היי

[זואיzoe]

היי

היי
האם זה טריוויאלי שילדה בת 3 ו-8 חודשים ספרה עכשיו תוך כדי שיטוט בבית מ-1-100 כבדרך אגב? אח"כ המשיכה עד 109 ונמאס לה כשהבינה שאין לזה סוף....ההתפתחות שלה המנטלית מאד מאד מהירה.. א"ב כבר דיקלמה בגיל שנה ו-5. אני נכנסת לכאן מדי פעם לשאול כל מיני, למרות שאיני מעזה להיות חלק מהפורום עד אשר לא אבין לגמרי מה אני מגדלת בבית LOL תודה !

 

[apk]

בעיני זה לא טריוויאלי

היי
האם זה טריוויאלי שילדה בת 3 ו-8 חודשים ספרה עכשיו תוך כדי שיטוט בבית מ-1-100 כבדרך אגב? אח"כ המשיכה עד 109 ונמאס לה כשהבינה שאין לזה סוף....ההתפתחות שלה המנטלית מאד מאד מהירה.. א"ב כבר דיקלמה בגיל שנה ו-5. אני נכנסת לכאן מדי פעם לשאול כל מיני, למרות שאיני מעזה להיות חלק מהפורום עד אשר לא אבין לגמרי מה אני מגדלת בבית LOL תודה !

בעיני זה לא טריוויאלי
לפי מה שקראתי, המצופה מילד בגיל 4 זה לדעת לספור עד 20, אבל אני מחד נתקלתי במצב כאלה לא מעט גם בעבר (אני עצמי הייתי כזאת, ובגיל 4 לא רק שספרתי בלי הגבלה אלא גם בצעתי 4 פעולות חשבון בגבול ה-100), הן אצל בתי שבגיל 4 ספרה לפחות עד 1000 והן אצל אחרים, ומאידך נתקלתי גם בילדי גן חובה וכתה א שעדיין מתקשים לספור מעל ל-10. אז כנראה שמצבה של בתך באמת מיוחד, אבל לצערנו המדינה מתעלמת מהילדים המיוחדים הללו, לפחות לפני הגיעם לגיל 8.

 

[זואיzoe]

תודה רבה על תשובתך

בעיני זה לא טריוויאלי
לפי מה שקראתי, המצופה מילד בגיל 4 זה לדעת לספור עד 20, אבל אני מחד נתקלתי במצב כאלה לא מעט גם בעבר (אני עצמי הייתי כזאת, ובגיל 4 לא רק שספרתי בלי הגבלה אלא גם בצעתי 4 פעולות חשבון בגבול ה-100), הן אצל בתי שבגיל 4 ספרה לפחות עד 1000 והן אצל אחרים, ומאידך נתקלתי גם בילדי גן חובה וכתה א שעדיין מתקשים לספור מעל ל-10. אז כנראה שמצבה של בתך באמת מיוחד, אבל לצערנו המדינה מתעלמת מהילדים המיוחדים הללו, לפחות לפני הגיעם לגיל 8.

תודה רבה על תשובתך
אני שמחה שקיים הפורום הזה, בו אפשר לשאול שאלות באמת בלי רצון או צורך מיוחד להשוויץ, אלא ממש מתוך תהיה לדעת...

 

[חתלתול היחידה]

כן. זה לא מצב רגיל

תודה רבה על תשובתך
אני שמחה שקיים הפורום הזה, בו אפשר לשאול שאלות באמת בלי רצון או צורך מיוחד להשוויץ, אלא ממש מתוך תהיה לדעת...

כן. זה לא מצב רגיל
ייתכן בהחלט שלביתך כישרון מיוחד בתחום החשבון והמתמטיקה. הרבה נחת, ורק תיהני ממנה...תאמיני לי שזה הכי חשוב.

