היי
אז אהלן, ספיר, אני חדשה כאן מבקרת בפורום בשבועיים האחרונים אבל בעיקרון חדשה אני כאן בגלל שחוויתי חלום שנדמה לי כצלול פעם אחת, לפני כמה זמן, והנושא הזה מרתק אותי באמת
אז הנה הסיפור שלי באמצע היום החלטתי לנוח קצת ונמנמתי במיטה. אני זוכרת שהתחלתי להרגיש שוב שאני נמצאת בשיתוק שינה, מבחינת השיתוק של השרירים, אבל הפעם זה היה שונה. הפעם לא הרגשתי אימה ופחד ורק רציתי שייגמר, ממש נהניתי מזה. התחלתי להרגיש כאילו אני נכנסת למשהו, כאילו מתחיל להיווצר אצלי מן עולם דמיוני, מעין לונה פארק. הייתי על מתקן, מן נדנדה-רכבת הרים כזו שבנויה רק לבן אדם אחד, מזג אוויר שמשי ונעים, לא היו אנשים איתי. עליתי וירדתי ברכבת, היא עלתה, הצצתי למטה לראות כמה גבוה וזה היה גבוה. הרגשתי את האדרנלין הזה שמרגישים כשעולים לרכבת הרים ואת ההרגשה שהלב "נופל" כשהרכבת עושה ירידה חדה ומהירה. הקטע הוא, שהרכבת-נדנדה עשתה סיבובים בשפע, סיבובים לאן ש-אני-רציתי, לאן שהחלטתי. הרגשתי שאני ממש שולטת בה. ברגע שכל הקטע הזה התחיל להסתיים הרגשתי שאני כאילו מונחת בעדינות על הדשא, כשבמציאות שכבתי על הצד והרגשתי ממש את הרגל האחת שלי מונחת על השנייה, ואז נפקחו לי העיניים, למרות שנלחמתי בכל הכוח שלא ייפקחו. במהלך כל החלום הייתה לי הרגשה של חלום. זאת אומרת, בחלום צלול אמור להיות קשה להבחין אם זו המציאות או החלום הצלול, ולי פשוט לא הייתה ההתלבטות הזו. יכול להיות שזה בגלל המציאות הצבעונית מדי שיצרתי (לא במודע)?..יכול להיות שזה בכלל לא חלום צלול? בכלמקרה, אשמח להכיר או לשמוע אם זה בכלל נשמע לכם כמו חלום צלול
אז אהלן, ספיר, אני חדשה כאן
מבקרת בפורום בשבועיים האחרונים אבל בעיקרון חדשה אני כאן בגלל שחוויתי חלום שנדמה לי כצלול פעם אחת, לפני כמה זמן, והנושא הזה מרתק אותי באמת
