היום אני בדיוק שלושה שבועות לא מעשנת. ביומיים האחרונים התחלתי להרגיש ממש רע, סוג של דיכאון ואומללות. האם התופעות האלו לא היו אמורות לעבור כבר? האם זה בכלל עובר?
כמה שאלות כדי להבין יותר טוב- ההרגשה הלא טובה התחילה עכשיו? כלומר- בשלבים הראשונים של ההפסקה ההרגשה הייתה אחרת? ואם כן אז איך? יותר טובה? יותר רעה? כמה זמן עישנת? (הכוונה היא איזה תקופת זמן עישנת?). וכמה הערות כלליות- דבר ראשון- זה עובר. המחשבות הרעות כניראה מגיעות מכך שהמוח חושב שחסר לו משהו. הוא היה רגיל להוסיף סיגריה כמעט לכל פעולה יומיומית שעכשיו הוא חושב שחסר לו משהו. המפתח לצאת מדפוס חשיבה זה הוא לזכור- שזה לא משהו טיבעי שמושרש בגוף- אלא התניה שאנחנו יצרנו ע"י כך שאנחנו הוספנו סיגריה לכל דבר עד שהמוח חושב שהוא חייב סיגריה עם כל דבר. אבל האמת היא שזה פסיכולוגי לחלוטין. עובדה שאנשים שלא מעשנים- לא מרגישים בחוסר הזה בכלל- בגלל שהם אף פעם לא יצרו את ההתניה הזו. תחשבי על התקופה לפני שעישנת- ותחשבי על כך שבכל פעולה- סיגריה אף פעם לא הייתה חסרה לך. והמלצה שלי- כל פעם שרע לך- פשוט תעשי משהו שאת אוהבת. יכול להיות כל דבר- אפילו דברים שעשית פעם עם סיגריה. אבל הפעם תשימי לב במיוחד לתחושת ההנאה- ותשימי לב אחרי זה- שההנאה הייתה באותה מידה, גם בלי הסיגריה, כי הסיגריה לא מוסיפה למעשה כלום. עצה נוספת שלי היא לבקש תמיכה ממישהו- חבר חברה, בן זוג הורה או אח. תמיד יותר קל כשמישהו עוזר לך. המון בהצלחה