 

[apk]

בעיני זה לא טריוויאלי

היי
האם זה טריוויאלי שילדה בת 3 ו-8 חודשים ספרה עכשיו תוך כדי שיטוט בבית מ-1-100 כבדרך אגב? אח"כ המשיכה עד 109 ונמאס לה כשהבינה שאין לזה סוף....ההתפתחות שלה המנטלית מאד מאד מהירה.. א"ב כבר דיקלמה בגיל שנה ו-5. אני נכנסת לכאן מדי פעם לשאול כל מיני, למרות שאיני מעזה להיות חלק מהפורום עד אשר לא אבין לגמרי מה אני מגדלת בבית LOL תודה !

בעיני זה לא טריוויאלי
לפי מה שקראתי, המצופה מילד בגיל 4 זה לדעת לספור עד 20, אבל אני מחד נתקלתי במצב כאלה לא מעט גם בעבר (אני עצמי הייתי כזאת, ובגיל 4 לא רק שספרתי בלי הגבלה אלא גם בצעתי 4 פעולות חשבון בגבול ה-100), הן אצל בתי שבגיל 4 ספרה לפחות עד 1000 והן אצל אחרים, ומאידך נתקלתי גם בילדי גן חובה וכתה א שעדיין מתקשים לספור מעל ל-10. אז כנראה שמצבה של בתך באמת מיוחד, אבל לצערנו המדינה מתעלמת מהילדים המיוחדים הללו, לפחות לפני הגיעם לגיל 8.

 

[shani74]

לעניות דעתי, זה בעיקר מראה שיש לה סבלנות

היי
האם זה טריוויאלי שילדה בת 3 ו-8 חודשים ספרה עכשיו תוך כדי שיטוט בבית מ-1-100 כבדרך אגב? אח"כ המשיכה עד 109 ונמאס לה כשהבינה שאין לזה סוף....ההתפתחות שלה המנטלית מאד מאד מהירה.. א"ב כבר דיקלמה בגיל שנה ו-5. אני נכנסת לכאן מדי פעם לשאול כל מיני, למרות שאיני מעזה להיות חלק מהפורום עד אשר לא אבין לגמרי מה אני מגדלת בבית LOL תודה !

לעניות דעתי, זה בעיקר מראה שיש לה סבלנות
אני לא רואה הבדל גדול בין ספירה עד 30, עד 50, עד 100, וכו' (והאמת שגם לא בין מנייה עד המספרים האלה - ספירה היא דקלום, ומנייה, ברגע שהבנת את הפרינציפ - אז שוב אין ממש הבדל בין המספרים). יש הבדל בין "מעין מנייה" עד מספר קטן - כלומר זיהוי אם מדובר ב-2 או ב-3 (ולעתים גם מספרים גדולים יותר) על ידי התבוננות בכמות, לבין מניה ממשית (שיודעים שצריך להתחיל ב-1, שיש סדר קבוע של המספרים, ושכל פריט מונים בדיוק פעם אחת) - ויש גם אספקטים נוספים, כמו שימור (למשל, שאם מזיזים את הפריטים למקומות אחרים, זה עדיין אותו מספר), שצריך להבין, אבל מעבר לכך, לא נראה לי שמשנה המספר המדויק. מה לגבי חיבור וחיסור?

 

[זואיzoe]

חיבור וחיסור

לעניות דעתי, זה בעיקר מראה שיש לה סבלנות
אני לא רואה הבדל גדול בין ספירה עד 30, עד 50, עד 100, וכו' (והאמת שגם לא בין מנייה עד המספרים האלה - ספירה היא דקלום, ומנייה, ברגע שהבנת את הפרינציפ - אז שוב אין ממש הבדל בין המספרים). יש הבדל בין "מעין מנייה" עד מספר קטן - כלומר זיהוי אם מדובר ב-2 או ב-3 (ולעתים גם מספרים גדולים יותר) על ידי התבוננות בכמות, לבין מניה ממשית (שיודעים שצריך להתחיל ב-1, שיש סדר קבוע של המספרים, ושכל פריט מונים בדיוק פעם אחת) - ויש גם אספקטים נוספים, כמו שימור (למשל, שאם מזיזים את הפריטים למקומות אחרים, זה עדיין אותו מספר), שצריך להבין, אבל מעבר לכך, לא נראה לי שמשנה המספר המדויק. מה לגבי חיבור וחיסור?

