היי

[כלעוד]

פאמקי יפה סיפור

הגילוי שלך. כתוב מתומצת אך מרתק, ואמיתי. תראי איך "אל תניח"... אכשהוא הנחתי מראש שאת בערך לסבית מלידה... ובסוף זה שונה לחלוטין לפי סיפורך. עליי כמעט לא קולטים כיום, כשאני דוסית, שאני דו פעילה מגיל ארבע עשרה וחצי, שזה בעצם שלושים שנה, מכירה את הקהילה (להוציא שנות נישואית ארוכות שניתקו אותי) לפני ולפנים, פעילת זכויות לשעבר, גם היום יחסית לא בארון, ועוד. אולי חושבים שאני דוסית מתוסכלת שיוצאת בסתר לחפש לה בלילות עם עוד פאה על הראש שלא יכירו אותה, או עושה עיניים עצובות לבנות במקווה?

הסיפורים כל כך אינדיווידואליים, ויחד עם זאת יש תמיד משהו משותף. הרצון באשה והקסם שבמימושו. אהבה...

 

[פאמקי]

תודה כלעוד

לא יודעת אם ההנחה שלך שגויה לחלוטין- ברגע שהבנתי שאני מעדיפה נשים, אני יודעת שזה תמיד היה שם. אז נכון, טכנית אני יכולה להיות גם עם גברים, אך אני לגמריי בוחרת בנשים.

 

[בלוז10]

אהבה ראשונה

היא היתה צעירה ממני בהרבה שנים ,היתה בת של חברה שלי ,שום נסיון עם נשים יום אחד באה לקניות בקושי הכרתי אותה רק שלום שלום ואז אמרה לי אם התחיל איתך תספרי לאמא שלי חייכתי היא לא ידעה עלי כלום רק שאני נשואה אמא . כל יום היתה דופקת לי בדלת ובאה לבקר אני הייתי מאוהבת באמא המאוד סטריטית שלה כך שלא היחסתי לזה חשיבות עד לאותו יום שעשתה לי מסג ואז הרגשתי בעננים שכחתי מהאמא שלה וכך מומשה פעם ראשונה אהבתי לנשים . היום אני מודה לה רק על דבר אחד שבלעדיה לא הייתי מתגרשת . שיהיה סוף שבוע נעים

 

[חושך האחת]

את חושבת

שאפשר להיות לסבית או דומינית ולא לרצות לנסות ולחיות עם גברים?

 

[פועל סביבתי]

על אהבת השכינה?

Close Upgrade to the latest Flash Player for improved playback performance. Upgrade now or more info. 59,736 Like Add to Share Loading... Sign in or sign up now! Uploaded by tomagmo on May 11, 2011 כי סערת עלי, לנצח אנגנך שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים! תשוקתי אלייך ואלי גנך ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים! לספרים רק את החטא והשופטת. פתאומית לעד, עיני בך הלומות, עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל, תאלמי אותי לאלומות. אל תתחנני אל הנסוגים מגשת. לבדי אהיה בארצותייך הלך. תפילתי דבר איננה מבקשת, תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך! עד קצווי העצב, עד עינות הליל ברחובות ברזל ריקים וארוכים, אלוהי ציווני שאת לעוללייך, מעוניי הרב שקדים וצימוקים. טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת, אל תרחמיהו בעויפו לרוץ, אל תניחי לו שיאפיל כחדר בלי הכוכבים שנשארו בחוץ. שם לוהט ירח כנשיקת טבחת, שם רקיע לח את שיעולו מרעים, שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת ואני אקוד לה וארים. ואני יודע כי לקול התוף, בערי מסחר חרשות וכואבות, יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף את חיוכנו זה מבין המרכבות.

 

[כלעוד]

אילו מילים, איזה שיר, איזה לחן. שווה לחיות

גם כשהיא עוזבת. מוזר אך המילים "אלוקיי ציווני שאת לעולליך ןכו', מזכירים לי תמיד את נישואיהם של הוריי. כל כך הרבה כאב ומשברים, אך ציווי קדום גורם לגבר לתת לילדים חיים ולפרנס. חיים שלמים בזבזתי פועל בהתנכרות למשפחתי. איזה בזבוז, כמה כאב. רק היום אני מבינה את גודל ההקרבה, את הדרך הנצחית.

אנחנו בחרנו אחרת, באהבה לא פחות קשה שאין בה את הצווי הביולוגי תרבותי ואמוני. אך לא נוכל לפסול את המורשת של אבותינו, זו דעתי המבולבלת קצת אחרי לילה סוער מדי. סוער סוער מסטול מדי. יהיה טוב נכון?

 

[פועל סביבתי]

יהיה בסדר גמור

סוער הופך רוגע וההפך מתרגלים לטלטולים ומחזיקים חזק בדפנות ואם אפילו אותי לא זרקו כאן מעבר לסיפון אז יהיה לך טוב, כמו שתשאפי , חזרתי לצייר אבל לא מצאתי הספר שהמלצת שבת היא כמו ים שקט לא?

 

[כלעוד]

פועל את צודקת ביותר!

