הזדהתי חלקית עם הדברים שכתבת. גם אני מרגישה שהפורנו השחית אותי והביא אותי למקומות לא טובים. עד היום אני לא יודעת להפריד בין מי שאני באמת, למי שהפכתי להיות.
 
אבל.... כמה כבר אפשר להלקות את עצמך? התהוללת, חגגת, למדת ובדרך גם עשית כמה טעויות. אם לא היית עושה טעויות, לא היית לומדת. רוב הסיכויים גם שאם לא היית טועה, לא היית מפסיקה ממש...
 
ולגבי פנטזיות האונס- קודם כל אני מסכימה עם מיצי קפיצי בצורה מוחלטת. זו פנטזיה נפוצה ולגיטימית לחלוטין, והעובדה שאת מוצאת את עצמך מתחרמנת כשאת שומעת על אונס בחדשות, הוא כי (אני מרשה לעצמי להניח) לא חווית אונס אמיתי, בו חירותך נלקחת ממך ואת ממש לא נהנת. אז בראש שלך זה מבטא את כל מה שאת נהנת ממנו, וזה בסדר גמור! העובדה שבן הזוג שלך חושב שזה לא בסדר.... well..... זה מה יש. לפנטז מותר על הכל. ה-כ-ל. אנשים בריאים בנפשים יודעים להפריד את הפנטזיות מהמציאות.
 
ולא, אין לך במה להתבייש. מי שופט אותך? בפני מי את צריכה להתבייש? רצית, עשית, המשכת הלאה. מה יש להתבייש? כל אחד לומד בקצב שלו ובדרכו שלו, את אחלה כי את נשמעת בחורה מודעת לעצמה, עם ביקורת עצמית ורצון להפיק לקחים.
