היי...
אני... מאוהבת בריקוד. מגיל 4 עד גיל 14 רקדתי. בלי הפסקה. בגיל 14 הפסקתי מסיבות טפשיות כ"כ. חברויות בקבוצת הריקוד, מחזור שנורא פריע לרקוד, ופחד מזה שאמרו לי שאני עוברת לקבוצת הגדולות. אמא שלי ניסתה לשכנע אותי לא לעזוב, ואני כ"כ מצטערת שלא הקשבתי לה. הייתי ממש בין הטובות ביותר. ברוב המקרים שורה ראשונה באמצע וכל המורות אהבו אותי. והכי חשוב.. שאהבתי את זה. אהבתי את זה כ"כ. הלכתי לאודישנים של מגמת המחול בתיכון. התקבלתי. והחלטתי לוותר על זה. שוב. מסיבת החברות. פחדתי להיות לבד. הייתי בטוחה שאני אצליח לרקוד בבית, דרך המחשב או עם הוידאו מההופעות שלי. אבל.. לא הצלחתי. בגיל 16 החלטתי לנסות שוב. עברתי כל סטודיו אפשרי באזור. ובסוף נרשמתי לחודש בסטודיו אחד שממש אהבתי. המנהלת שם נדלקה עלי, והבנות היו מקסימות. וזה באמת היה כבר ברמה אחרת. 4 פעמים בשבוע כל פעם 3 שעות. קלאסי, מודרני, ג'אז, תיפוף גוף..... אבל שוב.. באמצע החודש הזה... הפסקתי, שוב, מכל מיני סיבות שונות וטיפשיות. והפעם ממש לא בגלל חברות. כי היו שם באמת אחלה בנות. וזהו. עכשיו אני בת 18. מתגייסת בקרוב לצה"ל. כבר 4 שנים לא רוקדת. ואני מרגישה שאני לא מה שהייתי פעם. ואני חושבת שזה הרבה בגלל הריקוד. זה חסר לי. זה חלק נכבד מהחיים שלי שנעלם. אני עדיין גמישה.. מאודד גמישה, יש לי גמישות טבעית.. אבל אני לגמרי לא בכושר. ואני שונאת להיות לא בכושר. אני כ"כ רוצה לרקוד. הגעגוע העצום הזה לעולם הריקוד מתגבר כל יום וכל שנה. אני מתגעגעת לבמה כ"כ!!!! אני רוצה להריח את הריח של הסטודיו. ופשוט בא לי לרקוד! ועכשיו.. עכשיו שאני מתחילה לאזור אומץ ללכת לסטודיו ולחזור לרקוד. אני לא יודעת איזה סטודיו. כי.... מי יודע אם בכלל יהיה לי זמן עם הצבא. אם אני אחזור כל יום רק ב7 הביתה. וכל החוגים הם רק עד י"ב. אז..... אני בבעיה רצינית. תוכלו לעזור לי? פניתי לפורום הזה.. כי זה פורום מחול. וחשבתי שאולי אתם תוכלו להבין אותי. תודה מראש
אני... מאוהבת בריקוד. מגיל 4 עד גיל 14 רקדתי. בלי הפסקה. בגיל 14 הפסקתי מסיבות טפשיות כ"כ. חברויות בקבוצת הריקוד, מחזור שנורא פריע לרקוד, ופחד מזה שאמרו לי שאני עוברת לקבוצת הגדולות. אמא שלי ניסתה לשכנע אותי לא לעזוב, ואני כ"כ מצטערת שלא הקשבתי לה. הייתי ממש בין הטובות ביותר. ברוב המקרים שורה ראשונה באמצע וכל המורות אהבו אותי. והכי חשוב.. שאהבתי את זה. אהבתי את זה כ"כ. הלכתי לאודישנים של מגמת המחול בתיכון. התקבלתי. והחלטתי לוותר על זה. שוב. מסיבת החברות. פחדתי להיות לבד. הייתי בטוחה שאני אצליח לרקוד בבית, דרך המחשב או עם הוידאו מההופעות שלי. אבל.. לא הצלחתי. בגיל 16 החלטתי לנסות שוב. עברתי כל סטודיו אפשרי באזור. ובסוף נרשמתי לחודש בסטודיו אחד שממש אהבתי. המנהלת שם נדלקה עלי, והבנות היו מקסימות. וזה באמת היה כבר ברמה אחרת. 4 פעמים בשבוע כל פעם 3 שעות. קלאסי, מודרני, ג'אז, תיפוף גוף..... אבל שוב.. באמצע החודש הזה... הפסקתי, שוב, מכל מיני סיבות שונות וטיפשיות. והפעם ממש לא בגלל חברות. כי היו שם באמת אחלה בנות. וזהו. עכשיו אני בת 18. מתגייסת בקרוב לצה"ל. כבר 4 שנים לא רוקדת. ואני מרגישה שאני לא מה שהייתי פעם. ואני חושבת שזה הרבה בגלל הריקוד. זה חסר לי. זה חלק נכבד מהחיים שלי שנעלם. אני עדיין גמישה.. מאודד גמישה, יש לי גמישות טבעית.. אבל אני לגמרי לא בכושר. ואני שונאת להיות לא בכושר. אני כ"כ רוצה לרקוד. הגעגוע העצום הזה לעולם הריקוד מתגבר כל יום וכל שנה. אני מתגעגעת לבמה כ"כ!!!! אני רוצה להריח את הריח של הסטודיו. ופשוט בא לי לרקוד! ועכשיו.. עכשיו שאני מתחילה לאזור אומץ ללכת לסטודיו ולחזור לרקוד. אני לא יודעת איזה סטודיו. כי.... מי יודע אם בכלל יהיה לי זמן עם הצבא. אם אני אחזור כל יום רק ב7 הביתה. וכל החוגים הם רק עד י"ב. אז..... אני בבעיה רצינית. תוכלו לעזור לי? פניתי לפורום הזה.. כי זה פורום מחול. וחשבתי שאולי אתם תוכלו להבין אותי. תודה מראש
