היועצת בבית ספר גילתה שאני אוכלת 300 (כשהייתי אוכלת 300) ואמרה לאמא שלי ואמא שלי נבהלה, אז חמישים? :\ מה לעשות? סליחה על החפירה

 

[אלפקה פקה]

מצד אחד

את לא רוצה לעצור את הדיאטה בחיים. מצד שני, אני חושבת שמתחיל להיות ברור לך שזה מסלול שמוביל לכיוון אחד בלבד. גוף מקבלים רק אחד, ומה שאת עושה כרגע זה להרוג אותו לאט אבל בטוח. אפשר להיות רזים ולהיראות מצוין גם בלי לגרום לגוף את כל הנזקים הללו, חלקם עשויים להיות בלתי הפיכים. (אני מניחה למשל שתסכימי ששום גוף ושום משקל לא שווים אובדן פוריות ושלא תוכלי להביא ילדים. ויש נזקים אחרים). אני מציעה לך לפנות לפורום הפרעות אכילה, ושיוכלו לעזור לך לצאת מזה, לקבל עזרה ולחזור לאכילה בריאה. ובעיקר - שתלמדי לאהוב את עצמך בלי קשר למשקל שלך ולמה שאת אוכלת.

 

[פשוט קייט]

האמת.. זה לא שאני לא אוהבת את עצמי

אבל אני לא חושבת שאני נראית טוב.. אני חושבת שאני דיי מכוערת ושמנה למרות שאומרים לי שלא ובלה בלה בלה הלכתי לדיאטנית וכל מה שהיא עשתה זה לדחוף לי אוכל בלי הגבלה.. אני אוהבת את הדיאטה הזו כי אני לא אוכלת הרבה דברים, מה שגורם לי לא להרגיש את הבחילה הזו.. וגם אני אוהבת צומים וכל זה כי לא צריך לאכול.. :\ אני אוהבת ולא אוהבת את זה :\ ולכן כבר לא יודעת מה לעשות

 

[moran f]

פני לפורום ההוא

יש שם אנשים שמכירים בדיוק את מה שאת עוברת (מבפנים), והם יוכלו לעזור. אני יודעת שאת לא רוצה להפסיק, אבל כמו שאלפקה אמרה - גוף מקבלים רק אחד. ואם את רוצה לשמור עליו, אין לך באמת ברירה.

 

[Gspin]

דעתי

האלפקה צודקת מאוד ואולי העובדה שאת מכירה בבעיה, תוביל אותך להתעניין יותר ולהיות מודעת לנזק שאת עלולה לגרום לעצמך. הייתי ממליץ לך לרפרף במאמר הזה, כדי לקבל קוים מנחים כלליים ולעזור לעצמך לדעת יותר, בשונה מרוב האוכלוסיה. אני מבין שמדובר יותר במצב נפשי מאשר רציונאלי, אז גם אני מצטרף להמלצה לפנות לפורום הפרעות אכילה.

 

[גווניבר]

את לא אוהבת את עצמך,

כי את מרעיבה את עצמך למוות. כבר נושרות לך שערות, כנראה שבזמן הקרוב גם תאבדי לצמיתות את היכולת ללדת ילדים, אם בכלל תזכי לחיות עוד כמה שנים בשביל זה. את הולכת למות! תקלטי את זה. את הורגת את עצמך. אם את לא מתכוונת לפנות לפסיכולוג בקרוב, עדיף שתתכנני את הכיתוב למצבה שלך. את רוצה למות? כי את בדרך המהירה והבטוחה לשם.

 

[פשוט קייט]

תודה רבה על התגובות..