היי...

[Bright Blue Sky]

היי...

יש לי שאלה די דחופה.

אני בת 18 וחצי. עד גיל בערך 17 גרתי רק עם אמא שלי. הייתה אלימות בבית, ולא קלה, פיזית ונפשית... זה היה שוב ושוב ושוב... ואני תמיד נשארתי בבית ופחדתי שיותר מדיי ידעו על זה, כי פחדתי שיוציאו אותי לפנימייה, וכל הדלתות יסגרו לפניי. הייתי במגמה מעולה בבית ספר, וזה היה אחד הדברים הכי טובים שהיו לי בתקופת התיכון...

בגיל 16 וחצי קרה משהו שכבר גרם לי לעזוב לגמריי את הבית, ולא אפרט פה יותר מדיי...

היום אני לא בקשר עם אמא שלי. בכלל. לשמוע את הקול שלה אפילו עושה לי תחושות נוראיות, ומבחינה פסיכולוגית ממש יש טראומות. ואני לא מגזימה עם התגובה שלי, כי בתור מישהי שעברה המון, דילגתי על זה שוב ושוב והאלימות המשיכה שוב ושוב על בסיס קבוע לאורך זמן עד שכבר הגוף שלי נשבר.

היום סבתא שלי מנסה לשכנע אותי להיות איתה בקשר, ו"אמא" שלי רוצה להיות איתי בקשר. אומרים שנורא קשה לה, וגם אני שומעת את זה, אבל אני לא מכניסה את זה ללב מכמה סיבות, שלא אפרט אותן כאן כי בכל זאת זו פגיעה באמא הביולוגית שלי.

אני לא יודעת מה לעשות. סבתא שלי לא מבינה אותי, היא ממש מקובעת בדעה שלה, ולמרות שניסיתי להסביר לה שוב ושוב שגם אם אני רוצה אני לא מסוגלת לשמוע על אמא שלי.
ואם אקח את הרגשות של סבתא שלי ללב, אני ארגיש ממש בן אדם רע. אבל אני היום בן אדם עצמאי ואני יודעת שאני לא רוצה לחיות בזכרונות כאלה, ועם מישהו שכל כך פגע בי.

מה אתה מייעץ לי לעשות באופן כללי? אני אשמח אפילו לדעת מה אתה חושב על זה, אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי. כי כן, אולי בתת מודע אני מרגישה לא בסדר שאני פוגעת, לפחות בסבתא שלי.

תודה

 

[Jermaine Jackson]

תגובה

בהשקפה ראשונית נראה שאת עושה את הדבר הנכון ואת לא צריכה לחשוש מכל מה שהזכרת.
נקוה שאופירA תענה לך פה או במסר אישי , כי היא אשה חכמה ומנוסה שגם בקיאה בתורת הנפש.

 

[יהודי פ ש ו ט]

"כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך"

כל יהודי/ה מחויב/ת בכיבוד הוריו/ה, בלי קשר למה עברנו או מה אנו מרגישים כלפיהם, ולו רק כהכרת הטוב על כך שאימא שלנו הביאה אותנו לעולם, וסחבה אותנו 9 חודשים בבטנה, והניקה אותנו כמה שהניקה, והחליפה לנו את החיתולים וניקתה לנו את הלכלוך, וזנה והלבישה אותנו ונתנה לנו מקום לגור במשך שנים רבות.

לכן הסבתא שלך צודקת ואת אמורה להיות עם אימך בקשר כל שהוא ולכבד אותה, כי אם תיקחי את כל הטוב שקיבלת מהאימא שלך כל ימי חייך, לעומת הרע שקיבלת מימנה, ותשימי את שני הדברים בצורה אובייקטיבית על המאזניים, רוב הסיכוי שהטוב יגבר על הרע, וגם אם לא, עדיין את מחויבת בהכרת הטוב על מה שכן קיבלת מימנה טוב לאורך חייך כאמור לעיל. וכן נשמע ממה שכתבת שאמך אולי מצטערת היום על איך שהיא פגע בך ואולי כבר מבינה שהיא לא הייתה בסדר. כך שבכל מקרה את מחויבת בכיבוד אמך גם אם זה יהיה בקשר מרחוק.

ראי בקישור המצורף את דעת היהדות והתורה על גודל וחשיבות מצוות כיבוד הורים:

http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1100289

 

[Jermaine Jackson]

תגובה

חיוב כיבוד האמא שלה לא נמדד במה שהיא עשתה בשבילה מיום היוולדה, הוא נמדד באיך היא מתייחסת אליה היום, והורים שמיצרים לבניהם\הורים שנשטתו\הורים בעלי ריב ומדון, כתוב מפורש בשולחן ערוך שיעזוב אותם וילך לדרך רחוקה שלא יהיה ביניהם ריב ויעבור על כיבוד ומורא..
לא ברור באיזה כוח דאיסורא אתה מחייב אותה לכבד את אמא שלה כשהיא כותבת:
"אלימות המשיכה שוב ושוב על בסיס קבוע לאורך זמן עד שכבר הגוף שלי נשבר."

