היי ...

[adishay16]

היי ...

השבוע אני וחבר שלי נפרדנו אחרי תקופה מאוד ארוכה (למעלה משנה וחצי..) ואני ממש חייבת לפרוק את מה שאני מרגישה... תמיד ברגעים כאלה אני מרגישה בחסרונה של אמא.. למה אני לא יכולה שתהיה לי חברה טובה לדבר איתה?! תמיד נראה לי שאם היא הייתה בחיים הכל היה ככ טוב הרבה יותר קל הכל... שבוע הבא יש לי מבדקים לקצונה ואני מאוד רוצה לצאת- ואני מרגישה שעכשיו זו מעין נקודת מפנה בחיים שלי גם סיום הקשר הזה וגם לקיחת ההחלטה אם אני באמת רוצה לתרום עוד מעצמי ומזמני למען המדינה. אני מפחדת שהמשבר הזה בחיי יפגע בי ובתוכניות שלי לעתיד. אני מרגישה שבשביל ילדה בת 19 כולה עברתי יותר מדי דברים. אולי זה לטובה אני הרבה יותר חזקה עכשיו אבל לא פעם אני שואלת את עצמי למה זה מגיע לי?! מה עשיתי רע למישהו?! אני ככ רוצה שאמא תהיה ותנחה אותי ותעזור לי ותייעץ לי ותחבק אותי...

 

[סְקָאלִי]

עדי!!!

את מאמינה לי שבדיוק היום חשבתי עליך? שמזמן לא ראיתי אותך פה. אז קודם כל, טוב לראות אותך! צר לי שמצב רוח שפוף מעט. טבעי ביותר במרגישים צורך באמא ברגעים הקשים. לאן נוטה דעתך בענין הקצונה? רוצה להתלבט ביחד איתנו? לבינתיים חיבוק גדול

 

[galiagoren]

שלום עדי

קודם כל, תהיי חזקה.... גם אני מתגעגעת לחברה של אמא, שללא ספק היתה מחבקת אותך, ומרגיעה, ואומרת שעוד תמצאי מישהו שתאהבי, ויהיה טוב. מישהי פה בפורום אמרה שכדאי לכתוב לה, כאילו שהיא פה, לספר הכל. זה באמת לא מגיע לך, אבל אנחנו צריכות ללמוד פשוט להמשיך לעשות טוב למרות שגם רע וקשה. אני מאחלת לך בהצלחה במבדקים, ותהיי חזקה, תמשיכי לבנות את החיים שלך איך שאת רוצה ומאחלת לעצמך, חיים שיהו מלאים למרות שאמא שלך תהיה חסרה בתוכם אני מאחלת לך שיהיה לך קל יותר, ושתצליחי

 

[adishay16]

אני שמחה לחזור..

מקווה שכולן בסדר.. מי שזוכרת אותי הייתי רושמת פה מעט בעבר.. בכקשר לקצונה אני בטוחה בזה ויודעת שאני רוצה בראשון יש לי מבדקים מקווה שהכל יעבור טוב ובאוקטובר כבר אצא לקורס.. נתנו לי כמה ימים לעבוד בבית בגלל ההתנתקות היחידה שלי סגורה ואין ככ מה לעשות איתנו.. אני מרגישה שכל דבר אני לוקחת הרבה יותר קשה ממה שהוא בגלל אמא.. כאילו אני מצפה שהכל יחייך לי בחיים בגלל זה.. וזה לא ככה. עוד שבוע אני בת 19 וקשה לי לקלוט את זה, איך 9 שנים חייתי בלי אמא?! זה כל כך משנה אותך ואני מבינה את זה מתגובות של אנשים.. הבגרות והעצמאות והחיים האלה לבד בלי דמות שאפשר לשאוף להיות כמוה. לפעמים אני חושבת על עצמי על מה שעברתי ולאן בגעתי היום (אפילו בחיי הקצרים ואני גאה בעצמי. אני חייבת קצת לפרוק את מה שעל הלב..

 

[איחוד האחת]

זוכרים כמובן...

וכמו שנאמר עוד אז (כשהתגייסת).... אנחנו כאן... שמחה לשמוע שאת גאה בעצמך,נפלא לחוש כך. המשיכי תמיד להאמין בעצמך ולהרגיש טוב עם מעשייך. לעיתים קרובות, אחת מהתוצאות של חיים ללא הורה/הורים, היא הרגשת בגרות ועצמאות וזו ללא ספק דרך יפה להסתכל על הדברים מזווית אחרת ואפילו חיובית... כל הכבוד לך!

בענין הקצונה אם תחליטי ללכת על זה. וכמובן

מראש ליום הולדתך.

 

[סְקָאלִי]

בּוּבִּי,

אני קוראת את דברייך, ורבים מן הדברים מזכירים לי אותי בגילך ... בת 19, מתלבטת לפני קורס קצינות. 9.5 שנים בלי אמא. אמא אמנם בחיים, אבל איזה חיים. כבר שנים בבית חולים סיעודי, רחוק מאוד מאיתנו. ההתלבטויות שלי היו על רקע זה שהייתי בבסיס מעולה מכל הבחינות, במיוחד מבחינה חברתית, הייתי מאוד פופולארית, היה לי קשה לוותר על ההווי. ומן הסתם גם בטח היו חששות מודעים או לא מן הקושי. מצד שני, מהיום בו הבנתי את משמעות המושג 'קצין', היה לי ברור שאני רוצה להיות קצינה. יצאתי לקורס. במהלך הקורס הבסיסי, חיידק תקף את אמי, שמערכת החיסון שלה הייתה כבר קודם מאוד חלשה. היא נפטרה כשהייתי במהלך הקורס. יצאתי למיוחדת, לשבעה, וחזרתי לקורס. הקורס היה קשה ומגעיל, אבל סיימתי אותו, והפכתי קצינה. בסיכומו של דבר למדתי המון מהקצונה, וזו הייתה נקודה חשובה גם בקורות החיים שלי. אני מאוד שמחה שאת מתעתדת לצאת, ומחזקת את ידייך ומאחלת לך הצלחה רבה. אני מאוד מבינה לליבך, כשאת חשה עכשיו כל כך את הצורך באמא, וזה מתעצם כשאנחנו מגיעות לצמתים של החלטה, לרגעים משמעותיים, ואנחנו כל כך רוצים את הקול של אמא שילוה אותנו ושיגיד לנו מה נכון לעשות. זה כל כך טבעי. יחד עם זאת אני רוצה גם להתייחס לסיום של דבריך. עברת כל כך הרבה ועשית כל כך הרבה בזכות עצמך. תראי איזו אמיצה וגיבורה ויכולה את. אגב, השבוע עיינתי בספר 'טיפוס נשי' של ד"ר מירה חניק, שעוסקת בהעצמה נשית וחקרה וראיינה הרבה נשות קריירה מצליחות. יש שם פרק שמוקדש לנשים שגדלו במשפחות במשבר או שבהן הורה חסר, והיא מצאה שהרבה פעמים דווקא החוסר הוא שחישל את האישה, איתגר אותה ודחף אותה לנסות ולהצליח בזכות עצמה. עדי, אנחנו כאן בשבילך בהתלבטויות, בהחלטות, וביציאות הבייתה ... נסייע ככל שנוכל, ואת מוזמנת להסתייע בנו ככל שמתאים לך.

ו-

סקאלי