lashlushon
New member
היי...
היי...
אני לא נמצא פה יותר מדי, או בכלל, בפורומים, אבל בכל זאת, חשבתי להציג פה מאמר שכתבתי לפני שנתיים בערך, והייתי רוצה לקבל חוות דעת. אז קודם כל, אני אביתר, בן 16 מאזור המרכז, והמאמר שכתבתי מתעסק בתחום הטכני של 'אם גיליתם שילדכם הוא מחונן בגיל צעיר, איך תקדמו אותו'. הבאתי במאמר כמה דוגמאות, אבל השארתי את הנושא הכללי פתוח. שוב, אני מצפה לחוות דעת שונות... גיליתים שילדכם מחונן, מה עליכם לעשות עכשיו? זאת שאלה ששואלים את עצמם הורים רבים המגלים שילדם נמצא מעל הממוצע בסקאלת האינטיליגנציה; לאחר תגליתם המדהימה, הורים רבים רוצים שבנם המחונן יהיה גאון בתחום מסויים באופן הלא ניתן לשיעור, ולא שמים לב לרצונו של הילד. חלק מן ההורים רוצים שבנם יהיה המוצארט הבא ומחדירים בו את כל מה שיוכלו בתחום הפסנתר, והורים אחרים ירצו את בנם כמו איינשטיין וילמדו אותו חשבון, דבר שאולי לא יעניין אותו בכלל. במקום להחדיר לבן נושא כלשהו כמו קריאה, כתיבה, נגינה חשבון ועוד, על ההורים ללמד את הילד את הבסיס של תחומים רבים ושונים, עם היכולת לבחור. אביא כמה דוגמאות לצורה נכונה לחיזוק הילד להתפתחות אישית בתחומים בהם הוא רוצה לעסוק. דבר ראשון, על ההורים לתת לילד מגוון, ולסמוך עליו שבחירתו תהיה הבחירה המתאימה ביותר. הדבר אומר שעל ההורים לקרב את הילד לנושאים רבים, ומנסיונו שלו, הוא יבחר מה הדבר שמתאים לו ביותר. .:.כיצד לתת לילד את המגוון לו הוא זקוק?.:. בתחילה, על ההורים לבחור את התחומים בהם הם רוצים לתת לילד את המגוון לקידום עצמי-ניקח לדוגמא את הנושאים הבאים: נגינה, חשבון, קריאה וכתיבה. הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות הוא: בחירת דרך לימוד ובחירת מורה- אף הורה לא רוצה שהבן שלו יקבל רגשי נחיתות, ולכן צריך לבחור את המורה ואת שיטת הלימוד בקפידה. אין לגעור בבן על כך שהוא לא מצליח לבצע משימה כלשהי, אלא לשבח אותו כשהוא מצליח. אותו דבר עם המורה, צריך לבחור מורה אשר יש לו ניסיון עם ילדים, ויש להדריך אותו לגבי מה שההורים רוצים שהילד ילמד. לפעמים המורה הכי טוב יהיה אביו או אימו של הבן, שכן, הם מכירים את צרכיו הכי טוב, ומבינים אותו בצורה הכי טובה. נגינה: אחלק את הנושא לשני שלבים- בחירת כלי נגינה והלימוד. 1.בחירת כלי נגינה: לוקחים את הילד אל חנות לכלי נגינה ומציגים בפניו את הכלים בהם הוא מסוגל לנגן, ומשמיעים לו מנגינות פשוטות מכל כלי, בכדי שיבחר את הכלי החביב עליו ביותר מבין כולם. 2.הלימוד: אתם לא רוצים להפגיז בילדיכם יצירות כבדות ומסובכות, או שיישאר תמיד בתחום הנגינה, אתם רוצים לתת לו לבחור בעצמו מה טוב ומה כדאי בשבילו. מה שצריך ללמד את הילד זה רק את הבסיס בלבד, ללמד אותו להפיק את התווים בעל פה, ושיוכל לזכור מנגינות פשוטות וקלילות שמשמיעים בגל הילדים. חשבון: הלימוד: לימוד הבן לא צריכה להיות פעולה מסובכת, שכן מה שהוא צריך ללמוד זה את הבסיס בלבד ועל המורה שלו ללמד אותו לענות על תשובות, אלא לפתור אותן. במקרים רבים הילד לומד בעל פה את התשובה לתרגיל בשביל לרצות את המורה שלו, וכשישאלו אותו כמה זה 1+1 הוא יגיד 2 כי הוא יודע את התשובה, ולא בגלל שהוא הבין למה זה 2. המטרה היא שהילד יקבל חשיבה כמותית וידע למה התשובה היא כזו. חשיבה כמותית מומלץ להעניק לילד על ידי פריטים שהוא מכיר מחיי היום-יום, לדוגמא: קבוצת צעצועים שעליה מבצעים את הפעולות החשבוניות. קריאה וכתיבה: הלימוד: הלימוד בתחום זה יחולק לשלבים שונים, בהם כל אחד יקדם את התהליך לקראת קריאה וכתיבה. 