היי

[אפיפני]

צודק. טעות הקלדה ../images/Emo7.gif

מדובר במיצב ריהוט שבודק את יחסי הבית והחלל הן מהזוית הוזואלית עיצובית נקיה והן מזוית סוציולוגית/פסיכולוגית עם מבט פרטי ואינטימי על ההבטחה לאושר שקשורה בביתיות לעומת פוטנציאל הפירוק והקריסה שלו.

 

[אפיפני]

היססתי

אם לכתוב את דעתי האישית. יש משהו לא הגון בביקורת כשהיא מסתתרת מאחורי ניק. עשיתי את זה בעבר והיום אני לא שלמה עם המעשה. אבל אם אתה כבר פה ואנחנו משוחחים אZ יש לי שאלה: לפני כשש ואולי קצת יותר ראיתי בגלריה שלוש תערוכת ציורים שצויירו באייר-בראש, הטכניקה שלהם הייתה מצויינת ונקיה והדמויות שצויירו שוב ושוב בסוג של אובססיביות היו אמא וגם ילדה אחת ונדמה לי שגם חברה של האמא הקומפוזיציה התארגנה מסביב לסלון ביתי או חלקים אחרים בבית ובאוירה הייתה קצת אירוטיקה פדופילית כזו שעשתה צימרורים בעור, אי אפשר היה להמנע מהתחושה שהבית הזה קצת מסוכן לבריאותם הנפשית של ילדים שאמורים לגדול בו . מכיר את התערוכה? מי הייתה הציירת - אתה זוכר במקרה?

 

[אפיפני]

טרם

עברתי ימים עמוסים מאוד. ונדמה לי שגם אבד לי מספר הטלפון שלה - אולי תוכל לשלוח לי אותו שוב במסרים? לגבי מוזיאון הרצליה: אל תרוץ לשם עכשיו, בנובמבר מצטרפות למיצב הזה תערוכות נוספות שמתקשרות איתו בחוט מפותל אסוציאטיבי - כדאי לחכות לפתיחה הרשמית אחרי החגים.

 

[פוסט צייר]

משום מה... ובלי שאני לחלוטין בטוח

נדמה לי שהציירת שמציירת באייר בראש נשים היא ענת בן שאול... אבל יתכן ושיבשתי - זכור לי משהו במעורפל בסדנאות האמנים ביפו... אגב אני מאד אוהב את הטקסטים האלה על תערוכות שתמיד מעלים את אפשרות הקריסה, הרעיון הוא א... ב... ג... ו - אפשרות הקריסה של כל הנ"ל. זוהי פורמולה ש"מזריקה" ענין לכל נושא הכי בנאלי - אבל גם אפשרות הקריסה היא הטריביאלי בגילומו. בהגדרת כל רעיון, ולא משנה כמה הדוק הוא יהיה טמון פוטנציאל הקריסה שלו ( מעצם זה שהוא מורכב/בנוי). והפחד מפני הקריסה - אבוי לנו - מביא צמרמורת. במקום בו אנו חיים- פוטנציאל הקריסה של ה"בית" ממשי כל כך ( אם כי הרסו לך אותו או התפוצצו לידו -כתלות בזהותם של יושבי הבית) אגב, גם הטקסט הזה מכיל את פוטנציאל הקריסה שלו...

 

[אפיפני]

היי

שבת שלום

 

[אפיפני]

התאומים קרסו , הקומוניזם קרס

קריסה בכלל נושא ותיק גם מגדל בבל קרס -1563 114X153 בשמן גם הפורום שלנו קרס כמה פעמים נזכרתי בענת בן שאול (ותודה) באמת בגלל שגם היא עסקה בעקיפין בפונציאל הקריסה שטמון במקום שנראה הכי בטוח לכאורה - בבית הבורגני. הריהוט שבמיצב במוזיאון הרצליה ברובו האםאםא של הבורגנות, מבייתילי איקאה ולהבדיל קסטיאל כזה, מוצב על במות שלמראית עין מרחפות בכאילו ויכולות להתמוטט - ובכל זאת המסר לא עובר מספיק חזק אולי בגלל הגודל,זה נראה חידתי במידה מסויימת , מעורר תהיות אבל לא אימה בשום אופן לא הרגשתי חשש מקריסה החדר בהיר מידי מסודר מידי מהוקצע מידי המוזיאון בהרצליה אינו בית שיכול להתמוטט אולי אם היו שמים את זה בגלריה שהייתה בבית החרושת למרצפות ההוא בנוה צדק או אולי אפילו בהגר ביפו - זה היה נותן לזה קונטציה יותר אמינה. יש עבודה די ותיקה של זויה ורותי של סלון מטבח אבא אמא ילד טפטים וטלויזיה במיניאטורה והסך הכל שבה מצליח להעביר את חווית האימה הזו חזק יותר. אבל אולי זו רק אני וטעמי .

 

[אפיפני]

שכחתי להגיד

שאני תולעת , לא הצלחתי לעמוד בכלל שקבעתי לעצמי.

 

[רפרם]

מצאתי את התאום שלי...

כבר חודשים אני מחפש דמות מפורסמת שדומה לי, אחרי מחקר רציני וניפוי מועמדים מטומטמים מצאתי את האחד, מורטון פלדמן, המוזיקאי הנודע. לא רק שהוא כתב מוזיקה לבקט, הוא גם מופיע באתר המדהים של אלן רוש, סיבה מספקת לאימוצו. עדיף שתתעלמו

 

[נוסעת סמוייה]

שבת שלום

ומבורך...

וכדי שזה לא יהפוך לפורום של ברכות בלבד, לינק לפוסט נחמד מהבלוג של זו ש

 

[neoM]

תודה על הדף הזה

אז דבר כזה את רוצה לקרוא ממני, כל יום? אין סיכוי

 

[אפיפני]

ענת בוצר במוזיאון הרצליה

היום בצהריים הייתה הפתיחה. דליה לוין סקרה בקצרה את קובץ התערוכות הבא שיפתח רשמית בנובמבר שהעבודה הזו של היא חלק ממנו, דורון רבינא שאצר את העבודה דיבר עליה, בחדרים מסביב היו עבודות וידאו, וזו גם הייתה הזדמנות להציץ שוב בעבודה של מירב היימן על הארוחות בצבעים. היה נחמד, ואחר כך התקבצו כמה מהאנשים אצלי על הדשא, ואכלנו צהריים באוירה של צחוקים.