" לשמוע את הקול שלה אפילו עושה לי תחושות נוראיות, ומבחינה פסיכולוגית ממש יש טראומות."

יש לי חדשות בשבילך, אין מצוה לכבד אב ואם כשסובלים מזה ייסורי צער וגוף, הרי אפילו בת שציוה אותה אביה שלא תתחתן ותעזור לו בבית כמה שנים , פסק הרב עובדיה שלא תשמע לו כי לא להתחתן נחשב לצער את הגוף ובגמרא כתוב ש"צערא דגופא לא ניתן להימחל" ומי יבוא לחייב אדם לכבד את הוריו כשהוא מצער את גופו ונפשו?!

אב ובנו שהם בקטטות ובכעס, כיון שהם מתקוטטים מוטב שלא יהיו יחדיו, אלא כל אחד ידור במקום אחר. [ילקו''י כיבוד או''א פרק ז' ס''ב מהדורת תשס''א כרך ב' עמוד ז']

מי שנטרפה דעת אביו או אמו, ישתדל לנהוג עמהם כפי דעתם, עד שה' ירחם עליהם. ואם אי אפשר לו לעמוד מפני שנשתנו ביותר, ילך לו ויניחם, ויצוה לאחרים לנהגם כראוי. [ילקו''י כיבוד או''א פרק ז' סעיף יט מהדורת תשס''א כרך ב' עמוד ס]

שנה טובה וחג שמח, וה' יצילנו משגיאות

 

[יהודי פ ש ו ט]

לא נאמר שהיא צריכה לגור איתה אלא לכבד אותה...

ולשמור על קשר כל שהוא של כבוד גם אם זה קשר מרחוק.

ראה תשובה יותר מרחיבה בעניין:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3452924,00.html

שנה טובה.

 

[Jermaine Jackson]

תגובה

בשאלה שהבאת מתואר מקרה קצת-הרבה שונה, כי שם הצער הפסיק ונשאר רק כאב, כאן יש כאב גופא בכל מגע איתה.
מלבד זאת אני חושב שאנחנו לא בקיאים בפרטים מספיק בשביל לדעת לומר לה בבירור לכן גם כתבתי "בהשקפה ראשונית" ולא תשובה חד משמעית כי אני רחוק מלדעת את כל הפרטים וגם להורות בדבר שלא מפורש בספרים.
בנוסף לאלה, בטח שתשובה של מאן דהוא [שאפילו שמו לא מוזכר] באתר חילוני לא תוכל להורות לנו את הדרך אשר נלך בה.

 

[יהודי פ ש ו ט]

שמו מוזכר בסוף התשובה

"(משיב: הרב חנוך חיימוביץ')"

לגבי רוב שאר דבריך בתגובה זו הנני מסכים איתך, ורק הבאתי לה עוד צד נוסף להסתכל על העניין.

 

[אופירA]

יהודי פשוט - הדברים אינם פשוטים כלל וכלל!

עיין בבקשה בתשובה שהבאת באתר החילוני, רק ממנה אתה יכול ללמוד הרבה מאוד. קל וחומר, אם רב רציני יתן תשובה לשאלה זו בבית הוראה.
בתשובה שהבאת מקדים העונה ומסייג בין המקרים האובייקטיביים לבין המקרים הסובייקטיביים, ומדגיש שיש הורים בעייתיים מאוד, ושבהרבה מקרים אין חובת כיבוד הורים אקטיבי, אלא רק להימנע מלצערם, במידת האפשר.

מי אמר לך שאשה זו חייבת לשמור על קשר כלשהו? מי אמר לך שהיא יכולה? בדקת את הפרטים הסובייקטיביים באופן שברור לך שזה מקרה אובייקטיבי שעליו ניתן ללמוד מהתשובה שהבאת? וגם לגבי המקרים האובייקטיביים - היכן מורה התשובה שהבאת שחובה להיות עם ההורים בקשר כלשהו? והרי כתוב שאם נשתנו מאוד, ואינו יכול לעמוד איתם, יילך לו וישאיר את הטיפול בהם בידי מישהו. איפה התוספת הקובעת שלאחר שהלך, חובה עליו להיות בקשר? מניין ההמצאה הזו?

דע מה שאינך יודע, ומה שאינו פשוט, כי לא הכל פשוט, ולא הכל אתה יודע.

 

[יהודי פ ש ו ט]

או, הנה התחיל העליהום

רבנית נכבדה, גם האתר הזה הוא אתר חילוני עם שכחת, וזה לא מוריד כלום מהרב המשיב פה או ממך, ואת השאלה שאלו פה!

