היי!!

sela v

New member
בדקתי באתר החדש שלהם

NRG, ועכשיו אם רוצים לקרא את העיתון עצמו צריך לשלם, נראה לי גם מי שגר בארץ.
 

maz

New member
הספר נקרא יבשת בתרמיל

קראתי אותו לפני הנסיעה לדרא"מ ויש לי תוכניות לקרוא אותו שוב. שים לב שמדובר על סיפורים וחויות של הזוג הזה לפני כמה שנים, כך שצריך להתייחס אליהם כמו אל סיפורי מסע ולא כמו למקור מידע. הסיפורים עצמם מעניינים וכמטיילת מבוגרת יחסית (29 אז) שטיילה עם בעלה נהניתי מהתיאור שלו של איך זה להיות "זקן היבשת" בין המטיילים הישראלים.
 

עומר ד

New member
ומהטיול עצמו?

לא חו"ח שכבר לא נהנים בגיל 29... אלב בכ"ז זה שונה, איך היה לטייל עם בעלך בגיל הזה? יש משהו רציני שויתרת עליו בטיול עקב הגיל?
 

maz

New member
נהפוך הוא ../images/Emo9.gif

בגלל שהיינו קצת פחות תפרנים יכולנו להרשות לעצמנו מידי פעם להוציא 5-10 דולר יותר ולהתפנק במלון "יקר". זה זניח מבחינת ההוצאה אבל משפר את ההרגשה. אני לא יכולה לחשוב על משהו רציני שויתרנו עליו בגלל הגיל. אתה יודע, לוקחים את התרופות נגד לחץ דם, מסתירים את המקל הליכה ונהיים ממש כמו הצעירים
ובנימה רצינית יותר - הדבר היחיד שמשנה כאן זה שטיילנו כזוג ולא כשני יחידים. וזה אומר שלא נפרדים אם כל אחד רוצה לעשות משהו אחר, מתחשבים בסגנון הטיול שהשני רוצה ולפעמים מוותרים קצת על הדברים שאתה אוהב. מצד שני - זה עשה רק טוב לזוגיות שלנו להיות מנותקים מהחיים האמיתיים ולהיות תלויים זה בזו במשך כמה חודשים במצבים שהם לפעמים לחוצים ולא קלים.
 

עוזיג

New member
ספרים

הספר עצמו ממש מעניין.גם אני קראתי אותו לפני הנסיעה לשם ובניגוד לספרים אחרים שקיימים הוא מציג את נקודת המבט של המטייל הישראלי בצורה הכי טובה לדעתי לעומת הספרים האחרים שיש כיום בשוק.יש גם ספר די משעשע שנקרא מוצ'ילר 2000 אבל הוא בא להציג את דרום אמריקה למטייל הישראלי בדרך מיוחדת
 

Yo-man

New member
אנחנו עשינו את אותו דבר

אשתי ואני טיילנו בנפרד במזרח, לפני שנפגשנו, ולפני 3 שנים, כשהיינו כבר בצד השני של גיל 30, טיילנו יחד 6 חודשים בדרום אמריקה. פשוט עזבנו את העבודות שלנו ויצאנו עם תרמילים. ההבדל בינינו לבין תרמילאים בני 20-23 הוא שהיה לנו יותר כסף ויותר רצון להיות רק אחד עם השני לפעמים. כך, למשל, שכרנו רכב בצ'ילב וארגנטינה רק לשנינו, ולא הלכנו על פונטו, אלא על pick-up שברולט. ישנו באותם מלונות בדרך כלל, היינו באותם מקומות, רק צעדנו פחות... אבל זה כי שנינו היינו פדלאות עוד לפני הטיול הזה ולפני גיל 30 (אני הייתי בניו-זילנד, וכל מה שעשיתי שם ברגל זה 3 טיולים בני יום אחד. בזבוז שכמוני) ובסוף הטיול, בברזיל, הגעני לאריאל דה אז'ודה, שם הלכנו על מלון יקר יותר, עם בריכה מקיפה לים וחדר ענק וממוזג - מתוך ידיעה שאין למה לחסוך יותר, ועם מה שנשאר צריך להתפנק. 11 ימים כאלה, מנותקים מכל העולם, קוראים ספרים, משתכשכים בבריכה ונהנים מהחיים לפני החזרה לחיים בארץ.
 
למעלה