היי..

Crazy Angel16

New member
היי..

אני נטלי, בכיתה ח', והשנה התחלתי לחשוב על לימודים בבית, וכמובן שזה עם מורה פרטי, ככה שמבינים את החומר עד הסוף, ושמעתי שאפילו מסיימים את הבצפר מוקדם יותר.. ובזמן האחרון, התחלתי יותר ויותר לשנוא את הבצפר שלי, פשוט שנאה כזאת בחיים לא הייתה לי לשום דבר אחר. המורים שם משפילים תלמידים ומכריחים אותם לעשות משהו שהם לא רוצים, והתלמידים? זה בכלל סיוט. יש לי הרבה חברות, גם בכיתה וגם בשכבה. זה הדבר היחיד הטוב שנשאר לי מהבצפר. הכיתה שלי, היא אחת הכיתות המופרעות, ובערך 4 פעמים מכיתה א' בילגנו אותנו מחדש, ככה שכל פעם הייתי עם ילדים שונים בכיתות. הילדים אצלנו בעיתיים, הם בקושי נותנים למורה להעביר שיעור, אח"כ יש מבחן ואני לא יודעת כלום, ונכשלת. אם אני ילמד בבית, עם מורה פרטי, המורה ידע מה אני יודעת ומה לא, אפילו אם הוא לא יעשה לי מבחנים ובחנים. שנה שעברה, עשיתי עבודה במתמטיקה, והצלחתי לפתור את השאלות, רק אחרי שאבא שלי הסביר לי את החומר, אני בכלל לא ידעתי מה לעשות. באותו רגע, אמרתי לאבא שלי שאולי אני ילמד בבית? גם ככה המורים לא מצליחים ללמד אותי שום דבר וכל פעם אבא שלי מסביר לי בבית. ואבא שלי חשב שזה משום שאני עצלנית, היום עזרתי אומץ ואמרתי להורים שאני ממש רוצה ללמוד בבית, כי אני פשוט לא יכולה לסבול בבצפר, לא משנה עם איזה ילדים אני יהיה, תמיד יהיו את אלה שיהרסו, ובכלל לדעתי עדיף ללמוד לחוד. ככה לפחות אני יבין את החומר, אבל אבא שלי נגד זה. וכשאבא שלי נגד משהו אין לי סיכויים בשביל לשכנע אותו. אני כל יום בוכה, ואני כבר לא יודעת מה לעשות.. אני ממש לא רוצה לעבור בצפר, כי אז אני יהיה אפלו בלי החברות הכי טובות שלי.. עזרה? (אני ממש מצטערת על החפירה..)
 

mykal

New member
בוקר טוב נטלי,

אני מבינה ממה שכתבת, שאת בחורה בוגרת שמנתחת יפה את המצב, אז ככה, תלמידי כיתתך, אינם רציניים ואינם לומדים. ויש לי הרגשה שאת נגררת לזה, אבל את כן מבינה את חשיבות הלמידה וכן רוצה ואוהבת ללמוד אבל במסגרת הכתה זה לא אפשרי את רוצה את ביה"ס לצורך חברתי ולכן אינך רוצה לעבור. אבל כן מורה פרטי. לדעתי יש לך שתי אפשרויות--1) להמשיך ללמוד באותו מקום,לשבת בתחילת הכתה להכין ש"ב, ללמוד היטב, ומה שלא ברור לך עד הסוף תמיד אפשר להעזר באבא, ו/או לקבל עזרה פרטית תומכת. (לא במקום בבי"ס אלא כתוספת.) ואז יש לך עולם לימודי וחברתי באותו בי"ס.(דרך אגב חבריך יתבגרו אתם בכתה ח' בס"ה). אפשרות 2)לעבור לבי"ס אחר שם אולי יש משמעת יותר תקיפה ותוכלי ללמוד היטב, ולשמור קשרים חברתיים עם החברים מביה"ס הקודם, אותם את רוצה כחברה. לא מציעה לך לפתוח 'חזית' מול הבית (אבא) כי בלאו הכי את חבריך מביה"ס את רוצה, ואם את תלמדי בבית הפסדת אותם. וזה כמו לעבור בי"ס. ואת 'נאבקת' מול בי"ס והלימוד בו-- עכשיו זה בחוץ, למה לך ל'האבק' בתוך הבית--שם חשוב שיהיה רגוע. קחי אויר ותתגברי אני בטוחה שאת יכולה למצוא דרכך בליצור אוירה לימודית תומכת ורגועה, במסגרת שכולם בה, לא תמיד פתרון של לזרוק מסגרת קיימת מקדמת באמת. סומכת עליך. ומאחלת לך בהצלחה.
 

פלגיה

New member
שלום לך

זאת לא חפירה, אלא נשמע שאת באמת מאוד מוטרדת. נראה שאת מוטרדת ממצב הלימודים שלך, אבל עוד יותר מזה - מהמצב החברתי בבית הספר שלך. האם דיברת על המצב הזה עם מחנכת הכיתה שלך? עם רכזת השכבה? עם יועצת בית הספר? כל אלה אנשי צוות שיכולים (וזה גם מתפקידם) לסייע בשני הכיוונים - החברתי וגם הלימודי. מבחינה חוקית להשיג אישור ללמידה מהבית זה לא דבר פשוט, וגם אם כן - לא בטוח שזה יהיה לך טוב. כאשר לומדים מהבית בלי מסגרת של בי"ס אקסטרני או של ילדים אחרים שלומדים מהבית, את עלולה למצוא את עצמך מבודדת מבחינה חברתית. בלי חברים, בלי מסיבות, בלי שום דבר. זה ממש לא פשוט. אם את לא רוצה לעבור בית ספר (ובו פוטנציאל למצוא חברות טובות אחרות מהחברות שלך) - אני בטוחה שאת לא רוצה להיות לגמרי לבד. מעבר לכך למידה עצמאית, אפילו עם מורה פרטי, היא דבר שדורש מאמץ גדול בשבילך והמון משמעת עצמית. אני לא מכירה אותך אישית, אבל יש מעט מאוד ילדים בכיתה ח' שמסוגלים ללמידה כזאת. יכול להיות שאת צריכה תגבור מעבר לנלמד בכיתה, ויכול להיות שבית הספר יכול לתת לך תגבור כזה. בגלל זה המלצתי לדבר עם המחנכת ועם רכזת השכבה. מעבר לכך יכול להיות שחלק מהתחושות שלך נובעות משינויים הורמונליים שאת (כמו הרבה מבני ובנות גילך) חווה. זה די ידוע שגיל חטיבת הביניים הוא מסובך מבחינה לימודית וחברתית, ודי ידוע שדברים מתאפסים ומסתדרים יותר בכיתות ט או י'. כך שייתכ שכל מה שאת צריכה כאן - זה סבלנות.
 
למעלה