חיבור וחיסור
היא פחות או יותר יודעת את החיבור של כל מיני ספרות עד 10.. לא תמיד התשובה קופצת לה במיידית, לעיתים היא צריכה לחשוב רגע.. אבל 90% יוצא לה טוב

 

[shani74]

אולי זה נובע מכך שהבת שלי קטנה בשנה

חיבור וחיסור
היא פחות או יותר יודעת את החיבור של כל מיני ספרות עד 10.. לא תמיד התשובה קופצת לה במיידית, לעיתים היא צריכה לחשוב רגע.. אבל 90% יוצא לה טוב

אולי זה נובע מכך שהבת שלי קטנה בשנה
אבל התאור שלך (שהיא פחות או יותר יודעת) נשמע לי קצת משונה - כאילו היא שיננה את החיבור במקום להבין. איך היא למדה לחבר ולחסר? אצלנו זה בא מהילדה - כשהיא הייתה בת שנתיים וחצי טיילנו חזרה מהגן והיא אמרה שיש 3 מכוניות בחנייה, ושאם אחת תיסע יישארו 2, ומאז כשהיא אומרת משהו כזה אני לפעמים משתפת פעולה ומוסיפה לה שאלות. גם לה לפעמים לוקח זמן לחשב בראש, אבל לא כי היא מנסה להיזכר בתשובה, אלא כי היא עושה איזשהו חישוב (לכי תדעי מה היא עושה שם בדיוק). נראה לי שאם הבת שלך לא מבינה לגמרי את מושג המספר (לא הצלחתי להבין לגמרי מהתאור שלך אם כן או לא - לא הבנתי אפילו מה המצב שלה במנייה לעומת ספירה) אז חבל לתת לה לשנן תרגילי חיבור ללא הבנה, כי נראה לי שיש סיכוי שזה עלול אפילו להזיק בהמשך להבנה המתמטית שלה - אולי תתמקדי איתה קצת יותר בהבנת המספרים לפני שאת שואלת אותה תרגילי חיבור (למשל תשאלי איפה יש יותר, וכו')?

 

[apk]

אגב, זכירת תוצאות בראש

אולי זה נובע מכך שהבת שלי קטנה בשנה
אבל התאור שלך (שהיא פחות או יותר יודעת) נשמע לי קצת משונה - כאילו היא שיננה את החיבור במקום להבין. איך היא למדה לחבר ולחסר? אצלנו זה בא מהילדה - כשהיא הייתה בת שנתיים וחצי טיילנו חזרה מהגן והיא אמרה שיש 3 מכוניות בחנייה, ושאם אחת תיסע יישארו 2, ומאז כשהיא אומרת משהו כזה אני לפעמים משתפת פעולה ומוסיפה לה שאלות. גם לה לפעמים לוקח זמן לחשב בראש, אבל לא כי היא מנסה להיזכר בתשובה, אלא כי היא עושה איזשהו חישוב (לכי תדעי מה היא עושה שם בדיוק). נראה לי שאם הבת שלך לא מבינה לגמרי את מושג המספר (לא הצלחתי להבין לגמרי מהתאור שלך אם כן או לא - לא הבנתי אפילו מה המצב שלה במנייה לעומת ספירה) אז חבל לתת לה לשנן תרגילי חיבור ללא הבנה, כי נראה לי שיש סיכוי שזה עלול אפילו להזיק בהמשך להבנה המתמטית שלה - אולי תתמקדי איתה קצת יותר בהבנת המספרים לפני שאת שואלת אותה תרגילי חיבור (למשל תשאלי איפה יש יותר, וכו')?

