termometer
New member
היי..
אני מקווה שיעזור להציג את הבעיה שלי כאן ויכול להיות שזה בכלל לא בדיוק המקום המתאים אבל אני באמת כבר אובדת עצות.. אני מגיעה ממשפחה חילונית. אחותי בת 17 החליטה לפני כשנה שהיא רוצה לחזור בתשובה. בהתחלה לא ידענו מזה בכלל, כל תחילת התהליך היה מאחורי גבינו, אף אחד מהמשפחה לא ידע על זה גם לא ההורים שלי. היא הלכה להרצאות ושמעה רבנים והתחברה לזרם של חב"ד. (משם מה חשוב לי לציין שבמשך כל הזמן הזה אבא שלי סבל מלחצים בחזה כתוצאה מהלחץ והעצבים של כל מה שקרה איתה והדבר היחיד שהיה לה להגיד זה "יהיה בסדר אלוהים ישמור עליך") לפני כחודש היא החליטה שהיא תעזוב את הבית אם לא ההורים שלי לא יסכימו לקבל אותה כמו שהיא ולמלא את כל צרכיה (כלומר לקבל מהם את כל הצרכים החומריים ולהמשיך בדרך שהיא בוחרת מבלי שיפריעו לה) הורי לא קיבלו זאת והיא עזבה את הבית. במהלך החודש שהיא בילתה מחוץ לבית אצל משפחה דתית (את האמא במשפחה הזו היא מכנה "המשפיעה שלי") המשכנו להיות איתה בקשר ואני נפגשתי איתה מחוץ לבית במטרה להתקרב אליה בתור אחות,חברה. עד היום היא לא מוכנה לחזור הביתה. ההורים שלי חלוקים בדעותיהם בנוגע להחזרתה הביתה והדבר רק יוצר מתיחות ואי נעימות בבית. (אבא שלי רוצה להחזיר אותה בכל מחיר ואמא שלי לא מוכנה לשאת את זה שהיא רק רוצה "לנצל" אותם) אני כבר באמת חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות.. מצד אחד אני רוצה שלהורים שלי יהיה טוב ושהכל יחזור לקדמותו ומצד שני אני פשוט יודעת שהיא לא מוכנה להקשיב, לקבל ולהתפשר.. ומעבר לכך, כל דבר שאנחנו אומרים לה היא הולכת ושואלת את המשפיעה ואת הרבנים שנותנים לה עצות איך להתמודד, מחזקים אותה ושוטפים אותה. אני פונה אליכם במטרה לקבל נקודת מבט ממקום של אנשים שהיו שם ויצאו.. האם יש דרך להחזיר בשאלה? האם אדם שחוזר בתשובה הוא אדם אבוד או שעוד ניתן להציל אותו? בבקשה תעזרו לי להציל את המשפחה שלי...
אני מקווה שיעזור להציג את הבעיה שלי כאן ויכול להיות שזה בכלל לא בדיוק המקום המתאים אבל אני באמת כבר אובדת עצות.. אני מגיעה ממשפחה חילונית. אחותי בת 17 החליטה לפני כשנה שהיא רוצה לחזור בתשובה. בהתחלה לא ידענו מזה בכלל, כל תחילת התהליך היה מאחורי גבינו, אף אחד מהמשפחה לא ידע על זה גם לא ההורים שלי. היא הלכה להרצאות ושמעה רבנים והתחברה לזרם של חב"ד. (משם מה חשוב לי לציין שבמשך כל הזמן הזה אבא שלי סבל מלחצים בחזה כתוצאה מהלחץ והעצבים של כל מה שקרה איתה והדבר היחיד שהיה לה להגיד זה "יהיה בסדר אלוהים ישמור עליך") לפני כחודש היא החליטה שהיא תעזוב את הבית אם לא ההורים שלי לא יסכימו לקבל אותה כמו שהיא ולמלא את כל צרכיה (כלומר לקבל מהם את כל הצרכים החומריים ולהמשיך בדרך שהיא בוחרת מבלי שיפריעו לה) הורי לא קיבלו זאת והיא עזבה את הבית. במהלך החודש שהיא בילתה מחוץ לבית אצל משפחה דתית (את האמא במשפחה הזו היא מכנה "המשפיעה שלי") המשכנו להיות איתה בקשר ואני נפגשתי איתה מחוץ לבית במטרה להתקרב אליה בתור אחות,חברה. עד היום היא לא מוכנה לחזור הביתה. ההורים שלי חלוקים בדעותיהם בנוגע להחזרתה הביתה והדבר רק יוצר מתיחות ואי נעימות בבית. (אבא שלי רוצה להחזיר אותה בכל מחיר ואמא שלי לא מוכנה לשאת את זה שהיא רק רוצה "לנצל" אותם) אני כבר באמת חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות.. מצד אחד אני רוצה שלהורים שלי יהיה טוב ושהכל יחזור לקדמותו ומצד שני אני פשוט יודעת שהיא לא מוכנה להקשיב, לקבל ולהתפשר.. ומעבר לכך, כל דבר שאנחנו אומרים לה היא הולכת ושואלת את המשפיעה ואת הרבנים שנותנים לה עצות איך להתמודד, מחזקים אותה ושוטפים אותה. אני פונה אליכם במטרה לקבל נקודת מבט ממקום של אנשים שהיו שם ויצאו.. האם יש דרך להחזיר בשאלה? האם אדם שחוזר בתשובה הוא אדם אבוד או שעוד ניתן להציל אותו? בבקשה תעזרו לי להציל את המשפחה שלי...