היי

[tamari200543]

היי

הכלב האהוב שלי נפטר לפני יומיים,הוא היה מבוגר.
כבר שבוע אני במצוקה קשה.קוצר נשימה ,חרדות,דיכאון,חוסר חשק לבצע מטלות.
מרגישה כאילו יש לי אבן על הצוואר והכתפיים והכל חזר לי בבום.
בולמוסים קשים שגורמים לי כובד והתמוטטות .
מרגישה רע רע רע .

 

[ל3]

נורא קשה לאבד חיית מחמד. הכלב שלי שהיה איתי 17 שנה נפטר שנה שעברה והפרידה הייתה מייסרת וקשה מנשוא. יכולה מאוד להבין אותך וממש משתתפת בצערך זהו אבל לכל דבר ואת צריכה להיות סלחנית לעצמך כרגע ולהבין שיתכן שהבולמוסים נובעים מהמצוקה הקשה וכפי שהם הגיעו הם גם יחלפו ברגע שקצת תתאוששי יותר. אל תהיי קשה עם עצמך כרגע, מותר לך ליפול בתקופה שהיא כזו קשה אך חשוב גם שתתאמצי לעשות הכל בכדי להרים את עצמך ולא לשקוע עמוק יותר. אולי כתיבת הרגשות ביומן במקום הבולמוס? אולי בכי או שיחרור בצורה אחרת?
אני יודעת שמה שעזר לי להתגבר על אובדן בוני שלי היה לקחת כלב אחר ובאמת אחרי תקופת האבל עליו כבר היה לי גור חדש.עד היום כשאני נזכרת בבוני שלי קשה לי נורא ודמעות בעייני אבל אני יודעת שהוא סתם סבל כבר לא ראה טוב ובקושי הלך אז עכשו בטוח יותר טוב לו. יש מצב שגם את תצליחי לחשוב ככה?
כואבת איתך ,זה קשה אבל קמים וממשיכים כי זה טבעו של עולם

 

[פרפר בתוך אגרוף]

מצטערת לשמוע.

קשה לאבד כלב.
מטיבן, הפרעות אכילה מתגברות בשעות מצוקה ומשבר.
אנחנו פונות להתנהגויות של הפרעות אכילה מתוך תקווה שזה ייקל עלינו ויעזור לנו עם התחושות הקשות שיש לנו,
אבל האמת היא שגם אם יש הקלה היא רגעית, והסבל שהפרעות האכילה מביאות איתן גדול מההקלה.

את יכולה לחשוב מה עוד יכול לעזור לך ולהקל עלייך רגשית, חוץ מבולמוסים? איך עוד את יכולה להרגיע את כאב הלב?
והאם מישהו שם לב שאת ככה?

משתתפת בצערך.