אגב, זכירת תוצאות בראש
אני בהחלט מסכימה איתך שההבנה חשובה יותר. אבל מרגע שהילד הפנים את העקרון, חשוב להפנים לו כן גם את הצורך לזכור תוצאות שהן בשימוש נפוץ יותר או מקלות בחישובים אחרים. למשל, זה ש-25 זה רבע של 100 זו לא פעולה שכל פעם צריך לחשב מחדש, נכון יותר לזכור אותה, וגם למשל את זה ש-100 זה חמישית של 500 ואז קל יותר להגיע לרבע של ה-500. לאמר לילד כל פעם לחשב מחדש את אותו התרגיל, זה לא רעיון נכון לדעתי. אני היום מפנימה לשירילי שתזכור תוצאות שכבר חשבה בעבר, ולכן, אם משהו חשבה בעבר פעמיים 3 נכון, ועדיין לא ממש זוכרת (ובעתיד תוכל להפיק את התוצאה מהמחשבון) את התוצאה הזאת אני מעדיפה לאמר לה ושהיא תבצע את יתר החישוב בהסתמך על התוצאה הזאת (אני מאמינה שגם שמיעה מכניסה לזכרון).

 

[נטשה הרציונלית]

מסכימה

אגב, זכירת תוצאות בראש
אני בהחלט מסכימה איתך שההבנה חשובה יותר. אבל מרגע שהילד הפנים את העקרון, חשוב להפנים לו כן גם את הצורך לזכור תוצאות שהן בשימוש נפוץ יותר או מקלות בחישובים אחרים. למשל, זה ש-25 זה רבע של 100 זו לא פעולה שכל פעם צריך לחשב מחדש, נכון יותר לזכור אותה, וגם למשל את זה ש-100 זה חמישית של 500 ואז קל יותר להגיע לרבע של ה-500. לאמר לילד כל פעם לחשב מחדש את אותו התרגיל, זה לא רעיון נכון לדעתי. אני היום מפנימה לשירילי שתזכור תוצאות שכבר חשבה בעבר, ולכן, אם משהו חשבה בעבר פעמיים 3 נכון, ועדיין לא ממש זוכרת (ובעתיד תוכל להפיק את התוצאה מהמחשבון) את התוצאה הזאת אני מעדיפה לאמר לה ושהיא תבצע את יתר החישוב בהסתמך על התוצאה הזאת (אני מאמינה שגם שמיעה מכניסה לזכרון).

מסכימה
אני אפילו הצעתי לבת שלי לזכור ששמונה ועוד שש שווה ארבע עשרה ושמונה ועוד שבע שווה חמש עשרה...חוסך זמן. האמת, קצת מפתיע אותי שהיא לא זכרה את זה "לבד" באופן "טבעי", הרי בדברים אחרים יש לה זכרון פנומנלי ממש... לך תבין איך המוח עובד.

 

[זואיzoe]

אני לא נותנת לה תרגילי חשבון בכלל

אולי זה נובע מכך שהבת שלי קטנה בשנה
אבל התאור שלך (שהיא פחות או יותר יודעת) נשמע לי קצת משונה - כאילו היא שיננה את החיבור במקום להבין. איך היא למדה לחבר ולחסר? אצלנו זה בא מהילדה - כשהיא הייתה בת שנתיים וחצי טיילנו חזרה מהגן והיא אמרה שיש 3 מכוניות בחנייה, ושאם אחת תיסע יישארו 2, ומאז כשהיא אומרת משהו כזה אני לפעמים משתפת פעולה ומוסיפה לה שאלות. גם לה לפעמים לוקח זמן לחשב בראש, אבל לא כי היא מנסה להיזכר בתשובה, אלא כי היא עושה איזשהו חישוב (לכי תדעי מה היא עושה שם בדיוק). נראה לי שאם הבת שלך לא מבינה לגמרי את מושג המספר (לא הצלחתי להבין לגמרי מהתאור שלך אם כן או לא - לא הבנתי אפילו מה המצב שלה במנייה לעומת ספירה) אז חבל לתת לה לשנן תרגילי חיבור ללא הבנה, כי נראה לי שיש סיכוי שזה עלול אפילו להזיק בהמשך להבנה המתמטית שלה - אולי תתמקדי איתה קצת יותר בהבנת המספרים לפני שאת שואלת אותה תרגילי חיבור (למשל תשאלי איפה יש יותר, וכו')?