1. הכרות עם האותיות: הדבר הראשון שיש ללמד את הילד הוא זיהוי האותיות על פי צורה ושם, כך שאם אדם כלשהו יגיד לילד את שם האות, הוא יוכל לצייר לו אותה על הנייר, ואם הוא יראה לילד תמונה של האות, הילד ידע לקרוא לה בשם. תהליך זה הוא תהליך דיי פשוט של למידה, הכללה, למידה והבחנה. בתחילה, על המורה ללמד את הילד את המושג אותיות, ואת ההגדרה של המילה, בה הילד יבין שאותיות הן סימנים כלשהם המרכיבים מילה. לאחר מכן, על המורה לעבוד עם הבן על אות אחת בכל פעם. לצייר לו אותה על נייר, ולכנות אותה בשם. אחרי מספר חזרות על התהליך, כשהילד ידע לזהות את האות בעל-פה, יוכל המורה לעבור עם התלמיד לאות הבאה, וכו'. כשהילד מכיר את כל האותיות בנפרד, יש לעשות לו מעין 'מבחן' בו עליו לחזור על האותיות שכבר למד ולראות אם יש צורך לחזרה כלשהי, אם אין צורך, אפשר להתקדם. עכשיו צריך ללמד את הילד להבחין בין האותיות, ואת זה יש לעשות על ידי הצגת שתים-שלוש אותיות יחדיו ולבקש מהילד לכנות כל אחת בשם, ועם הזמן לעלות במספר האותיות. 2. הגיית האות, והברות שונות: לאחר שהילד מכיר את כל האותיות על פי שם וצורה, עליו ללמוד את המשמעות הנהגית של כל אות. בתהליך זה על המורה ללמד את הילד את הצליל אשר האות מפיקה בכמה שלבים. -על המורה ללמד את הילד שמעבר לשם ולצורה של האות, יש לה גם תכונות נוספות. בין היתר, שיש להן צורת הגיהה מסויימת, וכל אות נשמעת אחרת. -לאחר שהילד הבין שהאותיות נשמעות אחרת, על המורה ללמד את התלמיד איך כל אות נשמעת, ואת זה בדומה להיכירות עם האותיות, צריך לעשות לאט לאט, אות אות. -כשהילד למד את הצורה בה נשמעת כל אות, יש לעבור איתו על ההברות, וללמד אותו את הצלילים שכל אות מסוגלת להפיק. 3.הגיית מילים: שלב זה הוא שלב מעט יותר ארוך, אך הוא חשוב ביותר. על המורה לקרוא ביחד עם הילד ספרים הכתובים באותיות גדולות ובמילים קצרות. לאחר זמן מה, על המורה לדרוש מהילד בעדינות לקרוא את המילים בעצמו, וכשהוא לא מצליח, על המורה לקרוא את המילה ולתת לילד לנסות לקרוא שוב את המשפט מתחילתו. 4.זיהוי וכתיבת מילים: לאחר שהילד למד להגות מילים, עליו ללמוד לזהות אותן. על המורה לתת לתלמיד ספר(או מילון מיוחד לילדים המכיל מילים פשוטות וגדולות), ולתת לו למצוא מילים שהוא מכיר. סביר להניח שהילד לא יכיר מילים, ולכן על המורה לעזור לו למצוא מילים כמו- אבא, אמא, כלב, אח וכו'. לאחר שהוא למד לזהות מילים שונות ולהבין אותם, על המורה לתת לו לכתוב אותן, ולאחר הצלחות שונות, עליו להעלות את רמת המילים הניתנות בקצת. ארבעת השלבים האלו הם אולי ארוכים, אך בכל זאת, הם הבסיס של הקריאה והכתיבה ולכן הם חיוניים. לאחר שבנכם קיבל מגוון, הוא יוכל לבחור את הנושא שהוא רוצה להתמקד בו ולהתפתח, ואם הוא לא רוצה להתקדם באחד מן הנושאים שבחרתם, לא נורא, תוכלו לבחור נושאים אחרים שאולי יעניינו אותו יותר. אם אתם לא בטוחים מה הילד שלכם יאהב, אולי כדאי שתשתפו אותו, ותשאלו אותו מהם הנושאים שיעניינו אותו.
