אתה יודע איך היו משכנעים אותנו שהיהדות
היא הדת העליונה?
כי שופט יכול לשפוט רק על פי ראות עיניו.
בכפוף לדעותיו האישיות, אופיו, זיקתו הפוליטית וטובת ההנאה שתצמח לו מהפסיקה (כבוד כלול בטובות ההנאה)
אבל היהודי, הדיין - אין לו אלא מה שעיניו רואות!
כך שאם אני מגיע אל בית דין ומספרת מה שאני רוצה, איך פסק דין יכול לצאת מוסרי וצודק?
ולמה אם אני אשה אני אהיה עגונה כל חיי אם בעלי לא ירצה לתת לי גט?
ובעלי יוכל לשאת אשה נוספת גם אם אני לא אהיה מוכנה לתת לו גט (המצב כיום, שיש גברים עגונים הוא פועל יוצא של התרבות המערבית, לא של הדת היהודית)
אתה יודע למה השאלה שלך מעניינת?
כי היא מחדדת את הנקודה של למה רבים מכאן התחילו לחשוב שמשהו ביהדות לא ממש מריח כדת המוסרית בעולם, וזה כבר היה פתח לעוד אלף ואחת מחשבות.
כי כשאני התחלתי לחשוב על שבע העממים המסכנים שכל רצונם היה להמשיך לגור על אדמת פלישתים בלי לקבל על עצמם עול מלכות שמי היהדות ולכן הם הושמדו בקלילות או שהיו צריכים לפנות את מקומם, פתאום ראיתי לעיני רוחי את יהדות ספרד, ואת מסעות הצלב.
מה ההבדל בין היהודים דאז לנוצרים של מסעות הצלב?
שהם היו פראיים? מלוכלכים? גם בזזו בדרך?
אבל עיקרון ההרג בגלל שלא קיבלת את דעתי שווה.
האם נהייתי יותר מוסרית?
חשיבתי מוסרית יותר, במילה נוספת- ליברלית יותר, מכילה יותר נותנת מקום גם לאחר, לשונה.
במעשים? האמת, לא. לא נהייתי מוסרית יותר.
היא הדת העליונה?
כי שופט יכול לשפוט רק על פי ראות עיניו.
בכפוף לדעותיו האישיות, אופיו, זיקתו הפוליטית וטובת ההנאה שתצמח לו מהפסיקה (כבוד כלול בטובות ההנאה)
אבל היהודי, הדיין - אין לו אלא מה שעיניו רואות!
כך שאם אני מגיע אל בית דין ומספרת מה שאני רוצה, איך פסק דין יכול לצאת מוסרי וצודק?
ולמה אם אני אשה אני אהיה עגונה כל חיי אם בעלי לא ירצה לתת לי גט?
ובעלי יוכל לשאת אשה נוספת גם אם אני לא אהיה מוכנה לתת לו גט (המצב כיום, שיש גברים עגונים הוא פועל יוצא של התרבות המערבית, לא של הדת היהודית)
אתה יודע למה השאלה שלך מעניינת?
כי היא מחדדת את הנקודה של למה רבים מכאן התחילו לחשוב שמשהו ביהדות לא ממש מריח כדת המוסרית בעולם, וזה כבר היה פתח לעוד אלף ואחת מחשבות.
כי כשאני התחלתי לחשוב על שבע העממים המסכנים שכל רצונם היה להמשיך לגור על אדמת פלישתים בלי לקבל על עצמם עול מלכות שמי היהדות ולכן הם הושמדו בקלילות או שהיו צריכים לפנות את מקומם, פתאום ראיתי לעיני רוחי את יהדות ספרד, ואת מסעות הצלב.
מה ההבדל בין היהודים דאז לנוצרים של מסעות הצלב?
שהם היו פראיים? מלוכלכים? גם בזזו בדרך?
אבל עיקרון ההרג בגלל שלא קיבלת את דעתי שווה.
האם נהייתי יותר מוסרית?
חשיבתי מוסרית יותר, במילה נוספת- ליברלית יותר, מכילה יותר נותנת מקום גם לאחר, לשונה.
במעשים? האמת, לא. לא נהייתי מוסרית יותר.