אני לא נותנת לה תרגילי חשבון בכלל
היא לבד אומרת לי ש-2+2=4 ואיזה מפגר יובל המבולבל שאומר שזה 3. כל מה שקשור ללמידה, הן של מספרים, שפות וגם של עברית, מאד מאד מרתקים אותה וכל מה שהיא עושה בנדון בא ממנה. אני בכלל בעד שתמשיך לעשות פאזלים מהר כמו שהיא יודעת ושתבנה בלגו עוד ארמון לנסיכה סופי (צדקה..) ושתהיה ילדה כמה שאפשר. אם משהו בא, הוא לגמרי בא ממנה.

 

[נטשה הרציונלית]

אני חושבת שזה כן מצביע על משהו

לעניות דעתי, זה בעיקר מראה שיש לה סבלנות
אני לא רואה הבדל גדול בין ספירה עד 30, עד 50, עד 100, וכו' (והאמת שגם לא בין מנייה עד המספרים האלה - ספירה היא דקלום, ומנייה, ברגע שהבנת את הפרינציפ - אז שוב אין ממש הבדל בין המספרים). יש הבדל בין "מעין מנייה" עד מספר קטן - כלומר זיהוי אם מדובר ב-2 או ב-3 (ולעתים גם מספרים גדולים יותר) על ידי התבוננות בכמות, לבין מניה ממשית (שיודעים שצריך להתחיל ב-1, שיש סדר קבוע של המספרים, ושכל פריט מונים בדיוק פעם אחת) - ויש גם אספקטים נוספים, כמו שימור (למשל, שאם מזיזים את הפריטים למקומות אחרים, זה עדיין אותו מספר), שצריך להבין, אבל מעבר לכך, לא נראה לי שמשנה המספר המדויק. מה לגבי חיבור וחיסור?

אני חושבת שזה כן מצביע על משהו
לא יודעת אם כשרון בחשבון או סתם תפיסה טובה, אבל זה לא נראה לי טריוויאלי. בתור אחת שמגדלת ילדות שאינן מחוננות בתחום המתמטי, אני יכולה להגיד, שהשלב שבו הן הפסיקו עם ה"עשרים ועשר" וה"שלושים ועשר" הגיע אצלם בוודאות אחרי גיל 4 (לא אזכור בדיוק מתי) - וגם אז הם היו צריכות כל פעם תזכורות: "שישים ותשע... אההה... אמא, מה בא אחרי שישים ותשע ?"

 

[ציפי ג]

זה לא טריויאלי

היי
האם זה טריוויאלי שילדה בת 3 ו-8 חודשים ספרה עכשיו תוך כדי שיטוט בבית מ-1-100 כבדרך אגב? אח"כ המשיכה עד 109 ונמאס לה כשהבינה שאין לזה סוף....ההתפתחות שלה המנטלית מאד מאד מהירה.. א"ב כבר דיקלמה בגיל שנה ו-5. אני נכנסת לכאן מדי פעם לשאול כל מיני, למרות שאיני מעזה להיות חלק מהפורום עד אשר לא אבין לגמרי מה אני מגדלת בבית LOL תודה !

זה לא טריויאלי
אבל לא כל כך נדיר. ומה זה משנה?

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo45.gif זה נחמד מאד.

זה לא טריויאלי
אבל לא כל כך נדיר. ומה זה משנה?

זה נחמד מאד.