היי...
אני לא נמצא פה יותר מדי, או בכלל, בפורומים, אבל בכל זאת, חשבתי להציג פה מאמר שכתבתי לפני שנתיים בערך, והייתי רוצה לקבל חוות דעת. אז קודם כל, אני אביתר, בן 16 מאזור המרכז, והמאמר שכתבתי מתעסק בתחום הטכני של 'אם גיליתם שילדכם הוא מחונן בגיל צעיר, איך תקדמו אותו'. הבאתי במאמר כמה דוגמאות, אבל השארתי את הנושא הכללי פתוח. שוב, אני מצפה לחוות דעת שונות... גיליתים שילדכם מחונן, מה עליכם לעשות עכשיו? זאת שאלה ששואלים את עצמם הורים רבים המגלים שילדם נמצא מעל הממוצע בסקאלת האינטיליגנציה; לאחר תגליתם המדהימה, הורים רבים רוצים שבנם המחונן יהיה גאון בתחום מסויים באופן הלא ניתן לשיעור, ולא שמים לב לרצונו של הילד. חלק מן ההורים רוצים שבנם יהיה המוצארט הבא ומחדירים בו את כל מה שיוכלו בתחום הפסנתר, והורים אחרים ירצו את בנם כמו איינשטיין וילמדו אותו חשבון, דבר שאולי לא יעניין אותו בכלל. במקום להחדיר לבן נושא כלשהו כמו קריאה, כתיבה, נגינה חשבון ועוד, על ההורים ללמד את הילד את הבסיס של תחומים רבים ושונים, עם היכולת לבחור. אביא כמה דוגמאות לצורה נכונה לחיזוק הילד להתפתחות אישית בתחומים בהם הוא רוצה לעסוק. דבר ראשון, על ההורים לתת לילד מגוון, ולסמוך עליו שבחירתו תהיה הבחירה המתאימה ביותר. הדבר אומר שעל ההורים לקרב את הילד לנושאים רבים, ומנסיונו שלו, הוא יבחר מה הדבר שמתאים לו ביותר. .:.כיצד לתת לילד את המגוון לו הוא זקוק?.:. בתחילה, על ההורים לבחור את התחומים בהם הם רוצים לתת לילד את המגוון לקידום עצמי-ניקח לדוגמא את הנושאים הבאים: נגינה, חשבון, קריאה וכתיבה. הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות הוא: בחירת דרך לימוד ובחירת מורה- אף הורה לא רוצה שהבן שלו יקבל רגשי נחיתות, ולכן צריך לבחור את המורה ואת שיטת הלימוד בקפידה. אין לגעור בבן על כך שהוא לא מצליח לבצע משימה כלשהי, אלא לשבח אותו כשהוא מצליח. אותו דבר עם המורה, צריך לבחור מורה אשר יש לו ניסיון עם ילדים, ויש להדריך אותו לגבי מה שההורים רוצים שהילד ילמד. לפעמים המורה הכי טוב יהיה אביו או אימו של הבן, שכן, הם מכירים את צרכיו הכי טוב, ומבינים אותו בצורה הכי טובה. נגינה: אחלק את הנושא לשני שלבים- בחירת כלי נגינה והלימוד. 1.בחירת כלי נגינה: לוקחים את הילד אל חנות לכלי נגינה ומציגים בפניו את הכלים בהם הוא מסוגל לנגן, ומשמיעים לו מנגינות פשוטות מכל כלי, בכדי שיבחר את הכלי החביב עליו ביותר מבין כולם. 2.הלימוד: אתם לא רוצים להפגיז בילדיכם יצירות כבדות ומסובכות, או שיישאר תמיד בתחום הנגינה, אתם רוצים לתת לו לבחור בעצמו מה טוב ומה כדאי בשבילו. מה שצריך ללמד את הילד זה רק את הבסיס בלבד, ללמד אותו להפיק את התווים בעל פה, ושיוכל לזכור מנגינות פשוטות וקלילות שמשמיעים בגל הילדים. חשבון: הלימוד: לימוד הבן לא צריכה להיות פעולה מסובכת, שכן מה שהוא צריך ללמוד זה את הבסיס בלבד ועל המורה שלו ללמד אותו לענות על תשובות, אלא לפתור אותן. במקרים רבים הילד לומד בעל פה את התשובה לתרגיל בשביל לרצות את המורה שלו, וכשישאלו אותו כמה זה 1+1 הוא יגיד 2 כי הוא יודע את התשובה, ולא בגלל שהוא הבין למה זה 2. המטרה היא שהילד יקבל חשיבה כמותית וידע למה התשובה היא כזו. חשיבה כמותית מומלץ להעניק לילד על ידי פריטים שהוא מכיר מחיי היום-יום, לדוגמא: קבוצת צעצועים שעליה מבצעים את הפעולות החשבוניות. קריאה וכתיבה: הלימוד: הלימוד בתחום זה יחולק לשלבים שונים, בהם כל אחד יקדם את התהליך לקראת קריאה וכתיבה. 