בס"ד אכן זה טבעו של העולם הגשמי וכך הוא בנוי בטבע: גאות ושפל, יום ולילה וכן הלאה.

והשבת? איך אוכל אפילו להתחיל להסביר מבלי לייגע מהי השבת. לי אישית היא מתנה אדירה, והיא כמו חברה שלי. אני אוהבת אותה ברמה אישית, מחבקת ומכבדת אותה.

סיפור משפחתי קטן: בת דודתי סיפרה לי שבזמן לימודי הדוקטורט שלה התלוננה לאביה ז"ל שקשה לה לעומת חברותיה הלא דתיות עם הפסק לימודי חול בשבת וכו'. ואז הוא אמר לה שיום אחד היא תבין. ובדיעבד הבינה: שבזכות השבת בכלל שרדה את קשיי הלימודים כבעלת משפחה, אשה עובדת, וכו'.

אבי שיחיה, שאינו דתי עדיין, סיפר לי שבצעירותו עבד בתעשייה האווירית ונקרא למשמרת שבת. והא אמר לי: "מה זה, עבדות? כמו חמורים. זה לא חיים". ולא הסכים. כך שכמובן גם בהיבט הסוציאלי-נטו של מנוחה לפרולטוריון - השבת דגולה.

פועל, בהצלחה עם הציור ובכלל. שבוע טוב לכולנו ולכל עם ישראל אמן. ופורים הכי שמייח

 

[חושך האחת]

היי

אבל עד אז ידעת או לא ידעת? רצית או לא? ורק חששת מלנסות היו לך חברים ולא אהבת אותם? לא רצית אותם? אני בת 30 ואני רווקה והיו לי חברים בעבר אף פעם לא ניסיתי עם בחורה ואני גם לא רוצה הרצון שלי זה עם גבר אבל אני חוששת שאולי אני כזו ואני לא רוצה להבין או לקבל או לדעת או לרצות את מבינה? זה מצב מאוד מתסכל אני לא יודעת אם את מכירה מה זה אוסידי אבל זה בעקרון מחשבות אובססיביות שאת עושה טקסים קומפולסיות במחשבה או בפעולה כדי להפחית את החרדה ורק להרגע אז זה בטוח יש לי וזה מה אני עושה אבל יש לי את הפחד שאולי אני כזו ומה זה כזו? אם אני נמשכת לבנים ורוצה חבר אז אולי אני לא לסבית אולי אני דו כל המחשבות עלו לי כבר אבל לעולם לא באה לי תשובה אוסידי זה מחלת הספק זה בן אדם שלא יודע בעצם אם זה נכון או לא אם זה אמיתי או לא המחשבה שלו ... סתם רציתי לשתף מקווה שזה בסדר...

 

[פאמקי]

שלום לך

כמו שכתבתי, הייתי עם גברים. וכן, אהבתי אותם. היום יודעת שאהבתי אותם אחרת, אך אהבתי. ואני לא פוחדת להתקרב לנשים ולא לגברים. גם לא כשהייתי איתם. אך זו אני. ואת זו את וזה בסדר וגם זה בסדר. וזה לא באמת חשוב. מה שחשוב הוא מה שאת מרגישה. ואם את לא אוהבת נשים, ולא רוצה נשים, אז את לא. ואם את "כזו" למה זה רע? את יכולה לשתף, כל עוד את זוכרת לשמור על עצמך ולספר רק מה שאת רוצה ושלא פוגע בך. וזכרי יקרה, שזה לא פורום טיפולי. זהו פורום חברתי שמעניק חיבוק, הכלה ועצות של נשים כנשים ולא כנשות מקצוע. קחי את הכל באהבה ולא כ"תורה" כתובה. רק את מחליטה מה לעשות עם עצותינו. ואת לא מעצבנת ולא חודרת לפרטיות. את שואלת, וכל אחת תבחר על מה לענות ועל מה לא, ובטוחה שתקבלי את הדברים בהבנה. יום נפלא.

 

[חושך האחת]

תודה!

 

[חושך האחת]

חשוב לי לדעת

האם אתן פוחדות מלהתקרב לנשים או שזה טבעי אצלכן? כמו סטרייטית שרוצה גבר והיא לא פוחדת מלהתקרב ממגע והכל (אולי רק בהתחלה) רוצה וכמהה או שכן היו לך פחדים ופחדת ליצור קשרים ומגע ואחכ הכל עבר? את מבינה? יו אני ממש מצטערת אם אני חודרת לפרטיות או משהו דומה כי אני לא מכירה אתכן ואולי אני חוצפנית בשאלות שלי הישירות אני לא יודעת אם זה בסדר אולי זה מעצבן אתכן? אשמח לשיתוף...

 

[חושך האחת]

אבל איך

זה יכול להיות ולקרות להיות סטרייטית ואז להבין לגלות שאת לסבית? לא מבינה את זה
אני חושבת לפעמים שכולנו דו מיניים ופשוט איך שאנחנו גדלים משפיע עלינו וגורם לנו להיות סטרייטים ואם רק נקבל את השונה בתפיסה ונחשוב אחרת אז נמשך גם לנשים
לשני המינים
את מבינה?