שנה טובה וחתימה טובה.

 

[Jermaine Jackson]

זה לא עליהום , אתה פשוט דן דיני נפשות ביחיד..

 

[אופירA]

ומדוע אינך מתייחס עניינית לשאלות שנשאלת?

 

[יהודי פ ש ו ט]

כדי לא לעשות חילול ה', מה שגם לך לא היה מזיק

בפורום כזה אין מקום להתקפות אישיות ותגובות לגופו של משיב!
לצורך כך יש מערכת מסר אישי.

 

[אופירA]

פיקוח נפש דוחה שבת, כשרות, צום יום כיפור -

מצוות מאוד חשובות. את כל התורה כולה פרט ל-3 עבירות חמורות דוחה פיקוח נפש.
לפיכך, יש לדעת היטב מהו פיקוח נפש, לפני שאנו מחייבים יהודי במצוות שהוא פטור מהן עקב פיקוח נפש...
כלומר עלינו להבין ברפואה, ולדעת שחולה סכרת לא יכול לשאול אותנו בלי שיש לנו הבנה בסכרת, או בלי ששאל היטב את הרופא מה מצבו המדויק, והעביר את המידע המדויק לפוסק הלכה שמבין עניין בתחום הרפואי.
ולאחר שנאסר על חולה הסכרת הנ"ל לצום ביום כיפור - אין שום טעם להביא לו קישור (ובפרט כזה שלא עובד...) על חשיבות מצוות צום יום כיפור ועל חומרת העבירה על האיסור לאכול.

לפיכך, בבואנו להורות ליהודי שחובתו לכבד את הוריו בלי קשר לזה או לזה, עלינו להבין באיזה עניין בריאותי אנו עוסקים, איזה גדר כיבוד הורים אינו מהווה פיקוח נפש עבור יהודי זה, וכיצד מכבדים בתנאי גדר זה.
או במילים אחרות - עלינו לדעת שאנחנו לא ממש מבינים בפרטי התשובה המתאימה ליהודי כזה, ולשלוח אותו לרב גדול מאוד, שמבין טוב מאוד בהלכי הנפש, כי יהודי שלא חווה הורות תקינה עלול להיות גם בלתי כשיר להציג לאשורו את מצבו הנפשי עקב הפגיעות שספג.

התורה לא מבקשת מיהודי שיכבד את הוריו מעבר לכוחותיו, וימצא עצמו בשנות ה-20 המאוחרות כפות למיטת הקשירה של המחלקה הסגורה, רק משום שלא היה מודע לכמה פגעה ההורות הבלתי תקינה בהתפתחותו הנפשית, ועד כמה התרסקה נפשו בשל כך, והחשוב מכל - מה נחוץ לה כדי לשמור אותה יציבה, ולא לשבור אותה. גם זה פיקוח נפש. לא צריך לחכות שהיא תהיה חולה כדי לדבר על פיקוח נפש. צריך גם להימנע מלהחלותה - גם זה פיקוח נפש.

ברוב המקרים הצאצא מרגיש באינטואיציה שנפשו בסכנה, ולכן מתרחק מההורות הלא תקינה, בבחינת "שומר נפשו ירחק". אך עדיין הוא צריך הדרכה מסודרת ואחראית היטב, להורות לו את דרכו במקרה המיוחד שלו, וברוב המקרים אין מנוס מלנתק את הקשר עם ההורים לחלוטין. הסבתא לא תמיד צודקת...

לכן כשם שכאשר חולה סכרת או קרוהן וכדומה, אם יעלו לפה וישאלו מה דינם ביום כיפור, נפנה אותם לייעוץ הן אצל הרופא והן אצל רב פוסק בכיר ומבין, כך עלינו לעשות זאת כלפי אדם צעיר שחווה מילדותו הקטנה הורות בלתי תקינה, ואיננו יודעים עד כמה פגעה זו בהתפתחותו הרגשית.
אין לנו שום זכות לסכן נפש של יהודי בשום רמה וצורה (מה עוד, שמסכנת נפשות נפטרים כל שנה פגועי נפש בכמות של הרוגי תאונות הדרכים!). עלינו להפנותו לרב פוסק, ולוודא שהוא יודע להסביר את מצב בריאותו היטב לרב הפוסק ולא להטעותו. כי במקרים רבים, הפגוע בנפשו עלול לא להעריך את רמת הפגיעה שלו, ולהיות מושפע מאנשים סביבתו שלא מבינים דבר וחצי דבר בסכנות הנפש, אבל חושבים שהם מבינים, ולכן מטיפים לו מוסר ומגדירים לו מושגים במצבו, ו"מדריכים" אותו לגבי "חובתו" בקיום המצוות.
כך שגם צריך להתפלל עליו הרבה,שלא תבוא תקלה תחת ידו בבואו לשאול על נפשו!

 

[Jermaine Jackson]