1. הכרות עם האותיות: הדבר הראשון שיש ללמד את הילד הוא זיהוי האותיות על פי צורה ושם, כך שאם אדם כלשהו יגיד לילד את שם האות, הוא יוכל לצייר לו אותה על הנייר, ואם הוא יראה לילד תמונה של האות, הילד ידע לקרוא לה בשם. תהליך זה הוא תהליך דיי פשוט של למידה, הכללה, למידה והבחנה. בתחילה, על המורה ללמד את הילד את המושג אותיות, ואת ההגדרה של המילה, בה הילד יבין שאותיות הן סימנים כלשהם המרכיבים מילה. לאחר מכן, על המורה לעבוד עם הבן על אות אחת בכל פעם. לצייר לו אותה על נייר, ולכנות אותה בשם. אחרי מספר חזרות על התהליך, כשהילד ידע לזהות את האות בעל-פה, יוכל המורה לעבור עם התלמיד לאות הבאה, וכו'. כשהילד מכיר את כל האותיות בנפרד, יש לעשות לו מעין 'מבחן' בו עליו לחזור על האותיות שכבר למד ולראות אם יש צורך לחזרה כלשהי, אם אין צורך, אפשר להתקדם. עכשיו צריך ללמד את הילד להבחין בין האותיות, ואת זה יש לעשות על ידי הצגת שתים-שלוש אותיות יחדיו ולבקש מהילד לכנות כל אחת בשם, ועם הזמן לעלות במספר האותיות. 2. הגיית האות, והברות שונות: לאחר שהילד מכיר את כל האותיות על פי שם וצורה, עליו ללמוד את המשמעות הנהגית של כל אות. בתהליך זה על המורה ללמד את הילד את הצליל אשר האות מפיקה בכמה שלבים. -על המורה ללמד את הילד שמעבר לשם ולצורה של האות, יש לה גם תכונות נוספות. בין היתר, שיש להן צורת הגיהה מסויימת, וכל אות נשמעת אחרת. -לאחר שהילד הבין שהאותיות נשמעות אחרת, על המורה ללמד את התלמיד איך כל אות נשמעת, ואת זה בדומה להיכירות עם האותיות, צריך לעשות לאט לאט, אות אות. -כשהילד למד את הצורה בה נשמעת כל אות, יש לעבור איתו על ההברות, וללמד אותו את הצלילים שכל אות מסוגלת להפיק. 3.הגיית מילים: שלב זה הוא שלב מעט יותר ארוך, אך הוא חשוב ביותר. על המורה לקרוא ביחד עם הילד ספרים הכתובים באותיות גדולות ובמילים קצרות. לאחר זמן מה, על המורה לדרוש מהילד בעדינות לקרוא את המילים בעצמו, וכשהוא לא מצליח, על המורה לקרוא את המילה ולתת לילד לנסות לקרוא שוב את המשפט מתחילתו. 4.זיהוי וכתיבת מילים: לאחר שהילד למד להגות מילים, עליו ללמוד לזהות אותן. על המורה לתת לתלמיד ספר(או מילון מיוחד לילדים המכיל מילים פשוטות וגדולות), ולתת לו למצוא מילים שהוא מכיר. סביר להניח שהילד לא יכיר מילים, ולכן על המורה לעזור לו למצוא מילים כמו- אבא, אמא, כלב, אח וכו'. לאחר שהוא למד לזהות מילים שונות ולהבין אותם, על המורה לתת לו לכתוב אותן, ולאחר הצלחות שונות, עליו להעלות את רמת המילים הניתנות בקצת. ארבעת השלבים האלו הם אולי ארוכים, אך בכל זאת, הם הבסיס של הקריאה והכתיבה ולכן הם חיוניים. לאחר שבנכם קיבל מגוון, הוא יוכל לבחור את הנושא שהוא רוצה להתמקד בו ולהתפתח, ואם הוא לא רוצה להתקדם באחד מן הנושאים שבחרתם, לא נורא, תוכלו לבחור נושאים אחרים שאולי יעניינו אותו יותר. אם אתם לא בטוחים מה הילד שלכם יאהב, אולי כדאי שתשתפו אותו, ותשאלו אותו מהם הנושאים שיעניינו אותו.