היי

היי

לכל אחת מאיתנו סיפור כל כך קשה, השנים לא מקלות עלינו את החיים, המחשבות מכבידות עלינו את החיים, הנכות בלתי נסבלת כי אי אפשר להשתמש בקביים, שום דבר לא מפצה על אובדן אם. והחיים לעולם לא שלמים, לא נורמלים, אחותי אומרת שאף פעם לא היתה לנו משפחה נורמלית ואנו לא יודעות מה זה. אני נשאתי חודש לפני מותה של אמא, אך האחיות שלי הקריבו קורבן כך כך גדול, הן גידלו את אחותי היתה בת ארבע וחצי וויתרו על חיים משלהם, רק כאשר היא השתחררה מהצבא הירשו לעצמן להנשא ולהביא ילדים לעולם, בגיל ממש מאוחר, גברים פנויים כבר לא היו והן נאלצו להנשא לגרוש ואלמן. טוב אין מה לעשות אלא החיים שלנו, בכל זה אלו החיים שלנו
 
גרוש ואלמן זה לא נורא../images/Emo4.gif

האלמן לא ניהיה אלמן מרצונו הגרוש כנראה לא מצא את אהבת חיו האמיתית ......... הבן אדם חשוב , כגון מה הוא משדר ...וגודל אהבתו אני חושבת שהם לא היו צריכות להקריב קורבן בכך שלא התחתנו היה אפשר לשלב את 2 הדברים יחד.. כנראה שהם לא מצאו את האדם הנכון באותה תקופה זו רק דעתי בנושא זה
 
למעלה